פרופ’ דומיניק מדה, חוקרת עבודה מצרפת: “לעבודה מהבית יש תרחיש אפל, שעלינו לחשוב עליו”

כשהקורונה התפרצה ואיתה הסגרים וההגבלות, פרופ’ דומיניק מדה ראתה בה פתח אפשרי לשינויי יסוד ותיקון עיוותים בעולם העבודה. "בתחילת הסגר הראשון, האמנתי שהמשבר הוא בסדר גודל כזה שזו תהיה הזדמנות נהדרת לערב את החברות שלנו בביצוע רדיקלי של שינוי", היא מספרת בשיחה עם ‘דבר’, "כמו אחרים, תרמתי לחשוב על העולם שיהיה אחר כך".

עולם העבודה החדש שמשרטטת מדה צריך להציב את העובד כמטרה מרכזית שלו, שינוי שצריך להתבטא בשכר גבוה יותר לעבודות שהתגלו כחיוניות, צמצום פערי שכר ושיתוף העובדים בהחלטות במקום העבודה. השינוי הזה לא קרה באופן מיידי, אך מדה מדגישה ששינויים כאלה יכולים לקחת שנים ארוכות. "העבודה רק התחילה", היא אומרת.

מדה, סוציולוגית מהבית למדעים הומניים בפריס, מתארת את הבעיות החברתיות שחשף משבר הקורונה באמצעות התבוננות על חייה שלה בשנה האחרונה. "החיים שלי היו מסובכים מהרגיל, כמו כולם. אך היותי ‘עובדת ידע’ והיכולת להעביר את הקורסים שלי באופן מקוון, היוותה עבורי בעיה פחותה מזו שהייתה עבור אנשים רבים אחרים שאיבדו את מקום עבודתם או הכנסתם, או שלא יכלו לבצע עבודה מהבית. זה היה גם פחות קשה מאחרים, מכיוון שיש לי דירה די גדולה ולכל אחד מאתנו היה חדר לעבוד בו, ואילו כל הסקרים הצרפתיים שבידינו מראים שגודל המגורים היה גורם מכריע להידבקות בקורונה."
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מטפלים מפגינים באיטליה למען שיפור תנאי עבודתם והגנה עליהם בימי הקורונה, 30 באפריל 2020 (Photo by Nicolò Campo/LightRocket via Getty Images)

אך ה’זכות’ לעבוד מהבית הביאה איתה גם קושי נוסף שחוו עובדים רבים: טשטוש הגבולות בין העבודה לשעות הפנאי. "עבדתי אפילו יותר מהרגיל בעבודה מרחוק, מכיוון שכידוע עבודה מסוג זה מבטלת את הגבולות בין החיים האישיים והמקצועיים: העבודה נוטה לתפוס את כל המרחב".

"אנשים שאלו את עצמם: ‘האם העבודה שלי מועילה?"

מה שינתה הקורונה באיך שהעבודה נתפסת בחברה?
"אני חושבת שאנשים לקחו צעד אחורה בנוגע למקום העבודה בחייהם. אלו שאיבדו את עבודתם, כנראה מדדו אפילו יותר מהרגיל את חשיבות העבודה בחייהם. ההשתקפות הזו נגעה באופי העבודה עצמה: האם העבודה שלי היא מועילה? השאלה הזו עלתה מתוך ההבנה שחלק מהעבודה היו חשובות לאין ערוך מאחרות בתקופת הסגר וההגבלות: חלק מהעבודות היו הכרחיות להמשך תפקודה של החברה, והן היו הכי פחות נחשבות ועם השכר הנמוך ביותר, בעוד שעבודות אחרות, חסרות תועלת קיצונית, המשיכו להיות משולמות היטב."

מדה רואה בעיוות שנחשף הזדמנות לתיקון. "אני מקווה שהשתקפות זו תוביל לצעדים להעלאת השכר הנמוך ביותר, למקצועות החיוניים, למקצועות הטיפול, למכירות, לנהגים, לאנשי תחזוקה ולצמצום פערי השכר".

קריאה לדמוקרטיזציה של העבודה

עוצמת המשבר הביאה את מדה לנסח, יחד עם שני חוקרים נוספים, מניפסט שמשרטט את העקרונות לבניית עולם העבודה שלאחר עידן הקורונה. המניפסט, שקורא לדמוקרטיזציה של העבודה, פורסם באוגוסט האחרון בעשרות עיתונים מובילים ברחבי העולם, וכן באתר ייעודי בו הוא תורגם ליותר מ-25 שפות. חתמו עליו מעל 3,000 חוקרות וחוקרים מכ-600 מוסדות אקדמיים ברחבי העולם.

מדה ועמיתיה טענו במניפסט כי הסגר שהוטל במדינות רבות חשף אמת שהקפיטליזם ביקש להסתיר: העובדים המשקיעים את כוח עבודתם במקומות העבודה הם בעלי עניין לא פחות, ואולי אף יותר, מבעלי ההון המשקיעים בהם את הונם. הם קוראים לשינוי מבנה השלטון התאגידי, כך שלגופים המייצגים את העובדים יוענקו זכויות דומות לדירקטוריונים, וכל החלטה משמעותית בחברה תאושר ברוב בקרב נציגות העובדים ובקרב הדירקטוריון.

אחת הדרכים שמציעים החוקרים לצמצם את השפעת כוחות השוק היא מדיניות ממשלתית של הבטחת תעסוקה לכל אדם. לדבריהם, מעבר להבטחת חיים בכבוד, מדיניות כזו תאפשר להתמודד עם האתגרים החברתיים והסביבתיים הניצבים בפני האנושות בעת הזו.

ארבעה חודשים לאחר שפורסם, למדה תפישה מפוכחת לגבי השפעת המניפסט והיוזמה. "למרבה הצער, אני לא מאמינה שהמניפסט שלנו השפיע על מדיניות ציבורית. הפורומים שלנו קיבלו הרבה סיקור תקשורתי, כמו הספר שלנו, אך הממשלות לא מצליחות ליזום שינויים מסוג זה. בצרפת ראינו, מצד אחד, שיפור יחסי בהשקעה במטפלים שקיבלו תוספת שכר (לא מספקת בעיניהם), אך גם, חצי שנה לאחר הסגר וההגבלות הראשונות, בשיתוף כל השותפים החברתיים, הגדלת שכר עובדי החזית, כבר היה אמור להשתקף. אך העבודה רק התחילה, וכלל לא ברור מה היא תניב."

"לבסוף, שום דבר לא קרה מבחינת דמוקרטיזציה של חברות והכלכלה, שהיא נקודה עיוורת לחלוטין. אחת התקוות שלנו היא תמיכה של המוסד האירופי לאיגוד מקצועי, ומוסדות אחרים, כי האיגודים המקצועיים גילו עניין רב ואף התלהבות מהצעותינו."

לעבודה מהבית יש גם תרחיש אפל

"עבודה מרחוק טלטלה קצת הרגלים, ויש אנשים שאפילו פיתחו לזה טעם. חברות גילו שעובדיהן יכולים לעבוד באופן אוטונומי, עובדים יעזבו את הערים הגדולות לעבוד יותר, אבל יש גם תרחיש אפל שעלינו לחשוב עליו.

חברות עסקיות לא מתכוונות להכניס את כל העובדים לעבודה מרחוק כדי למכור את המשרדים היקרים שלהם. העבודה של חלק מהאנשים מהבית תגרום להם להעדיף מערכת יחסים שמוכוונת יותר כלפי שירות מאשר יחסי עובד מעביד בשכר. ומשם הדרך קצרה לפרימת כל קשרי עובד מעביד על ידי מיקור חוץ של העבודה."

"במקום לייצר תהליך של שימור העבודה המקומית, נהיה עדים להפיכת העבודה לפלטפורמה, כלומר יצירת שלוחה של מיקור חוץ למשימות קטנות ועד לחלקים גדולים של העבודה כולה."

עם או בלי וירוס, אי השוויון בין נשים לגברים עוד כאן

מדה מדגישה כי השינויים שהביאה הקורונה הקצינו את הפערים בין גברים ונשים בעולם העבודה. "במהלך המשבר ערכנו שני סקרים גדולים בנושא איזון עבודה ופנאי, אחד עם 2,000 איש והשני עם 135,000 שנתנו לנו מידע מרגש בנושאים אלה. הם הדגישו את אי-השוויון הבולט שאפיין את מצבם של גברים ונשים. לדוגמא, נשים הן אלו שקיבלו על עצמן את רוב המשימות הביתיות והמשפחתיות הנוספות שנגרמו עקב הסגר וההגבלות, ובמיוחד הן נאלצו לספק את נושא הלימודים לילדים. הסקרים גם הראו שלגברים יש תנאים טובים יותר לעבודה מרחוק מאשר לנשים (47% מהמנהלים הגברים היו בעלי חדר ייעודי לעבודה מהבית לעומת 29% מהמנהלות). אבל גם שנשים איבדו את מקום עבודתן יותר מגברים.

"לסיכום, אף על פי שעבור חלק מהנשים עבודה מרחוק אפשרו להן להימנע מזמני נסיעה ארוכים, עבור הרוב המכריע שלהן זו הייתה סוג של רגרסיה. המסקנה היא תמיד זהה, עם או בלי וירוס: הכרחי בהחלט כי לגברים ולנשים תהיה גישה לאותן עבודות, אותן אחריות ואותן משכורות, ושגברים ייקחו סוף סוף את מלוא חלקם במשימות הביתיות ובחינוך של הילדים."