קיצור תולדות תיק 4000: הדברים שצריכים להדאיג אותנו אינם רק נתניהו

המושג תיק 4000 נולד למעשה בתקשורת, והוא מחבר בתוכו ארבע חקירות שונות, בהן רק חקירה אחת שקשורה לנתניהו. עסקת בזק-YES היא השורש של התיק, מפני שבהיבטים המסחריים שלה בוצעו לכאורה עבירות רבות על-ידי הצמרת העסקית של החברות יורוקום, בזק ו-YES. היבט האישורים מהמדינה נבחן משפטית רק לאחר שמנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, נחקר לגבי סיוע בלתי חוקי לבזק ולאלוביץ’. רק במהלך חקירה זו ב-2017, החלה להיבדק המעורבות האפשרית של נתניהו, למרות שתחקיר ‘הארץ’ חשף אותה כבר בנובמבר 2015. התיקון להחלטות הקשות של משרד התקשורת עוד לא נראה באופק.

לאור העניין הרב בציבור בנושא תיק 4000 וההאשמות כנגד ראש הממשלה, מעניין להסביר כיצד בכלל נולד המונח ‘תיק 4000’ שמכנס לתוכו מספר פרשיות ובהן חשדות פליליים חמורים בצמרת עולם הטלקום הישראלי. הבסיס לחשד כנגד נתניהו הוא זו שנחשף לפני כל האחרים, אך החקירה הפלילית בעניינו היא זו שנפתחה אחרונה. פרט לשאלה השנויה במחלוקת תקשורתית ומשפטית לגבי תקינות פעולותיו של נתניהו, הפרשה המסועפת מדגישה קודם כל את התנהלות פסולה שיתכן ונמשכת גם היום – לחברות תקשורת יש "גב" במשרד התקשורת, שאמור לאכוף את החוק, אבל פועל תוך עצימת עין ואף בניגוד לו.

שאול אלוביץ ורה"מ נתניהו (צילום: מרים אלטשר/פלאש90)

השם הרשמי היה אמור להיות ‘מעבר לאופק’

‘פרשת בזק’ הפכה לחקירה גלויה ביוני 2017, לאחר חקירה סמויה שנמשכה פרק זמן לא ידוע. ב-16 בפברואר 2018 דווח ב’חדשות 2′ על העברת התיק לחקירת המשטרה, בדגש על החשד כנגד נתניהו. יומיים לאחר מכן דיווחה חברת החדשות על כך שהשם שנבחר במשטרה לחקירה החדשה הוא ‘מעבר לאופק’ ואילו השם ‘תיק 4000′ נהגה בתקשורת ואומץ בשיח הכללי. בשלב מסוים עברו גם דוברי המקורות הרשמיים, הרשות לניירות הערך ולהב 433, להתייחס לתיק כ’תיק 4000’, ולא בשם הרשמי.

מה חשף גידי וייץ בסוף 2015 ומה היו תוצאות החשיפה?

בכתבת תחקיר נרחבת חשף עיתונאי הארץ, גידי וייץ, ב-29 באוקטובר 2015 שני סיפורים שהם לכאורה לב החשד נגד נתניהו: התערבות סדרתית בתכני החדשות של אתר ‘וואלה’, במקביל למתן הטבות רגולטוריות לבזק במשרד התקשורת. מהן ההטבות לכאורה? האישור עליו חתם נתניהו לאישור עסקת בזק YES, עיכובים בהחלת רפורמות שפוגעות בבזק, ומהלכים ממשיכים, שסופם בביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק – מהלך שלא הושלם עד היום. החשיפה של וייץ אכן השפיעה. ב-10 במרץ 2016, יום לאחר פרסום לפיו לכאורה נתניהו היה מוכן להגיע ליעד הסופי והרווחי ביותר מבחינת בזק – ביטול ההפרדה המבנית, פנתה חברת הכנסת לשעבר ויו"ר מרצ דאז, זהבה גלאון, ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בדרישה להרחיק את נתניהו מהחלטות בנושא בזק, בשל קשריו הבלתי מוצהרים עם שאול אלוביץ’.

תיק 4000

לאחר מעצר הבכירים בחברה מתחזקת ההערכה שראש הממשלה נתניהו יידרש לחקירה באזהרה במסגרת פרשת בזק
http://bit.ly/2GlZ0zV

Posted by ‎החדשות‎ on Sunday, 18 February 2018

בחודש מאי 2016 כבר דרש מנדלבליט מנתניהו לחתום על הסדר ניגוד עניינים, ולהפסיק לעסוק בכל מה שקשור לבזק. בתחילה נתניהו התנגד, אך ב-14 ביוני 2016 חתם על הסכם שמנטרל אותו מרוב סמכויותיו כשר התקשורת, ומשאיר לו רק את תחום הדואר, הרדיו, רשות השידור, וערוצי הטלוויזיה. לשון ההסכם מתארת את החברות האישית בינו לבין אלוביץ’ כעילה "על מנת למנוע טענות בדבר חשש לניגוד עניינים, ומטעמים של נראות ציבורית". איש בגופי אכיפת החוק לא פעל באופן רשמי בשלב ההוא לחקור את נתניהו, החלטה שיכולה להיות בעלת משקל לגבי ההמשך. בעקבות ההסכם נתניהו מינה את חבר הכנסת צחי הנגבי (הליכוד) לשר לענייני בזק, ובסופו של דבר, מינה את חבר הכנסת איוב קרא (הליכוד) לשר תקשורת במשרה מלאה.

מה גרם לפתיחת חקירה פלילית?

נתניהו חתם על היתר שמאשר את עסקת בזק, ב-23 ביוני 2015. בתקשורת נכתבו טענות רבות כנגד החלק המסחרי בעסקה, בה בזק הציבורית רוכשת את שארית מניות YES מחברת יורוקום הפרטית של שאול אלוביץ’, במחיר הגבוה פי 2 עד פי 3 מהערכת השווי שבזק קיבלה בעבור YES. ההבדל בין 680 מיליון שקלים, שיורוקום קיבלה במזומן, לבין 1.05 מיליארד שקלים – סכום התשלום המקסימלי שביכולתה לקבל – תלוי בשני גורמים מותנים: האם בזק תהנה מההפסדים הצבורים של YES לצורכי מס (200 מיליון שקלים) ומה יהיו התוצאות העסקיות של YES בשנים הבאות? (170 מיליון שקלים). כאן נחשד אלוביץ’ בכך שגרם לצמרת יס "לבשל" את הדו"חות הכספיים באופן שישפר אותם למראית עין, ואכן בזק שילמה מקדמות של מעל 100 מיליון שקלים נוספים, כסף שלא סביר שתראה בחזרה.

החלק הבא קשור לחתירה להמשך ההקלות על בזק. בחלק זה שיחק פילבר, על-פי החשדות בתיק, תפקיד פעיל ביחד עם עוזרתו האישית, עדי כהאן גונן, בהן מסירת מידע לבזק דרך מיילים פרטיים, שלא היה אמור להגיע לידיה. בסוף 2016 הוציא פילבר מכתב, המתיר מיזוג תאגידי בין בזק ל-YES, בתקווה שדי בו בכדי לאפשר לבזק ליהנות מהטבת מס גדולה, ולאלוביץ’ ליהנות מעוד 200 מיליון שקלים מבזק, בתמורה, כל זאת בדרך לביטול ההפרדה המבנית. המהלך נכשל, ורשות המסים לא אישרה קיזוזי מס כאלו. פילבר דיווח בוועדת הכלכלה של הכנסת בינואר 2017 לגבי המכתב שהוציא. אף שהתובנה שלו לגבי הצורך בעידוד השקעה בתשתיות היא נכונה, הדרך בה פעל הייתה מחוץ לסמכותו שכן פילבר לא היה מוסמך לעצב בעצמו מסמך מדיניות, שלא נשען על עבודה מקצועית קודמת, שלא נעשתה.

שלמה פילבר, בבית המשפט (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90).

המכתב שהוציא זכה לביקורת חריפה ממבקר המדינה, שגם דרש לעכב את ההחלטה עד לסיום הדו"ח שלו על משרד התקשורת. החקירה של רשות ניירות הערך התחילה ככל הנראה בשל הפעולות הגלויות של פילבר, ואולי גם בעקבות מידע שהתקבל מבכירים ב’בזק’ לגבי התנהלות לא תקינה בקשר עם משרד התקשורת. כשזה קרה, נתניהו כבר היה "מחושק" בהסכם ניגוד עניינים, וברשות לניירות ערך לא קישרו את העבירות שביצע פילבר לנתניהו ולא ביקשו לחקור אותו. החלטה זו לא "מזכה" את נתניהו ממעורבות פסולה, בייחוד בהתחשב בכך שפילבר היה מקורב לנתניהו במשך שנים רבות בתפקידים שונים, אך היא כן עשויה להעיד שברשות לניירות ערך לא חשבו שחקירת נתניהו יכולה להביא לידם ראיות מספיקות לגבי עבירות שאולי היה שותף לביצוען או בוצעו בשמו בשלב ההוא.

מתי המשטרה נכנסה לתמונה?

ההודעה של להב 433 הגיעה ביחד עם מעצרים של בכירים בבזק ובהם אלוביץ’ עצמו, כמו גם מקורבו של נתניהו ניר חפץ, ב-18 בפברואר 2018. בעקבות החקירה, בה התלוננו החשודים על יחס נוקשה במעצר, נחתמו הסכמי עד מדינה גם עם חפץ וגם עם פילבר. רק באותו שבוע הופיעה בתקשורת הגרסה לפיה פילבר "נוצל בידי נתניהו", גרסה שקשה מאוד לאמת. לפי דיווחים שונים, חפץ מסר גם הקלטות שתוכנן המדוייק ידוע רק למשטרה ולפרקליטות. לאחר חקירה מאומצת וארוכה, הודיעה המשטרה, ביחד עם הרשות לניירות ערך רק ב-2 בדצמבר 2018 על גיבוש "תשתית ראייתית מספקת" נגד ראש הממשלה נתניהו ואף כנגד שרה נתניהו, לצד אלוביץ’ ובכירים נוספים שעבדו בחברות בהן היה בעל השליטה.

מה חשפנו ב"דבר ראשון"?

כאן ב’דבר ראשון’ נחשפו המסמכים המלאים לגבי אישור העסקה, בעקבות בקשת חופש מידע של התנועה לאיכות השלטון, וכל אחד יכול לקרוא בהם במלואם – פרוטוקול הדיון במועצת הכבלים והלוויין, חוות הדעת הכלכלית שנכתבה לקראתו בלחץ זמנים, כמו גם את רשימת הפגישות והמשתתפים של מכיני חוות הדעת. למרות פגמים מסוימים בחוות הדעת, הפרוטוקול מעניק חיזוק מסוים לגרסה של נתניהו, שחתם על האישור לאחר אישור של ההמלצות של מספר רגולטורים בלתי תלויים זה בזה, ומבלי שאיש מהם התנגד לאישור או אף הביע עמדת התנגדות ברורה בדיון שקדם לאישור.

האם הגילוי מערער את התיק?

קשה לענות על כך מבלי להיחשף לכלל חומרי החקירה, אבל כדאי לציין מספר עובדות ברורות: בקשות חופש המידע למסמכים הללו הוגשו רק במהלך 2017. מהפרוטוקול פורסמו ציטוטים ספציפיים באתר "דה מרקר" בפברואר 2018, אך כלל המסמכים פורסמו לציבור רק לאחרונה. במועצת הכבלים והלוויין השיבו לפחות לעוד בקשת חופש מידע אחת, פרט לבקשה של התנועה לאיכות השלטון וזו של "דה מרקר". בכל המקרים היה עליהם להתייעץ עם הפרקליטות, כדי לוודא שאין במסירת החומר משהו שעלול לשבש את החקירה. רוב משתתפי הדיון במועצת הכבלים והלוויין כלל לא נדרשו למסור עדות, וגם לא ד"ר אסף אילת, המאשר הראשון של העסקה, כמו גם עורכי חוות הדעת הכלכלית של חברת עדליא. מכיוון שהמסמכים שוחררו לפני תום החקירה, ניתן להניח בזהירות, כי הראיות לכאורה שאספה המשטרה לא נשענות דווקא על המסמכים הללו. בהודעת בהודעת סיכום החקירה מדצמבר האחרון נכתב כי "מממצאי החקירה עולה, כי רה"מ פעל לקידום ענייניו של שאול אלוביץ’ בתחום הרגולציה, ובין היתר בסוגיית מיזוג בזק-יס תוך כריכת קידום עניינים אלה בסיקור החיובי בוואלה". כלומר, גם אם סוגיית מיזוג בזק-יס לא הביאה לידי ראיה בעלת משקל, הרי שאמורות להיות בידי המשטרה גם ראיות לפעולות אסורות אחרות, שתוכנן המדויק איננו ברור בשלב זה.

מי ייקח אחריות על הנזקים שנעשו ומתי?

ככל הנראה כעת, אף אחד, אף פעם. מרוב מיקוד בשאלה מי עבר איזו עבירה, ובייחוד בהאשמות כנגד ראש הממשלה, רגולציית התקשורת בישראל ממשיכה להתנהל בהפקרות. משרד התקשורת לא עמד ב-75% מיעדיו בשנת 2017, לפי הנתונים שהוא עצמו מסר. הוא ממשיך לעודד חברות תקשורת שלא לפעול לפי החוק והתקנות, במקום לאכוף את החוק. מול הטענה לסיוע בלתי הולם לבזק, ניתן למצוא סדרה של החלטות שהן "אנטי בזק" לחלוטין, ומצבה של החברה היום בשפל עמוק. קשה להסביר זאת למי שלא עוקב מקרוב, אך הנזק לשוק התקשורת נגרם גם מההחלטות הפסולות מבחינה חוקית שהיו במשרד התקשורת, כמו גם מן ההחלטות החוקיות לחלוטין. גם ההחלטות החוקיות שמבוססות על מדיניות שנדונה להיכשל בטווח קצר, כאשר פיצול ערוץ 2 היא דוגמה מוכרת יחסית. יש רבות אחרות, גם בתחום התשתיות.

רצפה עקומה מאוד

כל הרגולציות של השנים האחרונות במשרד התקשורת מבוססת על רעיון שהולך ונראה יותר ויותר אוטופי – מספר קבוצות תקשורת (בזק, הוט, סלקום ופרטנר) המתחרות זו בזו בכל התחומים בכל רחבי הארץ.

קבוצות תקשורת הפועלות במגוון שווקי התקשורת (מתוך: דו"ח מיוחד של מבקר המדינה בנושא היבטים בפעולות משרד התקשורת לאסדרת מגזר התקשורת הנייחת)

הפרטת בזק הותירה בידיה נכסים בעלי חשיבות לאומית: התעלות, הארונות השכונתיים וקווי הנחושת המחוברים למרבית הבתים במדינה. במשרד התקשורת מנסים בכל מיני דרכים לקשור את ידי בזק בהמון צורות ולחייב אותה להשכיר כל נכס שבבעלותה לכל מתחרה שהיא, בתנאים שמכתיב המשרד, כדי לתת מרווח נשימה למתחרות. לעתים בזק מצליחה להטעות את הפקידים כך שהתעריפים שנקבעים משחקים לטובתה בסופו של דבר. במקרים אחרים, המשרד כופה עליה, בגיבוי פסיקות של שופטים, להתיר לכל עובד קבלן של חברה מתחרה גישה חופשית לנכסים שלה. שיטה זו היא לא רק חסרת תקדים, אלא גם בלתי יעילה שכן היא פוגעת אנושות בתמריץ של בזק להשקיע, והמתחרות לא מסוגלות לספק חלופה של ממש בשל השקעות עצומות שנדרשות מהן כדי להשתוות באמת לבזק. מעל הכל, כל ההסדרים התחרותיים יהיו תקפים רק באזורים היותר צפופים ומשתלמים במדינה. בפריפריה בזק אמורה להישאר מונופול בכל תרחיש שהוא.

המשרד היה יכול לקדם באופן מערכתי חלופות המבוססות על טכנולוגיות חדשות – שידורי אלחוט קצרי טווח כדי להשוות את היתרון של בזק בחיבורי הנחושת לבתים, עידוד הרשויות המקומיות לפרוס סיבים אופטיים מהירים בתוך היישוב ובזול, ולאפשר לתושבים חיבור מוזל לרשת הסיבים הארצית של אחת מקבוצות התקשורת, או להימנע מהרס שוק הסלולר, כך שלחברות הסלולר היה די כסף לשדרוג הרשת לדור 5. שימוש בדור 5 יכול להשתוות בחלק מהפרמטרים לטכנולוגיה הקווית ולהוות תחרות של ממש, בעלויות פריסה נמוכות יותר. כיום, לחברות הסלולר אין די כסף אפילו בכדי להשלים את פריסת מלאה של דור 4. הניסויים המוצלחים שנעשו בטכנולוגיות חדשות בארץ ובעולם לא הובילו לכדי חשיבה מחדש על רגולציה הצופה פני עתיד.

עובדי חברת קבלן חיצונית עובדים באופן לא בטיחותי לכאורה על פיר תקשורת של בזק, פברואר 2018 (צילום: עובדי בזק)

במשרד התקשורת דרושה מהפכה, כאשר לפחות ועדה ממשלתית אחת הציעה לבטל את אותו לחלוטין ולאחד את תפקודיו עם מועצת הכבלים והלוויין והרשות השנייה לשידורי טלוויזיה ורדיו. מטרת האיחוד היא יצירת רשות תקשורת לאומית מקצועית, כמקובל בארה"ב, בגרמניה ובעוד מדינות מתקדמות. מכיוון שכל זה לא קורה, אנחנו נמשיך להיתקע עם רגולציה שתקועה שנים רבות לאחור; טכנולוגיות ישנות ותרבות של אי-אכיפת החוק, שהיא בעצמה מקלה על ביצוע מעשי שחיתות ברמה העסקית. במובן זה, כהונתו של נתניהו כשר תקשורת היא המשך לכשל של קודמיו, כמו גם של הבאים אחריו, נושא שמשמעותו המצטברת.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website