פֶּתַח תִּקְוָה שֶׁלִּי

מִמְכַבֵּי הָאֵשׁ, רְחוֹב רוׂטְשִׁילְד לְכָל אָרְכּוֹ
בּוֹאֲכָה תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת הַיְּשָׁנָה.
בִּמְסִלּוֹת הַזְּמַן,
פֶּתַח תִּקְוָה נִשְׁאֶרֶת תָּמִיד בְּלִבִּי כָּאן.
בַּפַּרְדֵּסִים, בֵּינוֹת לְרֵיחוֹת הַהֲדָרִים,
לַפְּרִיחוֹת וְלַבְּרֵכוֹת הָעֲגוּלּוֹת,
רַצְנוּ וְלָמַדְנוּ לִקְשׁוֹר קְשָׁרִים
כְּשֶׁהָיִינוּ יְלָדִים בַּתְּנוּעוֹת.
בַּשְּׁכוּנוֹת, וּבַגַּנִּים הַגְּדֵלִים פֶּרֶא,
שִּׁתַּפְנוּ אֲחֵרִים בְּסוֹדוֹתֵינוּ
כְּמוֹ אָז, כֵּן הַיּוֹם
בְּפֶתַח תִּקְוָה יְלָדִים שְׂמֵחִים
וְאֵין זֶה מִקְרֶה.
הַמּוֹשָׁבָה שֶׁל הַמֵּאָה שֶׁעָבְרָה,
רְאוּ אֲבוֹתֶיהָ, פֶּלֶא מָה קָרָה
הָפְכָה לְעִיר, רְחוֹבוֹת אֲנָשִׁים רַבִּים בָּהּ
עֶרֶשׂ יַלְדוּת יָפָה,
לָעִיר הַזֹּאת מְלַבִּים אֶת הָאַהֲבָה.

**

3.6.1989
כל הזכויות שמורות לבנימין גילאור ©️