משפחת נאמן פיינטוך

גלעד נאמן (36) וגל פיינטוך נאמן (36) חיים בבאר שבע עם שלושת ילדיהם: עופרי בת 4.5, רומי בת 3 ונגב, שנולד ביוני האחרון בין הסגר הראשון לשני. גל מורה בבית ספר יסודי בעיר, כרגע בחופשת לידה. גלעד הוא עצמאי, בעל ‘בית הבירה של באר שבע’, פאב וחנות המתמחה בבירה מקומית, שם הוא גם מעביר סדנאות לייצור בירה ומוכר ערכות להכנת בירה ביתית.

אז איך נראה הסדר יום שלכם?
גל: "עד הלידה עוד עבדתי, ולימדתי מרחוק עם שתי ילדות קטנות. זה פשוט היה בלתי אפשרי. עכשיו כשאני בחופשת לידה אני פנויה להיות איתן וזה אחרת לגמרי. הצלחנו ליצור סדר יום שאנחנו מתעקשים עליו והילדות כבר יודעות מה מותר ומה אסור. יש זמן לכל דבר".

"בגן של עופרי נפגשים בזום בין פעמיים לשלוש בשבוע וגם שולחים גם המלצות להורים לפעילות. בגן של רומי זה קורה בעצימות נמוכה יותר. יש שיחות וידאו עם הגננת, כי הם בני 3-4 וקצת פחות מתקשרים".
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"בינתיים אני מנצלת את התקופה הזו כדי לנסות ולסיים את התואר השני שלי במנהל מדיניות ומנהיגות בחינוך. אני יושבת על עבודות תוך כדי הכל. זה מאתגר אבל אני משתדלת כן לעמוד בזמנים. חזרתי גם לעשות ספורט בסביבה הקרובה, במסגרת המגבלות".

גלעד: "בבקרים ובערבים אני עובד מהבית, בעסק אני נמצא 4-6 שעות ביום. לפני הסגר, העסק היה פתוח גם בערבים כפאב, והייתי חוזר לפעמים מאוד מאוחר בלילה. עכשיו את הערבים אנחנו עושים ביחד, את המקלחות וארוחות הערב".

איך הסגר משפיע על הילדות?
גלעד: "יש להן אינטריגות: "עופרי מרביצה לי", "רומי נשכה לי". יש ימים יותר זורמים ונחמדים ויש ימים יותר קשים".

גל: "מצד שני, הן גם גילו אחת את השניה. מאז הסגר הראשון רומי למדה לדבר, ונוצרה ביניהן אינטרקציה שהיא יותר מעניינת והן משחקות יותר ביחד".

גלעד: "כן, רומי מאוד התבגרה, יותר מאשר בגן שם כולם באותו הגיל. יש לה יותר מפגש עם אחותה הגדולה, ואני רואה איך זה מבגר אותה. ממש מושך אותה למעלה".

מה זה אומר ללדת בתקופה כזו?
גל: "זה קשה. ילדתי ביוני, כשעוד לא היה סגר, אבל בתי החולים נקטו משנה זהירות. זה אומר שאין שעות ביקור, המלווים צריכים להיות קבועים. עטיתי מסיכה בלידה. אבל הקושי האמיתי זה בעיקר אחרי הלידה, שמעט מאוד אנשים יכולים לבוא לעזור".

"השבועיים אחרי לידה הם מאוד קשים. זו תקופה שבלידות קודמות ההורים והחברות מאוד עטפו אותנו, והפעם זה לא קרה ולא התאפשר. אנשים פחדו לבוא, ואני פחדתי שייכנסו אליי יותר מדי הביתה. לא רציתי לחשוף את נגב ליותר מדי אנשים. זה מאוד שונה מהלידות הקודמות".

אז מה עשיתם?
גל: "ההורים של גלעד עשו לנו הזמנה של אוכל. הם לא יכלו להגיע אבל הם דאגו למלא לנו את המקרר. אבא שלי גם עשה קניות. ואמא שלי באה כשעוד לא הייתה מגבלת מרחק. נעזרתי הרבה גם בשכנה. כשהייתי צריכה ללכת להביא את הילדות מהמסגרות, ונגב ישן, אז נתתי לה אותו עם העריסה לחצי שעה. היא מאוד עזרה לנו".

איך הסגר השפיע על המשפחה כלכלית?
גלעד: "אנחנו מצליחים לשמור על איזון. מצד אחד ירדנו בהוצאות ומצד שני גם בהכנסות. אנחנו מסתדרים".

גל: "כל המציאות הזו חייבה להגיב מאוד מהר מבחינת העסק. זה לא שלא ידעתי את זה על גלעד, אבל שמחתי לראות כמה הוא חי וכמה הוא נלחם על מה שהוא בנה בעשר אצבעות. הוא בנה מהר אתר, שינה את אופי הפעילות, עבר להזמנות. זה לא מובן מאיליו ונהנתי לראות מהצד כמה הוא חדור מטרה".

"גילינו גם שהוצאנו הרבה כסף על אוכל בחוץ בשגרה. גם קניות של בגדים נחסכו כי החנויות סגורות ואנחנו בכל מקרה כל היום בפיג’מה. יש יותר הוצאות על קניות בסופר. בשגרה הבנות היו אוכלות צהרים בצהרונים, אז עכשיו אנחנו מבשלים כל פעם כמות גדולה שתספיק לכמה ימים".

איך באמת עושים קניות?
גלעד: אנחנו עושים קניות רק באינטרנט. אנחנו חוששים ללכת לסופר כיוון שסופרים הם המקום הכי מדבק. האמת שגם לפני כן היינו קונים באינטרנט".

גל: "אם צריך לעשות השלמות קטנות אז יש לנו פה ירקן ומכולת שאני מעדיפה להיכנס אליהם ולא לסופר, מבחינתי זה חשוב כדי לתרום לעסקים הקטנים".

מה הדבר הכי קשה בתקופה הזו?
גל: "הכי קשה זה שלא רואים אנשים אחרים. שלא רואים את החברים שלנו. הבנות מאוד רוצות לפגוש חברים מהגן. וגם לי זה קשה. בחופשת לידה קודמות הייתי מסתובבת, פוגשת חברות אחרות שילדו. הסביבה החברתית היא מאוד חשובה בתקופה הזו. גם ההורים שלנו מאוד חסרים לנו".

גלעד: "קשה לי שהאופי של העבודה השתנה והיא נהייתה תכליתית מאוד. העבודה שלי כללה הדרכות, אירוח קבוצות, הרבה מפגש עם אנשים. עכשיו זה להוציא הזמנות, לצמצם זמן חשיפה מול אנשים ולחזור הביתה. קשה גם שאי אפשר לתכנן, שאתה לא יודע מה יהיה בשבוע הבא".

טיפ למשפחות אחרות
גלעד: "לפתח תחביבים. התחלתי לאפות לחמים בסגר. להפוך את הסגר לתקופה של למידה והתנסות. אחד הדברים הקשים בסגר זה שהוא עוצר לך את ההתפתחות כבן אדם, ומי שלא מתפתח מתוסכל. כשאתה בכל זאת קצת לומד זה עוזר לנפש".

גל: "לקחת הכל בפרופורציות. לדבר הרבה. לשמור כמה שאפשר על שגרה בתוך הבית. ללכת לישון לא מאוחר, לקום מוקדם. למלא את היום בדברים שיודעים מה הולך להיות ומה עושים. ניצלנו את הסגר ללמד את עופרי אותיות ומספרים. חשוב לפתח אותם במקום הגנים שאין".

Leave a Reply

Name *
Email *
Website