פערי הקורונה: פי 6.3 חולים ביישובים העניים ביותר לעומת העשירים ביותר, פי 2.8 נפטרים

חוקרים במכון ויצמן מצאו קשר מובהק בין מעמד כלכלי חברתי לבין הסיכוי להידבק, להתאשפז ולמות מקורונה. עיבוד שערך צוות החוקרים בראשות פרופ’ ערן סגל, מומחה למדעי המחשב, גילה כי מספר המתים מקורונה למיליון תושבים ביישובים באשכול חברתי-כלכלי 1 (הנמוך ביותר) לפי הגדרות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, גבוה פי 2.8 מאשר ביישובים באשכול 10 (הגבוה ביותר). מספר החולים שאושפזו למיליון נפש בעשירון התחתון גבוה פי 3.8 מבעשירון העליון, ומספר החולים המאומתים למיליון נפש גבוה פי 6.3. הנתונים מבוססים על נתוני משרד הבריאות.

חולים מאומתים: פער של פי 6.3

עיבוד הנתונים של צוות החוקרים גילה קשר רציף בין מעמד כלכלי-חברתי לבין מספר חולי הקורונה המאומתים למיליון נפש – ככל שהמעמד עלה, כך גם מספרי המאומתים והמאושפזים. בעוד שבעשירון התחתון אובחנו 89,166 חולים מאומתים למיליון נפש, עשירון העליון עומד מספר המאומתים למיליון נפש על 14,223 – פער של פי 6.3. בעשירון 2 אובחנו 68,443 חולים למיליון נפש, ובעשירון 3 אובחנו 36,640 חולים – כלומר פער של 2.4 בין עשירון 1 לעשירון 3. בעשירון 7 עומד מספר המאומתים למיליון נפש על 22,900.

בניתוח הפערים לפי חמישונים, עולה כי הפער בחולים המאומתים למיליון נפש בין החמישון העליון לתחתון הוא פי 5.4.
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

חולי קורונה מאומתים בישראל למיליון נפש, לפי עשירון כלכלי חברתי של היישוב

בדיקות: פער של פי 1.5 – אחוז המאומתים בעשירונים הנמוכים גבוה יותר

בעשירונים הנמוכים נערכו גם יותר בדיקות לאיתור חולי קורונה, אך הפערים בין העשירונים קטנים יותר מאשר הפערים במספר החולים המאומתים – פי 1.5 לעומת פי 6.3 בחולים המאומתים (644,538 בדיקות למיליון נפש בעשירון התחתון לעומת 407,169 בעשירון העליון). לפי פרופ’ סגל, מצב זה מצביע על אחוז בדיקות חיוביות גבוה יותר במעמדות הנמוכים יותר, ועל יותר ‘תחלואה חבויה’ בעשירונים אלו.

בדיקות קורונה בישראל למיליון נפש, לפי עשירון כלכלי חברתי של היישוב (מקור: עיבוד של פרופ’ ערן סגל לנתוני משרד הבריאות, גרפיקה: אידאה)

 

 

 

מאושפזים: פער של פי 3.8

מספר המאושפזים מקורונה הוא מדד ‘קשיח’ יותר ממספר החולים המאומתים, מאחר שאינו תלוי במספר הבדיקות המתבצעות ובשיעור החולים ללא סימפטומים. גם למספר חולי הקורונה שאושפזו בבית חולים למיליון נפש נראה קשר רציף למעמד חברתי כלכלי. בעשירון התחתון היו 3,046 חולי קורונה מאושפזים למיליון נפש, בעוד בעשירון העליון היו 811 – פער של פי 3.8. בעשירון החמישי עמד מספר המאושפזים למיליון נפש על 1,581 – פי שניים יותר מבעשירון העליון.

הפער בין החמישון העליון לחמישון התחתון במספר המאושפזים למיליון נפש עומד על פי 3.5.

חולי קורונה מאושפזים בישראל למיליון נפש, לפי עשירון כלכלי חברתי של היישוב (מקור: עיבוד של פרופ’ ערן סגל לנתוני משרד הבריאות, גרפיקה: אידאה)

נפטרים: פער של פי 2.8, שיא הנפטרים בעשירון הרביעי

מספר הנפטרים מקורונה אף הוא מדד ‘קשיח’ להתפשטות המחלה. העשירון בו שיעור הנפטרים מקורונה הגבוה ביותר הוא העשירון הרביעי, שבו היו 347 נפטרים למיליון נפש, לעומת 267 בעשירון 1, ו-95 באשכול 10. מהעשירון הרביעי ועד לעשירון 10, מספר הנפטרים למיליון נפש יורד.

הפער בין העשירון התחתון לעליון במספר הנפטרים למיליון נפש עומד על פי 2.8, והפער בין העשירון הרביעי לעשירון העליון עומד על פי 3.6. הפער בין החמישון התחתון לעליון הוא פי 2.2, והפער בין החמישון השני (שבו מספר הנפטרים הגבוה ביותר) לחמישון העליון הוא פי 2.7.

נפטרים מקורונה בישראל למיליון נפש, לפי עשירון כלכלי חברתי של היישוב (מקור: עיבוד של פרופ’ ערן סגל לנתוני משרד הבריאות, גרפיקה: אידאה)

ממצאים אלה תואמים הערכות של מומחי בריאות הציבור מתחילת התפרצות המגפה. בישראל. דו"ח שפרסם באפריל צוות בריאות הציבור של "צוותי המומחים של המשבר", התארגנות חוקרים מתחומי דעת שונים, ציין את השפעתם של פערים כלכליים-חברתיים על מערכת הבריאות, והתריע כי השפעות אלה יחלחלו גם להתמודדות עם נגיף הקורונה. הצוות , בראשות פרופ’ נדב דוידוביץ’ ופרופ’ ניהאיה דאוד מאוניברסיטת בן גוריון, ציין מחקר מ-1999 שמצא קשר בין מצב סוציואקונומי לבין סיכוי כללי לתמותה בקרב גברים ישראליים. חברי הצוות המליצו על צעדים לצמצום פערים סוציואקונומיים כאופן התמודדות עם ההשלכות הבריאותיות של הנגיף.

גם מחקרים ברחבי העולם הראו שהנגיף פוגע יותר בעניים. מחקר של המרכז למניעת ובקרת מחלות בארה"ב (CDC) ציין כסיבות לכך את נטייתם של אנשים במעמד סוציו-אקונומי נמוך לעבוד בעבודות שלא ניתן לבצע אותן בבית, וחיים בתנאי מגורים צפופים.

תל שבע ומודיעין עילית מול סביון וכפר שמריהו

הדירוג החברתי-כלכלי של למ"ס מבוסס על משתנים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים של האוכלוסייה ברשויות המקומיות, המשקף את הרמה החברתית-כלכלית של תושבי הרשות. מתוך הדירוג נוצרים עשרה אשכולות של יישובים בעלי מאפיינים דומים. לפי הדירוג שפורסם ב-2018, היישובים באשכול 1 – העניים ביותר – הם יישובים שתושביהם ערבים בדואים או יהודים חרדים: המועצות האזוריות נווה מדבר ואל קסום, תל שבע, שגב-שלום, ערערה-בנגב, חורה, מודיעין עילית, כסיפה, לקיה, ביתר עילית ורהט. בין היישובים באשכול 2 נמצאים בית שמש, בני ברק, צפת, אום אל פחם, טמרה ופוריידיס.

היישובים באשכול 10 – המבוססים ביותר – הם כפר שמריהו וסביון. היישובים באשכול 9 הם רמת השרון, שוהם, כוכב יאיר, עומר, להבים, כפר ורדים, הר אדר ומועצה אזורית גדרות.