משרד הבריאות יוסיף 220 מיטות שיקום, מרביתן בצפון ובדרום

משרד הבריאות מתחייב להוסיף 220 מיטות שיקום, מרביתן בצפון ובדרום הארץ, כך עולה מתגובה שהגיש המשרד לבג"ץ לפני כשלושה שבועות. התגובה הוגשה במסגרת עתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח יחד עם פעילים בתחום הבריאות, כנגד ההפליה המתמשכת הפריפריה בכל הקשור לנגישות והאיכות של שירותי השיקום.

על פי התוכנית של משרד הבריאות, עד 2021, 25% ממיטות השיקום יוצבו במחוזות צפון ודרום – במקום 15% היום. אולם, במחוזות אלה מתגוררים 32% מאזרחי ישראל, לדברי האגודה לזכויות האזרח, אפילו היעד האופטימי שהציב לעצמו משרד הבריאות מספק פתרון חלקי בלבד, ולא משווה את התנאים בין המרכז לפריפריה.

חדר פיזיותרפיה. (באדיבות דוברות ההסתדרות)

בנוסף, הודיע משרד הבריאות  כי בכוונתו לקבוע, לראשונה, סטנדרט מחייב שייקבע כיצד אמור להיראות מרכז שיקום יום, ולחייב את קופות החולים להתוות "מדיניות שיקומית אחידה לכל מחוזותיה".  זאת, לאור העובדה שאיכות השירות הניתן בפריפריה נמוכה מהשירות הניתן במרכז הארץ. בכך למעשה דחה המשרד את עמדתן של חלק מקופות החולים, שטענו שמוצדק להשקיע יותר במרכז הארץ.

התוכנית החדשה של משרד הבריאות התקבלה לאחר שבתגובה שהגישה המדינה לפני כשנה וחצי התברר כי במקום שהמשרד יפעל לצמצם את הפער בין מיטות השיקום ברחבי ישראל, במרכז נוספו יותר מיטות שיקום לעומת הפריפריה. בחמש השנים שקדמו לתגובה נוספו בפועל 143 מיטות שיקום בכל המוסדות (בתי חולים, ומוסדות שיקומיים): 81 מהן במחוזות מרכז, ת"א, חיפה וירושלים, ורק 62 מהן במחוזות צפון ודרום. בתחום שיקום הילדים לא נוספה ולו מיטת אשפוז אחת במחוז צפון או דרום.

עו"ד גיל גן-מור, מנהל היחידה לזכויות חברתיות-כלכליות באגודה לזכויות האזרח, אמר בתגובה כי "מדובר בבשורה חיובית ובהתקדמות. אבל, דרך המלך להשוואת שירותי הבריאות בין הפריפריה למרכז היא לקבוע סטנדרטים ברורים ואכיפים של מרחק, זמן ואיכות, ולא לתת פתרונות רק במענה ללחץ פוליטי או לחץ של עתירה".

הדס אופק מהפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל ברכה גם היא על כוונת משרד הבריאות לפתוח ולהרחיב את שירותי השיקום בצפון הארץ. אולם, היא הוסיפה כי "יש לוודא כי איכות השיקום לא תיפול מזו במרכז הארץ. לצורך כך נדרשת תקינה רב מקצועית, ציוד מתקדם וכו’".

אחות ואח מדברים עם אחד המטופלים בבית החולים הדסה עין כרם, למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: יונתן זינדל / פלאש90).

העתירה הוגשה בספטמבר 2016 בשמה של גליה גנון מקריית גת, ששני ילדיה – שי שנפצע בצוק איתן, ודורון שנפצעה בתאונה במועדון "הפורום" בבאר שבע – נזקקו להליך שיקומי במרכז הרפואי שיבא במרכז הארץ, כי לא היה מוסד שיקום מתאים באזור מגוריהם. ובשמה של אלישבע גבע, תושבת היישוב עצמון שבמשגב, שבן-זוגה המנוח אושפז אז לשיקום בבית לוינשטיין ברעננה. לעתירה הצטרפו הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל, פורום בריאות דרום, בזכות – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות, רופאים לזכויות אדם והאגודה.

האגודה דרשה משר הבריאות לשים קץ להפליה הגאוגרפית בשירותי הבריאות, ולקבוע אמות מידה שיגדירו מהם זמן, מרחק ואיכות סבירים לקבלת שירותי שיקום רפואי, כמתחייב בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. כמו כן, העתירה דרשה כי השר יפעיל את סמכויותיו על-מנת להשוות את זמינותם ואיכותם של שירותי השיקום הרפואי בצפון ובדרום הארץ לבין זמינותם ואיכותם של שירותים אלה במרכז הארץ. ההסתדרות הרפואית הגישה בקשה להצטרף להליך ותמכה בעמדת העותרים.

 

Leave a Reply

Name *
Email *
Website