מצרים וירדן נכנסו לקורונה עם אבטלה גבוהה וחובות לקרן המטבע

"גם ירדן וגם מצרים היו במצב כלכלי קשה עוד לפני שמישהו חשב בכלל על הקורונה. מה שאנחנו רואים עכשיו זה מה שהחוקרים בקרן המטבע הבינלאומית קוראים לו המכה השנייה" אומר ד"ר עודד ערן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב ל’דבר’.

"למעשה, שתי בעלות הברית הגלויות של ישראל במזרח התיכון נכנסו למשבר עם רמות אבטלה שנשמעות הזויות לעומת מה שאנחנו רגילים בישראל" מסביר ערן את הנתונים. במצרים עמדה האבטלה על כ-8% ערב הקורונה, ובירדן על לא פחות מ-19%. בירדן אמנם תורמים לנתוני האבטלה מיליון וחצי הפליטים הסוריים שחיים במדינה ומהווים כ-10% מהאוכלוסייה בה, אבל מדובר עדיין במספרים מבהילים.

מפגינים ירדנים מחוץ למשרד ראש הממשלה בעמאן (צילום ארכיון: AP Photo/Raad Adayleh).

כשמדברים על הכלכלות הערביות כדאי להרחיב את הפרספקטיבה. העולם הערבי כולו נמצא בטלטלה די רצינית כבר יותר מעשור. זה התחיל במשבר של 2008, שלא פסח על העולם הערבי, המשיך באביב הערבי עם החלפת משטרים ועלייתם של כוחות חדשים, מלחמת אזרחים ארוכה ועקובה מדם בסוריה ששלחה מליוני פליטי למדינות השכנות והאיום של דעאש ושאר כוחות פונדמנטליסטים שהטילו איימה באזור. כשנראה שהעשור הנוראי הזה נגמר – הגיעה הקורונה ושלחה מכה נוספת על כלכלות האזור.
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

כמו בכל העולם, גם במדינות הערביות עצרה הקורונה את הפעילות הכלכלית, ועל אף שנראה שכרגע המדינות הערביות מתמודדות בהצלחה עם המגפה, קשה לדעת בדיוק לאן הדברים יתפתחו בעתיד. "בניגוד לישראל, מרבית מדינות ערב נכנסו למשבר הזה במצב גרוע בהרבה מזה של ישראל- עם רמות גבוהות של עוני ואבטלה, ואולי חמור מכך, הלוואות גדולות מקרן המטבע הבינלאומי בשילוב עם רמות חוב ממשלתי גבוהות, וחוסר יציבות פוליטי". אומר ערן

במזרח התיכון הכל תמיד מתחיל בנפט

"אחד האלמנטים המשמעותיים הוא הירידה במחיר הנפט" אומר ערן. "למרות שגם מצרים וגם ירדן הן לא יצרניות נפט גדולת מחיר הנפט משחק בהן תפקיד משמעותי. מחיר הגז שמצרים מייצאת צמוד למחיר הנפט, וכשנפל נחיר הנפט נפל גם מחיר הגז בהתאמה. זה אומר הפסדים לחברות הגז, פיטורים וכל מה שבא עם קריסת ענף כלכלי למדינה"

למרות שגם מצרים וגם ירדן הן לא יצרניות נפט גדולת מחיר הנפט משחק בהן תפקיד משמעותי"

כדי לתת פרופורציות על הירידות שהוא מדבר עליהן כדאי להזכיר שמחיר החבית שהיה בירידה עוד לפני הקורונה, פשוט קרס במהלך המשבר. אם בסוף 2019 עמד מחיר הנפט על 66 דולר לחבית, בשיא המשבר ירד המחיר לרמה של 16 דולר לחבית והיום הוא התייצב על 35 דולר לחבית. כשהביקוש לנפט יורד, אז באופן טבעי כמעט יש ירידה במחיר הגז הטבעי שהוא מקור אנרגיה מתחרה. למעשה חוזים רבים מצמידים את מחיר הגז למחיר הנפט.

"אבל פה השפעת הנפט לא נגמרת. כ-2.6 מיליון מצרים עובדים בתעשיית הנפט בערב הסעודית בלבד. עוד רבים נוספים עובדים במדינות המפרץ האחרות". אומר ד"ר עודד ערן "זה סעיף רציני בהכנסות של משקי הבית במצרים, ורבים מאד מהאנשים האלו מאבדים בימים האלו את הפרנסה".

מלך ירדן עבדאללה בפגישה עם נשיא מצרים א-סיסי (צילום ארכיון: Egyptian Presidency via AP).

על התיאור של ד"ר ערן באשר להשפעה של ירידת מחירי הנפט על הכלכלה המצרית, אפשר להוסיף שכבה נוספת. רוסיה, יצואנית משמעותית של נפט בעצמה, הטילה בחודשיים האחרונים הגבלות על ייצוא החיטה. זאת כחלק מהתגובה שלה למשבר שפוקד אותה כתוצאה מירידת מחירי הנפט. מצרים מהצד השני היא אחת מיבואניות החיטה הגדולות בעולם. העולם הערבי כולו כמעט,  נסמך על יצוא החיטה הרוסי. והפגיעה במשקי הבית במצרים מורגשת. גם כאן מדובר במצב שהיה רע עוד לפני משבר הקורונה שכן על פי הממשלה המצרית, בשנת 2018 32.5% מהמצרים חיו במה שמוגדר "עוני קיצוני".

אבל הנפט הוא לא סוף הסיפור

הממשלה במצרים ביצעה שורה רחבה של קיצוצים במערכת הרווחה בשנים האחרונות כתוצאה מדרישות קרן המטבע. משפחות "אלו הן, בדרך כלל המשפחות שמסתמכות בין היתר על הכנסות של אותם 2.6 מליון עובדים במפרץ ששולחים את הכסף למצרים. הן גם אלו שעלולות לחטוף את המכה הקשה ביותר בגלל המשבר".

במדינות האלו יש גם ככה רמות אבטלה גבוהות, והן יגדלו באופן ניכר, ויישארו גבוהות לאורך הרבה זמן. זה מוקד של מרירות כלפי המשטר"

על פי ההערכות של קרן המטבע, הפגיעה הכלכלית במדינות הערביות תמשיך עד לסוף שנת 2020, ותהפוך להתאוששות החל משנת 2021. עודד ערן מטיל ספק פסימי בהערכות אלו. "כרגע אנחנו לא יודעים לאמוד מה היקף המשבר. אני מודה שאני לא מסכים, ובייחוד לגבי מצרים. גם אם מחירי הנפט יעלו אני לא רואה, ביקוש גדול לעובדים, ותהיה פגיעה מתמשכת בתיירות, שהיא תעשייה מרכזית גם במצרים וגם בירדן. תהיה התאוששות, אבל אני לא בטוח שגם ב-2021 הם יראו צמיחה" הוא אומר.

יורש העצר הסעודי הנסיך מוחמד בין סלמן לצידו של נשיא מצרים עבדל פתח אל סיסי בקהיר (Egyptian Presidency via AP)

"צריך לזכור שהדברים האלו לא עוברים בבת אחת, זה לוקח זמן. גם כשהמשבר הבריאותי יחלוף לא כולם יחזרו לעבודה מיד, גם לא בחודשים הקרובים. יהיה מיתון, השאלה היא כמה ארוך הוא יהיה, ובמדינות האלו יש גם ככה רמות אבטלה גבוהות, והן יגדלו באופן ניכר, ויישארו גבוהות לאורך הרבה זמן. זה מוקד של מרירות כלפי המשטר"

המשטר דואג שלא יהיה מחסור- כל עוד קרן המטבע מאשרת

על אף הפסימיות באשר להתאוששות הכלכלית, ערן מאמין שבטווח הקצר המשבר הכלכלי לא יביא להתמרדות נגד המשטרים במצרים ובירדן, וטוען שהממשלות בשתי המדינות עושות מאמצים אפקטיביים כדי לרכך את המכה עבור אזרחיהם.

המדינות הערביות פשוט יצאו בצעדים פיסקליים עצומים – הכל כדי למנוע מצב של רעב המוני, שיכול להוביל למרד"

"הנפגעים הראשיים היו העובדים היומיים, הלא מאורגנים, העניים, ויש הרבה מאד כאלה" אומר ערן. "הממשלות הבינו ששם נמצא פוטנציאל של תסיסה נגדם, אז בכל המדינות הערביות פשוט יצאו בצעדים פיסקליים עצומים- דחיית מיסים, תשלומים ישירים, חלוקת מזון. הכל כדי למנוע מצב של רעב המוני, שיכול להוביל למרד".

לטענת ערן, מעבר לצעדים התקציביים שמטרתם להקל על מצב משקי הבית במצרים ובירדן , נציגי הממשלות שם עושים מאמצים גדולים כדי לחזק את האמון של הציבור ביכולתו של המשטר לדאוג ליציבות כלכלית גם בזמן המשבר. רק בשבוע שעבר ערכו שרים מצריים ביקור מתוקשר במחסני המזון המרוכזים, מהם מחולק מזון בחינם לתושבים, כדי להדגיש שאין ולא יהיה מחסור.

מפגינים בעמאן, מניפים פיתות עם הכיתוב "שחיתות שווה רעב" (צילום: (AP Photo/Raad al-Adayleh).

אלא שיכולתן של הממשלות האלו להמשיך ולעמוד בהבטחותיהן שתושבים תלויה לא רק בהן, אלא במידה רבה גם בקרן המטבע הבינלאומית. למעשה, עד לפרוץ הקורונה, הטון במדינות אלו היה שונה לחלוטין- גם מצרים וגם ירדן היו בעיצומן של רפורמות קיצוץ תקציבי קשות, כתנאי לקבלת סיוע מקרן המטבע. רק בשנה שעברה פרצו בירדן מחאות על רקע קיצוצים מהסוג הזה, כשהממשלה טענה שאין ביכולתה להרחיב את תכניות סבסוד המזון שלה בגלל לחץ של הקרן.

במצריים הקיצוצים המתמשכים בשנים האחרונות הביאו לזינוק ברמות העוני, ורבים במדינה מאשימים את הקיצוצים המתמשכים בתקציב מערכת הבריאות, שירדו מ-6.7% מהתקציב בשנת 2000 ל-4.2% ב-2016, בפגיעה ביכולתה להתמודד עם משבר הקורונה.

"בינתיים קרן המטבע עשתה שינוי כיוון, והיא עושה את כל המאמצים כדי לעודד את המדינות האלה להוציא כמה שיותר כסף לריכוך המשבר" אומר ערן ומתאר את שינוי טון שניכר לא רק לגבי המדינות הערביות. בכל העולם, ממשלות ומוסדות פיננסיים קוראים להרחבה פיסקלית חסרת תקדים כדי להתמודד עם משבר הקורונה. אלא שאין הבטחה שיחס זה ימשיך גם בעתיד.

אזרחים מצריים מפגינים בקהיר נגד קרן המטבע ומדיניות ההלוואות שלה, לאחר שמצרים ביקשה מהקרן הלוואה באוגוסט 2012 (AP Photo/Amr Nabil)

"עכשיו אם הכלכלות הגדולות בעולם יחזרו לפעילות, גם אם בהיקף מצומצם יותר ממה שהיה, זה יקרה לפני שזה יקרה במדינות כמו מצרים וירדן. במצב הזה יכול להיות שהלחץ על צמצום רמות החוב והגירעון יחזור להיות משמעותי. אני מניח שלא יהיה זבנג וגמרנו, אבל יתחילו ללחוץ עליהם לצמצם בהדרגה את המדיניות התקציבית" אומר ערן.

אם תרחיש כזה יתממש, הלחץ לקיצוצים במדינות הערביות עלול להיות גבוה מאד- דווקא בזמן שפל כלכלי. "צריך לזכור שבישראל יחס החוב תוצר עמד על 60% לפני המשבר, ויכול להיות שהוא יעלה אפילו ל-75%. זה לא סיפור גדול, ישראל יכולה בלי שום בעיה לעמוד בזה, והמוסדות הפיננסיים העולמיים אפילו מעודדים את זה. זה לא המצב במדינות הערביות, הן כלכלות הרבה יותר שבירות" הוא מזהיר.