סקר ‘דבר’: כמחצית מהישראלים הוציאו יותר על מזון בתקופת הקורונה, רבע שברו חסכונות

כמחצית מהישראלים הוציאו יותר על מזון ושתייה במהלך תקופת הקורונה מאשר לפני כן, כרבע משכו כסף מחסכונות, ולפחות שני שליש מהציבור השתמש או מתכנן להשתמש בכספי ‘מענק לכל אזרח’ לצריכה שוטפת – כך עולה מסקר ראש השנה של ‘דבר’ ורשות ההסתדרות לצרכנות. עוד עולה מהסקר כי  78% חשים שהתמיכה הממשלתית שהממשלה העבירה עד כה לאזרחים אינה מספיקה.

צריכה שוטפת בקורונה: יותר מזון ושתייה, פחות מסעדות

במענה לשאלה האם היו מוצרים או שירותים שהוצאת עליהם בתקופת הקורונה יותר מאשר לפני כן, ואם כן מהם, השיבו 51.3% כי הוציאו יותר כסף על מזון ושתייה. 24.0% אמרו שהוציאו יותר על משלוחי מזון ממסעדות ופיצריות, 22% על מוצרים לבית, 14.3% על מוצרי טואלטיקה ו-12% על משחקים (כל משיב היה יכול לציין מספר מוצרים או שירותים). 24% מהמשיבים ציינו כי לא היו מוצרים שהוציאו עליהם יותר בתקופת הקורונה.

52.1% השיבו כי צמצמו בתקופת הקורונה הוצאות על מסעדות וברים – מקומות שבחלק מחודשי המגפה כלל לא היו פתוחים, 46% צמצמו הוצאות על טיולים, ו-40% על ביגוד והנעלה. 17.3% השיבו שלא חל שינוי בהוצאותיהם.
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

כמעט מחצית מהמשיבים (48.7%) השיבו שלא היו מוצרים או שירותים שרצו לקנות בתקופת הקורונה ולא היה להם מספיק כסף עבורם. 15.5% אמרו שלא היה להם מספיק כסף עבור טיולים ונופשים, 15.3% עבור מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, ו-12.6% עבור שיפוצים והתקנות בבית.

26% שברו חסכונות, 33% דווקא חסכו

כרבע מהמשתתפים (26%) ענו שמשכו חסכונות בתקופת הקורונה. 18.7% השיבו שמשכו חלק מחסכונותיהם, ו-7.3% נוספים משכו את כל חסכונותיהם. לעומתם, 33% השיבו שחסכו כסף בתקופת הקורונה – 20.8% חסכו והשאירו אותו בחשבון העובר ושב, ו-12.2% העבירו את הכסף לתכנית חיסכון.

לא מרוצים מהתמיכה הממשלתית

78% מהנשאלים השיבו שהתמיכה הממשלתית שהממשלה העבירה עד כה לאזרחים (דמי אבטלה, מענקים לעצמאיים, מענקים למשפחות) אינה מספיקה – 38.5% השיבו שהיא ‘כלל לא מספיקה’, ו-39.5% השיבו שהיא ‘לא כל כך מספיקה’. 17.9% מהמשיבים אמרו שהתמיכה ‘די מספיקה’ ורק 4.1% מהמשיבים אמרו שהתמיכה ‘מאוד מספיקה’. התפלגות התשובות היתה דומה בקרב נשאלים בכל רמות ההכנסה.

מענק לכל אזרח: לפחות שני שליש מהציבור השתמשו בו לצריכה שוטפת

כשנשאלו הנסקרים על מה הם הוציאו או מתכננים להוציא את כספי המענק לכל אזרח שחילקה הממשלה בתחילת אוגוסט, 31.4% השיבו שהשתמשו בכסף לרכישת מזון, 26.1% השתמשו בכסף לתשלום חשבונות שוטפים, ו-19.3% השתמשו בכסף לתשלום חובות. 6.1% העבירו את הכסף לחיסכון ו-5.7% העבירו את הכסף לתרומה. 6.1% אמרו שהם מתכננים להשתמש במענק אך טרם החליטו לאיזו מטרה, ו-13.2% השיבו שלא עשו ואינם מתכננים לעשות משהו מסוים עם המענק. 3.1% בלבד אמרו שלא קיבלו את המענק.

המשמעות היא שלפחות שני שליש מהציבור (כ-65.8%) השתמשו או מתכננים להשתמש בכספי המענק לצריכה או לתשלום חובות וחשבונות. ייתכן שנתון זה בקרב משתתפי הסקר גבוה אף יותר, מאחר שניתן היה להשיב יותר מתשובה אחת, וחלק ממי שהשיבו שיעבירו את הכסף לחיסכון או לתרומה השתמשו בו גם למטרות נוספות, וכ-6% טרם החליטו כיצד ישתמשו במענק. בקרב בעלי הכנסה גבוהה (מעל השכר הממוצע במשק) נמצא שיעור נמוך מעט יותר של המשיבים כי השתמשו או שמתכננים להשתמש בכסף לצריכה ותשלום חשבונות, אך עדיין מדובר במרבית המשיבים – 57.1%.

"מצפה מהחברות והרשתות להוריד מחירים לאורך כל תקופת הקורונה, ולא רק בחגים"

מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, עו"ד ירון לוינסון, התייחס לממצאי הסקר ואמר כי "הממצאים בסקר מלמדים על עלייה חדה בהוצאות הצרכנים על מזון, שתייה ומוצרים לבית. לאור העלייה הגבוהה בביקושים למוצרים אלו, מצופה מחברות ורשתות המזון כי יפעלו ביתר שאת להורדת מחירי המוצרים, יעשו יותר מבצעים ויעניקו הרבה יותר הנחות לצרכנים לאורך כל ‘תקופת הקורונה’ ולא רק באופן מצומצם בחגים."

לוינסון אמר כי אחת הבעיות הנובעות מעלייה בצריכת המזון בתקופת הקורונה היא היעדר האפשרות לרכוש באינטרנט באמצעות תווי קנייה. "חבל גם שלא כל הרשתות מאפשרות לצרכנים הרבים שיש ברשותם תווי קנייה להשתמש בהם באופן מקוון, דבר אשר היה מונע מרבים הגעה פיזית לחנויות וסיכון בריאותי מיותר. רשות ההסתדרות לצרכנות מתכוונת לפעול על מנת שבעתיד יהיה ניתן להשתמש בתווי הקנייה בכל הרשתות באופן מקוון".

המחקר נערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה במסגרת סקר אינטרנטי מייצג בקרב 509 משיבים, בגילאי 18 ומעלה, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסיה במדינת ישראל (גולשי אינטרנט). הסקר בוצע במהלך השבוע השני של חודש ספטמבר 2020. טווח השגיאה הסטטיסטית המרבית בנסיבות דגימה זו הוא 4.38% +, ברמת מובהקות סטטיסטית של 95%.