קולעות עתיד: “המטרה היא לזהות את השחקניות בעלות הפוטנציאל”

בכדורסל הנשים הישראלי בונים עתיד. עד לפני שמונה שנים הייתה תחושה שמשהו בכדורסל נשים נתקע ונעצר וחיפשו פרויקטים חדשים שיתנו תנופה מחודשת. כדי להתמודד בצורה הטובה ביותר שניתן עם האתגר להוליך קדימה את הענף, יזם אלי רבי מנהל האגף המקצועי של כדורסל הנשים באיגוד הכדורסל בזמנו את הקמת האקדמיה לכדורסל נשים בוינגייט. מהלך שקוצר היום את הפירות עם דור צעיר ואיכותי של שחקניות המככבות בליגת העל ובנבחרת הבוגרת. 

האקדמיה לכדורסל נשים הוקמה כחלק מפנמיית ספורטאים המצטיינים במכון וינגייט, בה לומדים כ – 180 ספורטאים וספורטאיות מגיל 13 עד גיל 18. בפנימייה פועלים מספר אקדמיות במקביל בענפים: כדורסל, כדורעף, כדורגל (נערות), ג’ודו, טריאתלון, טניס שולחן, כדורמים (נערות), כדורעף, כדוריד גברים ושחייה. באקדמיית כדורסל הנשים יש השנה 27 שחקניות מכיתות ח’ עד יב’ שמחולקות לשני מחזורים ומשחקות במסגרת ליגה בנערות ב’, נערות א’ ונשים בוגרות בליגה הלאומית. 

נטע קרומר: מעניין אותנו לראות את הבנות האלו עושות המשכיות בתוך הענף לרמות הכי גבוהות שאפשר

נטע קרומר מאמנת ומנהלת מקצועית באקדמיה לכדורסל בנות בוינגייט, מאמנת כדורסל כבר 15 שנה. כמאמנת היא עברה דרך כל השרשרת המקובלת באימון בגילאים הצעירים ביותר מהתחלה בקט-סל, דרך אימון נערות בבתי ספר ועד אימון קבוצה בוגרת. לפני שש שנים פנה אליה אלי רבי והזמין אותה להצטרף לצוות האימון באקדמיה. בראיון לדבר ספורט קרומר מספרת על תחילת דרכה באקדמיה "אחת השאיפות מתחילת הדרך הייתה להגיע לנבחרות. לפני שש שנים פנה אליי אלי רבי, שהיה בזמנו מנהל האגף המקצועי באיגוד הכדורסל. זה היה שנתיים אחרי שנפתחה פה האקדמיה לכדורסל".

המאמן אלי רבי (צילום: עודד קרני, באדיבות מנהלת ליגת העל לנשים בכדורסל)

שחקניות הכדורסל מגיעות לאקדמיה, לאחר שאותרו ע"י צוות האקדמיה עם פוטנציאל ייחודי שיכול לתרום לקידום הענף בעתיד "המטרה היא לזהות את השחקניות בעלות הפוטנציאל, לאו דווקא אלו שהן בנבחרות, אלא אלו שהן בעלות הפוטנציאל להגיע לאיזה שהוא הישג עתידי. אם זה בנבחרות או ברמות התחרותיות היותר גבוהות. שלב האיתור מתחיל יחסית בשלבים היותר מוקדמים, הנבחרות המאוד מוקדמות הטרום קדטיות, אחרי זה אתנה, הקדטיות. מעבר לבנות מעוטרות, אנחנו גם מנסים למצוא פוטנציאל גופני שלא דווקא מאותרות לכדורסל. יכולות גופניות בעיקר- גובה, יכולות אתלטיות. גם אם הן רק בתחילת דרכן בכדורסל, פה נוכל לעזור להן אם היכולות בכדורסל, אבל גובה הוא מצרך נדיר". 

לאחר שלב האיתור הראשוני הצוות פונה קודם כל לאגודה בא משחקת השחקניות ולאחר מכן להוריה של השחקנית הפוטנציאלית להגיע לאקדמיה. המטרה של האקדמיה היא "לאתר את כל הבנות עם הפוטנציאל ולתת להן את כל הכלים המקצועיים, המנטליים, הרפואיים, המדעים ביחד עם כל תחום הלימודים שמשתלב ביחד, כדי להגיע למיצוי הפוטנציאל להשתלב של כל אחת".

האקדמיה החלה את דרכה עם קבוצה אחת של 14 בנות מכיתות ט’-י’ שגויסו בקיץ אחד בתקופה מאוד קצרה. אותן אימנו טל נתן ולימור מזרחי "זה הדור שסיים לפני חמש שנים, דניאל רבר, טל לב, נועה זליבנסקי. אלא הבנות החלוצות ומאז שנה אחרי שנה המטרה היא תמיד לגייס את אותן הבנות בעלות הפוטנציאל ואנחנו רואים שבשנים האחרונות סיימו כאן בנות כמו דור סער שכיום משחקת במכללות וסיימה לפני שנתיים כ’רוקי הקונפרנס’, נוגה פלג פלץ בוגרת האקדמיה במכללת רטגרס (הגיעו שנה שעברה לטורניר המכללות הגדול במרץ), ליאור הלוי שגם משחקת במכללות ויערה יצחקי שהיום היא הקפטנית של הנבחרת. זה החזון, לא מעניין אותנו המשחק ליגה הבאה והניצחון הבא ולא האליפות ולא הגביע. מעניין אותנו לראות את הבנות האלו עושות המשכיות בתוך הענף לרמות הכי גבוהות שאפשר".

שחקניות האקדמיה לכדורסל בוינגייט (קרדיט: עודד קרני)

הנערות שמגיעו לאקדמית הכדורסל, לומדות בבית ספר האזורי בשפיים. מכיתה י’ ומעלה הכיתות הם כיתות וינגייט, בה כל הספורטאים של וינגייט לומדים באותה הכיתה. הסידור המיוחד, עוזר לסנכרן את מערכת השעות של הספורטאים עם מערכת האימונים. "למשל 3 אימוני בוקר שיש בשבוע, לא יהיו על חשבון לימודי בית הספר, אלא תיעשה התאמה לתוכנית הלימודים ועדיין הן יצאו במסלול בגרות מלא. זה לא יפריע להן להוציא תעודת בגרות טובה ואיכותית. אנחנו מעודדים את זה, אנחנו חושבים שמצויינות חשובה בכל תחום. את לא יכולה להיות מצטיינת בכדורסל ולחפף בלימודים. יש פה את הצד המקצועי שלנו ויש פה את הצד החברתי של הפנימייה. כל ערב בין 20-22 מופעל פה מרכז למידה שנותן להם עזרה בכל מה שקשור לבית הספר. יש מעטפת שעוטפת אותם מכל מקום, מתוך מחשבה שהילדים האלו נמצאים רחוק מהבית, רחוק מאימא ואבא". 

הקמת האקדמיה לבנים ולבנות מצליחה להוביל שינוי משמעותי בענף כולו ולעלות גם את הסטנדרט לאיך לעבוד באגודות". יש היום לא מעט אגודות שעובדות עם מאמני יכולות גופניות. משלבים תזונאית או מעט מהמועדונים גם עובדים על היכולת המנטלית וכל המעטפת מסביב שלא הייתה קיימת פעם. זהו הסטנדרט פה, אלו הדברים שעובדים עליהם ביום יום, אחרי זה גם נלמד אותה לעשות ‘פיקנרול’ או את הקליעה, אבל ארגז הכלים שהיא יוצאת איתו מפה השחקנית הוא ארגז הכלים הרבה יותר משמעותי מי מה שהיא יכולה לקבל בחוץ. זה גם עוזר לה ללמוד מה זה אומר להתנהל כשחקנית מקצוענית, איך אמור להיראות היום יום שלי, מה חשיבות שעות השינה והתזונה וכל המעבר שהיום כולם מבינים שזה לא פחות חשוב מהצד או הפן המקצועי של הכישרון עצמו. עובדת איתנו צמוד פסיכולוגית ספורט, גם בצד הקבוצתי וגם בצד האישי. מגיעות אליה בנות, פעם בשבוע, פעם בשבועיים ביחס למה שהן קובעות יחד עם הצוות המקצועי".

נטע קרומר: אנחנו חושבים שמצויינות חשובה בכל תחום. את לא יכולה להיות מצטיינת בכדורסל ולחפף בלימודים.

לאורך התקופה הארוכה שהנערות מתאמנות ומשחקות באקדמיה, צוות האימון מתאים תוכניות אישיות לכל שחקנית ושחקנית לפי הצורך האישי שלה. "למרות שזה ספורט קבוצתי, הבניה של התוכנית היא בניה אישית. לאחת נכון להיפגש עם יועצת מנטלית ולאחרת לא, אז לא. אם לאחת נכון להיפגש עם התזונאית פעם בשבועיים ולאחרת רק פעם בחודש, אז זה מה שיהיה. אם אחת צריכה יותר הכוונה של ניתוח וידאו אז היא תקבל יותר. הבנייה היא מאוד אישית וספציפית, כנ"ל גם בתוכן של האימונים. אז ממש בדומה לקבוצות כדורגל, שחקנית ששיחקה אתמול המון דקות והיום חשוב לנו שהיא תתאושש, אז נעשה חלק יחסי באימון שתעשה פחות מי מה שתעשה ילדה אחרת. מה שהיום באגודות כמעט ולא יכול לקרות כי המטרה זה המשחק הבא. אנחנו מתאימות את התוכנית לפי כמה כל אחת שיחקה. הן עושות פעם בשבוע מבדק ניתור, הוא נותן לנו אינדיקציה על רמת העייפות שלהן השבועית וגם הממוצעת, מצטברת לאורך זמן".

מאי נשר בת 18 לומדת בכיתה יב’, שנה רביעית במסגרת האקדמיה. נשר משחקת מגיל 10, החלה את דרכה בענף לאחר שמשהו חילק פליירים והראה כמה תרגילים של שליטה בכדור. משהו במשחק משך אותה ללכת לנסות והשאיר אותה למרות שהייתה הבת החידה בקבוצה של בנים. 

נשר שיחקה במדי קבוצת הנערות של אליצור רמלה עד שיום אחד הצליחה להרשים את צוות האקדמיה. קרומר מספרת על המפגש הראשון של נשר "ראינו את מאי במשחק של נערות ב’ והתחלנו לעקוב, לראות ולהתעניין. באים לראות עוד משחק, יוצרים קשר. תמיד הקשר הראשוני יהיה עם האגודה, כדי לידע אותם שיש איזה שהיא שחקנית שאנחנו מעוניינים לפנות אליה ולגייס אותה לאקדמיה ולאחר שאנחנו מעדכנים את האגודה, אנחנו פונים בעצם להורים ולשחקנית וכך הקשר הראשוני נוצר עם מאי".

נטע קרומר ומאי נשר (קרדיט: עודד קרני)

לאחר שפנו מהאקדמיה למשפחה, הגיעו נציגי האקדמיה לשיחה עם נשר והוריה. "ישבנו בסלון, די התרגשתי וגם פחדתי, לא ידעתי לאן אני מגיעה ומה הולך לקרות" נשר נזכרת ומספרת "בהתחלה אפילו קצת התנגדתי לזה. כי לפני כן התחברתי מאוד למאמן שהייתי איתו וסמכתי עליו לאן שהוא ייקח אותי. ברגע שהבנתי שהוא מאוד מאמין באקדמיה ובגישה שלה, אמרתי טוב צריך לנסות".

מאי נשר: החלטתי להישאר כי הבנתי שאין מקום בארץ שיכול לתת לי את מה שיש פה

נערות צעירות רבות שמגיעות לאקדמיה, השנה הראשונה היא משברית ולא פשוטה בכלל. היציאה מהבית, הריחוק מהמשפחה והמעבר לתנאי הפנימייה היא לא פשוטה. התפקיד של נטע והצוות הוא לא רק לאמן את הנערות הצעירות, אלא להיות שם בשבילן גם ברגעים הקשים ובשעות המאוחרות "לא לכל אחת זה קל, יש כאלו שחוות את זה יותר קל" מספרת קרומר. "יש כאלו שלוקח להן כמה חודשים או אפילו השנה הראשונה היא שנת גישוש כזה, של איך זה להתמודד עם להיות רחוק מהבית. בגלל זה גם חשוב לנו לשמור על ההורים קרובים לתהליך. מעבר לזה הקרבה שלנו לבנות היא לא רק באה לאימון, מחתימה כרטיס והולכת הביתה. במהלך היום, איך היה בבית ספר? ואיך היה פה ואיך היה שם. אם שמתי לב שהיא לא אכלה יותר מדי טוב בחדר אוכל, אז למה לא אכלת היום, התמיכה היא 24/7, ילדה גם יכולה לשלוח לי הודעה ב-23 וחצי בלילה. ‘נטע אני לא מצליחה להירדם’ שוב אני אנסה לברר מה קרה ולמה".

השנה הראשונה של נשר לא הייתה קלה. הקושי של נשר לא נבע מגעגועים הביתה, הוריה היו מגיעים פעמיים בשבוע מרמלה לכל המשחקים ותמכו בה ככל הניתן. הקושי האמיתי היה במעבר החד בין מה שנדרש ממנה באגודה לבין הקצב והדרישה להיות ברמות הגבוהות ביותר "השנה הראשונה שלי הייתה מאוד קשה, הגעתי לפה ולא הייתי מוכנה לקצב שיש פה. נפצעתי הרבה, רב העונה לא שיחקתי. זה היה לא קל. הגעתי למשבר מסויים בסוף השנה, לא ידעתי אם להישאר פה או לעזוב". מספרת נשר. "החלטתי להישאר כי הבנתי שאין מקום בארץ שיכול לתת לי את מה שיש פה. לא היו לי אימוני בוקר ואימון היה גג שעה וחצי והאימונים פה הם שעתיים לפעמים יותר, לפעמים קצת פחות. הרמה והקצב הרבה יותר גבוהה. יש לך מעטפת שאין שם, יש תזונאית, פסיכולוג, פיזיותרפיה".

נשר שנמצאת בשנה האחרונה שלה בחממה החמה והעוטפת של האקדמיה מציבה לעצמה אתגר אחרון לפני שהיא מסיימת "האתגר שלי עכשיו זה להראות את היכולות שלי כשחקנית, כל השנים שאני כאן עדיין לא הצלחתי להראות באמת את מה שאני שווה ואני עדיין מתמודדת עם זה, אבל זה די משתפר".

מאי נשר (קרדיט: עודד קרני)

קרומר מוסיפה שהיא מצפה מנשר שתיקח את כל הדברים שהיא למדה כאן בתוך האקדמיה ותסגל לעצמה כאורח חיים ספורטיבי, כדי להמשיך את ההתקדמות והגדילה שלה כספורטאית בעזרת ארגז הכלים לחיים שהאקדמיה מעניקה לשחקניות הבוגרות שלה "בעוד שניה וחצי השנה הזאת תסתיים ומאי תהיה בכוחות עצמה, היא תצטרך לדעת לנהל את כל זה לבד. לא יהיה מאמן שיזכיר לה בבוקר. זה הכל יהיה עליה ועל האחריות שלה וככל שהיא תדע לעשות את זה יותר טוב, היא תוכל לנהל לעצמה קריירה יותר טובה ומסודרת ונכונה. משהו שאנחנו בשנה האחרונה מנסים להזכיר להם כל הזמן. אם את מגיעה לליגת העל ואין מי שילווה אותך ברמה הגופנית, אז את צריכה למצוא את הדרכים לעשות את זה לבד, כי אין דרך אחרת".

נשר מסכימה ומתבוננת קדימה, לעבר העונה האחרונה שלה באקדמיה והיציאה עם סל הכלים שקיבלה כאן, לאחר קריירה כשחקנית כדורסל מקצוענית. "באתי לפה מאוד שקטה, היה לי קשה. הביטחון העצמי שלי. המקום הזה גורם לך לעלות את הביטחון העצמי שלך בגלל כל התמיכה פה מסביב, מבחינת הלימודים יש פה סדר זמן, שלא יכולתי לסדר פה לעצמי. זאת השנה האחרונה שלי וזה הפך כבר להרגל שחייב להיות לכל ספורטאי כדי להצליח". 

איגוד הכדורסל קוצר כיום את הפירות מהזרעים שנזרעו עם הקמת האקדמיה לכדורסל לפני שמונה שנים. האקדמיה משנה את חוקי המשחק ומעניקה את הכלים המקצועיים ביותר כדי להכשיר את דור העתיד של כדורסל הנשים בצורה הטובה והאיכותית ביותר שניתן. בכדורסל הישראלי תמיד היו שחקניות כדורסל כישרוניות, בעזרת יד מכוונת טובה ומשמעותית שמלמדת את שחקניות ההווה לשאוף להיות הכי טובות שהן יכולות להיות, צומח לנו כאן דור חדש של שחקניות כדורסל איכותיות, שבשנים הקרובות יובילו את הענף לפריחה מחודשת. ​

Leave a Reply

Name *
Email *
Website