מסתמן: העתירה בעניין הבחירות להסתדרות תגיע לעליון

בית המשפט המחוזי בת"א דן היום (שלישי) בעתירה שהגיש יאיר טרצ’יצקי, יו"ר ארגון העיתונאים בהסתדרות, נגד כוונת ההסתדרות למנות מחליף ליו"ר ההסתדרות היוצא אבי ניסנקורן, מבלי לקיים בחירות כלליות לתפקיד אלא באמצעות הצבעה שתתקיים מחר (ד’) בבית נבחרי ההסתדרות (בינ"ה) המונה 171 חברים. השופטת ברקאי מסרה בתום הדיון כי בכוונתה למסור את החלטתה עוד היום, ועל פי המסתמן מדבריה ניכר כי היא צפויה לדחות את העתירה.

טרצ’יצקי הבהיר כי אם העתירה אכן תידחה, בכוונתו להגיש כבר מחר בבוקר ערעור לבית המשפט העליון, ובמקרה שכזה הוא מבק לדחות את הליך ההצבעה בבינ"ה, שם צפוי להיבחר לתפקיד יו"ר הארגון ארנון בר דוד, יו"ר הסתדרות המעו"ף, וזאת על פי המלצת יו"ר ההסתדרות היוצא, אבי ניסנקורן.

יאיר טרצ’יצקי. זאת כבר שיטה (צילום: תמר מצפי, ויקימדיה)

 

העתירה ביקשה למעשה לבטל את הסעיף בחוקת ההסתדרות הקובע כי במקרה בו יו"ר ההסתדרות פורש מתפקידו לפני שחלף זמן כהונתו, הוא יכול להמליץ לבית נבחרי ההסתדרות (בינ"ה) על מי שישמש כממלא מקום יו"ר ההסתדרות עד לבחירתו של יושב ראש הסתדרות חדש וכניסתו לתפקיד.

בתחילת הדיון אמרה השופטת רחל ברקאי: "יש לעותרים קושי אמיתי לשכנע. אנחנו כרגע לא ממציאים דבר, אלא חוזרים לנושא שנבחן ונדון ארוכות בפרשה קודמת. הסמכות שלנו להתערב בגוף אוטונומי שמחליט על דרך מסוימת כאשר בכיר בארגון פורש מסיבה כזאת או אחרת לגבי איך בוחרים את מחליפו, למה להתערב בזה? זה לא הגוף הראשון ולא האחרון שקובע מנגנון פנימי על אופן פעולה בזמן הביניים. לבחירות יש עלויות כבדות מאוד. אנחנו מדברים על תקופה של כשנתיים. וזה לא שיש כאן איזה מינוי שמונחת, אלא נותנים לגוף אחד בתוך אותו ארגון לקבל את ההחלטות. זה לא שאנחנו אומרים שאותה פרסונה שפרשה באה וממנה את מי שהיא מעוניינת למנות. אלא, יש מנגנון שמסביר להעניק את היכולת לקבל החלטה. ולכן התקבלה החלטה. עמדו שתי הצעות על סדר היום. הייתה הצעה, התקבלה החלטה, קשה לנו לראות איך אנחנו עוזרים לכם".

בניין ההסתדרות בת"א (צילום: גיל פלוטקין).

עורך דינו של טרצ’יצקי, עו"ד בקל, טען נגד ההחלטה אותה קיבלה בינ"ה – לבחור את מחליפו של יו"ר ההסתדרות היוצא בבינ"ה ולא על ידי בחירות כלליות. השופטת ברקאי אמרה כי ככל שבינ"ה שקלה את שתי האופציות ובחרה שלא לגשת לבחירות כלליות – קשה לראות כיצד בית המשפט יוכל להחליף את שיקול דעתה. לדבריה: "אנחנו חוזרים לנושא של הסבירות והאם הם שקלו את השיקולים – על פניו זה עמד על סדר היום. השאלה היא האם אנחנו נחליף את שיקול הדעת שלהם. זאת לא שאלה שהם לא שקלו את השיקולים. אם זה בכלל לא היה עומד על סדר היום, היה עניין אחר. אבל ככל שזה כן שיקול שעמד על סדר היום – דנו בזה וזה עמד להצבעה, והתקבלה החלטה מסוימת – לא בטוח שאנחנו נחליף את שיקול הדעת של 171 הנבחרים. הם לא עשרה איש".

בחירות כלליות או הצבעה בבינ"ה

בשבוע שעבר, התקבלה בבינ"ה החלטה לפיה נוכח עזיבתו של יו"ר ההסתדרות הנוכחי את תפקידו, יתבצע הליך בחירה ליו"ר ההסתדרות החדש בקרב חברי בינ"ה, ולא בקרב כלל חברי ההסתדרות. החלטה זו התקבלה בהתאם לסעיף המדובר בחוקת ההסתדרות.

עוד מבקשת התביעה לקיים בהסתדרות בחירות כלליות שיובילו לבחירת היו"ר הבא.

יחד עם העתירה, הגיש טרצ’יצקי בקשה לסעד זמני, בו יורה בית המשפט על ההסתדרות להימנע מהמשך הליך מינויו של מחליפן המיועד של ניסנקורן, ארנון בר-דוד, ליו"ר ההסתדרות. בית הנבחרים של ההסתדרות, בינ"ה, צפוי להכריע בנושא ביום חמישי הקרוב. בינ"ה מונה 171 חברים מהסיעות השונות בהסתדרות, על פי הבחירות ישירות המתקיימות אחת ל-5 שנים.

על פי כתב התביעה, ההחלטה על בחירת יו"ר ההסתדרות על ידי בינ"ה הינה: "החלטה נטולת תוקף, ובלתי סבירה, בשל שורה של שיקולים, ומעל כולם מרחפת העובדה הבאה: ההסתדרות – אשר אין חולק על חשיבותה ותפקידה בחברה הישראלית – בוחרת שוב, בפעם הרביעית, לרוקן מתוכן את הליך הבחירות הקבוע בחוקת ההסתדרות לתפקיד יו"ר ההסתדרות, ולייצר דה-פקטו מנגנון ירושה פסול. מנגנון זה מנוגד לדין ולעקרונות יסוד של שיטת המשפט, במסגרתו מספר מצומצם של אנשים, חלקם מינויים שכירים בהסתדרות, בוחרים את מי שיכהן בתפקיד החשוב למשך שנים. הסעיף בו נעשה שימוש על-ידי בינ"ה התקבל כ"הסדר זמני", אגב הליך משפטי קונקרטי בעבר, והוא נטול תוקף".

טרצ’יצקי המשיך לבקר בכתב התביעה את הליך הבחירה אליו מכוונת ההסתדרות, ואמר: "דווקא בימים אלה פועלים כוחות אינטרסנטים לשמר את הכוח בידי קבוצה מצומצמת של אנשים, ולמנוע מציבור העובדים את הזכות לבחור את מנהיגו. דווקא בימים אלה מתבצע "תרגיל", בפעם הרביעית ברציפות, של בחירת "יורש" בבינ"ה, לאחר כהונה קצרת מועד של יו"ר אשר נבחר על-ידי כלל ציבור העובדים, וכאשר נותרו למעלה משלוש שנים לכהונה המחליף בתפקיד, מתוד חמש שנות כהונה".
בעבר, כבר הוגשה עתירה לבית המשפט המחוזי, ובהמשך גם העליון, כנגד הליך בחירה זה של מחליפו של יו"ר הסתדרות העוזב את תפקידו לפני סיום כהונתו. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה נגד הליך בחירת יו"ר בידי בינ"ה. בית המשפט העליון פסק בנושא בשנת 2014, וקבע כי אין להתערב באופן הבחירה על ידי בינ"ה. בפסק הדין נכתב כי "הסדר זה אינו עומד בניגוד לעקרונות יסוד של השיטה, וכאמור, אף אינו סותר, באופן המצדיק התערבות, את חוקת ההסתדרות והעקרונות שנקבעו בה באשר לאופן בחירת העומד בראשה, בפרט, כאשר ההסדר אינו שולל אפשרות לפיה המחליף לא ייבחר ישירות על-ידי בינ"ה אלא בבחירות כלליות".