נפתח הדיון בכנסת על תקציב המדינה וחוק ההסדרים, סמוטריץ’: “ישראל תהיה אי של יציבות”
שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ מדבר במליאת הכנסת ( (צילום: דוברות הכנסת – נועם מושקוביץ’)
במקביל לסערה הפוליטית, שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ הציג הבוקר (שני) במליאת הכנסת את תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנים 2023-2024, להצבעה בקריאה ראשונה.
תקציב המדינה לשנת 2023 יעמוד על כ-484 מיליארד שקל וב-2024 על כ-513 מיליארד שקל. התקציב וחוק ההסדרים עולים להצבעה בקריאה ראשונה לאחר אישורם בממשלה ולקראת העברתם לוועדות הכנסת לדיונים. בעוד כחודשיים, יובאו התקציב וחוק ההסדרים לקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת.
"לאור האתגרים הכלכליים, הבאנו היום תקציב אחראי" אמר סמוטריץ’ הבוקר במליאה. "התקציב יאפשר לממשלה לממש את מדיניותה, תוך שמירה על אחריות פיסקלית שתסייע לייצב את המשק ולמנוע החרפה של האינפלציה. הנהגה כלכלית אחראית נחוצה כעת לצליחת האתגרים המצויים לפתחנו. בעת הזו חשוב מאוד לנהוג באחריות. אישור התקציב הוא צעד קריטי – הוא משדר לציבור, לחברות הדירוג ולמשקיעים שישראל פועלת באחריות ויסייע להבטיח יציבות".
"אמרתי ואני אומר גם היום יש לנו כאן במדינת ישראל הזדמנות להיות אי של יציבות בים כלכלי עולמי סוער" אמר שר האוצר. "ימים לא פשוטים עוברים על מדינת ישראל ועל החברה הישראלית, אבל כמדינה אנחנו חזקים ונמשיך לבנות את מדינת ישראל למען אזרחי ישראל כולם. נעביר בעזרת השם את התקציב ונמשיך לעבוד למענכם."
על שולחן הכנסת הונחו חמישה חוקים שונים:
חוק התקציב לשנת 2023: לפי החוק יעמוד התקציב בשנה זו על 484 מיליארד שקלים. מבחינה נומינלית (מספרית) גדל תקציב המדינה ב-7% בהשוואה לשנה שעברה. עם זאת, אם לוקחים בחשבון אינפלציה של 5.3% בשנה זו ואת גידול האוכלוסייה, התקציב לא גדל ואף נשחק בהשוואה לשנה שעברה.
חוק התקציב לשנת 2024: לפי הצעת החוק התקציב יעמוד על 514 מיליארד שקלים. מדובר בגידול של 6.1% בשנה בגודל התקציב.
חוק ההסדרים: חוק של תכניות כלכליות ושינויים המוגש ביחד עם התקציב, ומשמש כלי מרכזי של משרד האוצר לאשר רפורמות במהירות ותוך עקיפת מנגנוני החקיקה הרגילים. חוק ההסדרים מורכב משני חוקים, ובו כ-35 סעיפים המתפרשים על פני כ-600 עמודים. הוא כולל חוקים ורפורמות במגוון תחומים: הגברת האכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית, התחרות בין יבואנים, גמישות ניהולית במערכת החינוך, צמצום השימוש במזומן, גביית מסים, השכרה ארוכת טווח, רגולציה על תשתיות ועוד נושאים רבים נוספים. הקמת קרן משותפת לארנונה, על מנת לעודד ערים לבנות דירות למגורים, זכתה להתנגדות קשה מאד מצד ראשי הרשויות הגדולות אבל לא הוסרה מחוק ההסדרים.
מנגנון ההתאמות: בשנים האחרונות נוצר מספר פעמים מצב בו הממשלה החלה שנה ללא תקציב מאושר, ואישרה ביחד את תקציב השנה הנוכחית והשנה הבאה. זה אינו נחשב תקציב דו שנתי, אבל בפועל מתקבלות ההחלטות על התקציב הבא יותר מחצי שנה לפני שהוא מתחיל.
במשרד האוצר יצרו מנגנון מיוחד שנועד להתאים את התקציב לשינויים שיקרו בתקופה זו, בצורת החלטת ממשלה על תקציב התאמות. אם תקציב זה לא מאושר, עוברת הממשלה להתנהל בתקציב המשכי, אך ללא פיזור הכנסת. בפועל, מדובר במנגנון שמאפשר לאוצר לכפות קיצוץ רוחבי על הממשלה.
חוק הפחתת הגרעון: בישראל מונהגים חוקים פיסקליים שקובעים לכאורה את מסגרת ההוצאה אותה יכולה הממשלה להוציא, ואת היקף הגרעון האפשרי. בפועל חוקים אלה משתנים כל שנה בהתאם להחלטת משרד האוצר.
דבר היום
כל בוקר אצלך במייל
הרשמה
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגיות: