סימנים וחששות ממיתון בארה”ב, והדרך הישנה-חדשה לצאת ממנו

סימנים לתחילתו של מיתון מחודש בארה"ב, או פאניקה בלתי מוצדקת? בחודשים האחרונים עוסקים בקדחתנות בשווקי ההון האמריקאים בניסיון למצוא סימנים למשבר הכלכלי הבא, שנמצא להערכת גורמים בשוק ההון ממש מעבר לפינה. סוחרים בשוק המניות האמריקאי מעריכים כי ישנם סיכויים של 60% למיתון שיחל בשנת 2019, ועל פי סקר שערכה חברת רויטרס בקרב כלכלנים אמריקאים עלה הסיכון לאחרונה ל-40%.

ההערכות של שחקנים בשוק ההון אינן מעידות על הכלכלה עצמה, אלא רק על החששות בקרב אותם סוחרים. חברות מסחר רבות עוסקות בחיזוי ההתפתחויות בכלכלה הריאלית, שעל בסיסם המשקיעים מחליטים במה ואיך להשקיע את כספם.

ג’רום פאוול, נגיד הפדרל ריזרב (AP Photo/Andrew Harnik)

אולם, ישנם סימנים שעלולים להצדיק יחס פסימי מצד אותם משקיעים. בתחילת תהליך העלאות הריבית של הפד במרץ 2018, המשיכה הכלכלה האמריקאית לצמוח בקצב איטי, ושיעור האינפלציה המשיך לעלות והגיע אפילו ליעד שמציב הבנק הפדרלי- 2%. אלא שמאז הקיץ קצב האינפלציה החל להאט, וירדה לאחרונה מתחת ליעד. אינפלציה נמוכה מדי מעידה על קצב צמיחה איטי, היות והיא מצביעה על כך שעסקים לא מעלים את מחירי הסחורות – בניסיון למשוך אליהם ביקוש שככל הנראה הולך וקטן. ביקוש נמוך למוצרים הוא סימן מקדים משמעותי למיתון, כי הוא עלול להוביל להפסדים לחברות, שעלולות כתוצאה מכך לפטר עובדים.

סימן נוסף לכך שהמשקיעים בשוק ההון צופים מיתון בארה"ב בזמן הקרוב מגיע משוק האג"ח. בחודשים האחרונים הולכת ועולה הריבית על אג"ח הממשלתיות האמריקאיות לטווח קצר, בין שנה לשלוש שנים. הריבית היא בעצם התשלום שדורשים משקיעים שמלווים את כספם לממשלת ארה"ב. כך, ככל שההלוואה נחשבת "מסוכנת" יותר, דורשים המשקיעים תשלום גבוה יותר עבור ההלוואה. העלייה בשיעור הריבית על האג"ח לטווח הקצר מצביעה על כך שהמשקיעים מעריכים סכנה בטווח הקצר – שנה עד שלוש שנים.

אחרי המשבר הכלכלי שהחל בשנת 2008 סבלה הכלכלה האמריקאית ממיתון חמור, ממנו היא יוצאת בקצב איטי בשנים האחרונות. רק לפני שנתיים החלו כלכלנים אמריקאים להכריז על סיום המשבר, וגם זה רק בהיקף מצומצם ביותר. כך, גם מיתון קל עלול להחזיר את הכלכלה האמריקאית למצב שלקח לה שנים לצאת ממנו. היות וארה"ב היא המקור לחלק משמעותי מההשקעות בכל העולם, ומהווה מוקד ביקושים עצום, מיתון בארה"ב עלול לפגוע בכלכלה העולמית בכלל ובישראל בפרט. אתמול (שני) התייחס לכך נגיד בנק ישראל הנכנס ירון אמיר, ואמר "תמונת המקרו של הכלכלה העולמית ממשיכה להצביע על ירידה במומנטום, תנודתיות גבוהה וחוסר ודאות", כשהוא רומז לכך שהדבר עלול להאט את קצב העלאת הריבית בארה"ב וכתוצאה מכך בישראל.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ (צילום: AP Photo/Alex Brandon).

בנוסף, מקבלי ההחלטות בארה"ב יתקלו באתגר משמעותי במידה והכלכלה האמריקאית אכן תיכנס למיתון בתקפה הקרובה. בעקבות המשבר של שנת 2008 הוריד הבנק הפדרלי את הריבית הארה"ב לרמה אפסית, כדי לתמרץ את הכלכלה. אלא שמאז חל שיפור קטן במצבו של המשק האמריקאי, והריבית עלתה רק במעט. במצב של מיתון יתקלו מקבלי ההחלטות בארה"ב בבעיה- הריבית קרובה גם ככה לאפס, ולכן הורדת הריבית תהווה תמריץ מצומצם מאד.

לארי סאמרס

עם זאת, ישנם פתרונות נוספים, לצד הורדת הריבית, שיכולים לסייע למקבלי ההחלטות למנוע מיתון בארה"ב ויתכן שבעולם כולו. במאמר שפורסם בעיתון הכלכלי הבריטי "פייננשל טיימס", טען הכלכלן האמריקאי ושר האוצר לשעבר לארי סאמרס כי כדי למנוע כניסה למיתון על הממשלה האמריקאית לנצל את הריבית הנמוכה על האג"ח, ולהגדיל את החוב הלאומי, במטרה להגדיל את ההוצאה הציבורית.

סאמרס מסביר את הרעיון הוותיק שנראה שנשכח בשנים האחרונים, על פיו הממשלה יכולה לשלוט במידה גבוהה בביקושים במשק, ולמעשה למנוע מיתונים. על פי סאמרס, במקום לחכות למיתון שיתרחש, על הממשלה האמריקאית להשקיע תקציבים רחבים בפיתוח פרוייקטים של תשתיות והרחבת השירותים הציבוריים, ובכך לתמרץ את הכלכלה. לטענתו, כך הממשלה תייצר למעשה ביקושים לעובדים ולסחורות ו"תמלא את החלל" של הביקושים הנמוכים בשוק האמריקאי. כך, הממשלה יכולה למנוע מצב שבו הביקושים הנמוכים הופכים למיתון, במקום להיות תלויה לחלוטין בגחמותיו של השוק.

"מקבלי ההחלטות צריכים להבין שהריביות הנמוכות על האג"ח הן הזדמנות לגייס עוד חוב לאומי. עכשיו הזמן לגבש תכנית השקעה רחבה בתשתיות למקרה ואכן יתרחש מיתון" כתב סאמרס. "אם אני צודק, המחיר של דחיית מהלך כזה עלול להיות קטסטרופלי". אלא שמרבית מקבלי ההחלטות בארה"ב ובעולם כולו פועלים דווקא על פי ההנחה שהורדת החוב הלאומי, יחד עם ההוצאה הממשלתית, היא המטרה העליונה של המדיניות הכלכלית. למעשה מבקש סאמרס ממקבלי ההחלטות לשים בראש סדר העדיפויות לא את הורדת החוב, אלא את אזרחי ארה"ב, שסבלו מהשלכות איומות בעקבות המיתון האחרון בשנת 2009.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website