נְדִידַת פַּרְפָּרִים

לֹא יָדַעְתִּי שְׁפַרְפָּרִים נוֹדְדִים.
חָשַׁבְתִּי, שְׂרַק צִיפּוֹרִים וּבְּנֵי אָדָם
מַסְפִּיק מְשֻׁגָּעִים בִּשְׁבִיל
לִנְדּוֹד בְּחִיפּוּשׁ מַתְמִיד אַחַר מַשֶּׁהוּ,
מִתְעַיְּיפִים וְנִשְׁאָרִים מְהַגְּרִים.

לֹא דִּמְיַינְתִּי שֶׁגַּם לְפַרְפָּרִים,
בְּשָׁבוּעוֹת חַיֵּיהֶם הַקְּצָרִים
הַטֵּרוּף מִסְתַּתֵּר בַּכְּנָפִיִּים,
וְכָל זְמַנָּם הַקָּצוּב,
הוּא מַסָּע מִתְמַשֵּׁךְ
לְמָקוֹם שֶׁלְּעוֹלָם
לֹא יַכִּיר אוֹתָם,
לֹא יֶחְסַר אוֹתָם,
לֹא יִהְיֶה לָהֶם בַּיִת.