פסק דין מציע ענישה כלכלית להורה מנכר, על ידי פגיעה במזונות הילדים

פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת מנסה להתוות דרך חדשה להתמודדות עם תופעת "ניכור הורי" – על ידי ענישה כלכלית בדמות הפחתת מזונות מהצד המנכר. כזכור מזונות אמורים לספק את צרכייהם הכלכליים של הילדים. פסק הדין ניתן השבוע על ידי סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, השופט אסף זגורי.

בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב פועל מעל לשנה נוהל של שופט ייעודי שאליו מופנים תיקים בהם עלתה טענה לניכור הורי. בבית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ היה גם כן ניסיון לקיים נוהל ייחודי לנושא אך הוא בוטל על ידי נשיאת העליון. בעקבות הביטול הורתה הנשיאה לפורום סגני הנשיאים לענייני משפחה לגבש נוהל כלל ארצי בנושא. האם המילים בהם משתמש השופט בפסק הדין, כמו ארגז כלים לשופטים, שינוי השיח, וכתיבת פרמטרים, הם ניסיון להגדיר נוהל משלו, לפני סיום גיבוש הנוהל הארצי? עבודת הפורום אמורה להסתיים בעוד כחודשיים. יש לציין שארגוני נשים רבים הביעו התנגדות לאופן בו מתעצב הפורום.

ילדים בגן משחקים. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: חן לפולד / פלאש90).

בפסק הדין השופט סגורי מציע לעבור משיח של בן מרדן לשיח של ילדים בניכור פתולוגי ומציע פרמטרים לדיון. על פי השופט, "בנוסף הביטוי "בן מרדן" נראה ככזה המתייחס לחובת כיבוד אב ואם והתנהגות לפי בקשתם. הסיפור של ניכור הורי וסרבנות קשר הוא רחב יותר, עמוק יותר ומצריך תת התייחסות מתאימה". בנוסף נכתב בפסק הדין, "שינוי השיח והבנייתו לקטיגוריות מתאימות להתייחסות לסרבנות הקשר תאפשר דיון מושגי ונורמטיבי מותאם יותר בסוגיה. כן יהיה בכך לאפשר הרחבת ארגז הכלים של שופט המשפחה לטיפול בסרבנות קשר ולהצמיד תג של אחריות להורה מנכר. כך יוגשם ערך מרכזי שבתי המשפט לענייני משפחה מבקשים להשיג והוא קיום ושמירה על החובה של ילד להיות בקשר עם שני הוריו (כל עוד הם לא פוגעים בו) ועל החובה של ההורים לקחת חלק משמעותי בגידולו. עוד יהיה בכך להפוך את מכשיר ההפחתה או שלילת המזונות לכלי אפקטיבי, חינוכי ומרתיע במקרים של סרבנות קשר פתולוגית ומוחלטת שאין בצדה הצדקה מצד ההורה מסורב הקשר". ועוד: "שינוי השיח יקל להבא על קביעות שיפוטיות בתביעות להפחתת או ביטול מזונות אם הן תישענה על קביעות שיפוטיות חלוטות קודמות בדבר קיומו של ניכור הורי פתולוגי או כישלון קשר מוחלט שאחד ההורים אחראי לו".
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בפסק הדין כותב השופט זגורי שעל בית המשפט לקבוע את הקטגוריה אליה משתייכת מערכת היחסים של הילד עם הוריו. ככל שבית משפט קובע שמדובר בניכור הורי פתולוגי מובהק או ניכור הורי היברידי אפשר להפחית או לבטל מזונות כשיש להביא בחשבון את הפרמטרים שלהלן: כמה זמן לא מתקיים קשר עם ההורה הדחוי; התייחסות לשלבי התערבות וטיפול קודמים ולהתגייסותו, תרומתו או הימנעותו של כל אחד מההורים; האם ניתן למנף התביעה לביטול/הפחתת מזונות לצורך טיפול או התערבות נוספת לשיקום הקשר ואם כן, מה מידת שיתוף הפעולה והתרומה של כל אחד מההורים; מה מידת ההשפעה של הפחתת המזונות או ביטולם באפשרות חידוש הקשר בעתיד הקרוב לעין? (כל עוד הילד קטין); האם ההורה המנכר יכול לספק המזונות של הילד ברמה מינימלית/הכרחית גם ללא חיוב ההורה המנוכר או שמא הפחתת המזונות או ביטולם תפגע בסיפוק צרכים הכרחיים של הילד; ככל שהפחתת המזונות או ביטולם מסכנת או פוגעת באופן קשה בסיפוק צרכיו ההכרחיים, האם יש מכשיר או מנגנון משפטי אחר שיוכל לבטא את הוקעת הניכור והצמדת תג מחיר לפועלו ומפעילו ללא פגיעה בילד; והאם התוצאה פוגעת או מקדמת את טובת הילד והאם נעשה באמצעותה צדק?".

ממרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר אילן נמסר בעקבות פסק הדין: פסק הדין מציג את הכלי של ביטול או הפחתת מזונות כסנקציה ענישתית ומניעתית כנגד הורה מנכר, אך ברור כי הנפגעים האמתיים מכך הם בראש ובראשונה ילדים. חמור מכך, במסגרת פסק הדין נקבע כי גם במקרים "היברידיים", אותם מגדיר בית המשפט כמקרים בהם מסרב הילד לקשר כתוצאה של ניכור מצד הורה אחד על רקע של התעללות, אלימות, הזנחה או נטישה מצד ההורי השני, קיימת הצדקה לבחינת השימוש בכלי של הפחתת מזונות. אלא שכלל אין לכנות מקרים כאלה "היברידיים". במקרים בהם אלימות מכל סוג שהוא, כנגד מי מבני המשפחה, עומדת בבסיס סרבנות הקשר, לא מדובר ב- "ניכור הורי" אלא בסרבנות מוצדקת לחלוטין מצד הילד".

"חשוב מכך – כאשר אלימות, התעללות או הזנחה הן הרקע לסרבנות הקשר, יש לעשות שימוש בכלים לחידוש הקשר בזהירות מרבית, אם בכלל, וזאת אך ורק במקרים בהם טובת הקטין מצדיקה זאת". נמסר עוד. "הניסיון להפעיל לחץ על הורים "מנכרים" לכאורה לפעול לחידוש הקשר כשברקע קיימת אלימות, עלול לחשוף ילדים לסכנה פיזית ונפשית ממשית. כאשר מדובר בשימוש בכלי של הפחתת מזונות, מתווספת לכך גם סכנה כלכלית של פגיעה בזכותם הבסיסית, הקיומית והעצמאית של ילדים למזונות. למרבה הצער, פסק הדין מהווה דוגמא נוספת לכך שבתי המשפט בוחרים לתת משקל מכריע לזכויותיו של ההורה הנטען כמנוכר, ולרצון להעניש את ההורה המנכר לכאורה, כאשר עיקרון טובת הילד, אשר אמור לקבל עדיפות עליונה בכל הכרעה, נזנח לחלוטין".

תגובת דוברת הרשות השופטת: "נוהל העבודה הארצי נמצא בהליכי גיבוש מתקדמים. אין כל קשר בין הנוהל המתגבש ובין פסק דינו של השופט זגורי".