קפסולות קבועות ובדיקות למורים: אחרי הכשלונות, ישראל צריכה ליישם את הלקחים לשגרת חינוך בקורונה

המתווה שהציגה אתמול (ראשון) ד"ר שרון אלרעי פרייס ליציאה מהסגר התייחס לפתיחה הדרגתית של מסגרות החינוך, בהתאם לירידה בתחלואה. אך מעבר לעיתוי של חזרת המסגרות לפעולה וחשיבותו לכלכלה, להורים ולילדים, מומחים וגופי מחקר בישראל ובעולם מתריעים כי השאלה החשובה היא כיצד לנהל את מוסדות החינוך בשגרת קורונה באופן שימנע ככל האפשר התפרצויות המוניות. זה בדיוק מה שלא קרה בפעמיים הקודמות בהן נפתחו בתי הספר בישראל.

"צריך קפסולות קבועות עם מורים קבועים," אומרת ל’דבר’ פרופ’ רונית קלדרון מרגלית, חוקרת אפידמיולוגיה באוניברסיטה העברית וחברה בצוות חוקרים שמייעץ לקבינט הקורונה, "בלי לערבב ילדים בצהרונים. רצוי שיהיה גם מערך בדיקות ניטור לצוות ההוראה". הלקח הזה מוסכם על מרבית החוקרים שניתחו את פתיחת מערכת החינוך הישראלית במהלך הקורונה.

לדברי קלדרון מרגלית, "אם ילד נמצא בקפסולה אחת בבוקר, בקפסולה אחרת בצהרון, ואחר הצהריים הולך לשלושה חוגים, אין באמת קפסולות. בשכבות העליונות, איפשרו לכל תלמיד להשתייך לחמש קפסולות שונות. זה עיוות של משמעות הקפסולות."
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בעולם מנסים ללמוד מלקחי הפזיזות הישראלית

הכשלים של הניסיונות הישראליים במאי ובספטמבר הפכו לסיפור אזהרה ברחבי העולם. ב-4 באוגוסט פרסם הניו יורק טיימס פרסם כתבה שניתחה לעומק את ההתפרצות בגימנסיה רחביה, תחת הכותרת "כשהמגפה שככה, ישראל פתחה מחדש את בתי הספר. זה לא הלך טוב".

בפתיחת הכתבה נכתב כי "בזמן שארצות הברית ומדינות אחרות שוקלות בחשש לפתוח מחדש את בתי הספר, ישראל, אחת מהמדינות הראשונות לעשות זאת, ממחישה את הסכנות של התקדמות מהירה מדי. בטוחה בעצמה שניצחה את המגפה, ונואשת לאתחל כלכלה הרוסה, ממשלת ישראל הזמינה את כלל התלמידים לשוב לבתי הספר כבר בסוף מאי".

מאי: אמצעי ההגנה הוסרו בתוך שבועיים בלבד

דו"ח שפרסם לאחרונה מרכז המידע והידע למערכה בקורונה מפרט את הכשלים: ב-3 במאי, לאחר כחודש וחצי בו בתי הספר היו סגורים, חזרו אל בתי הספר תלמידי כיתות א’ עד ג’ וי"א-י"ב בלבד, במתכונת של קפסולות – קבוצות שאינן נפגשות אחת עם השנייה, ובערים בהן התחלואה היתה נמוכה. ב-10 במאי חזרו גני הילדים לפעול במתכונת חלקית המבוססת על קפסולות, כשכל ילד מגיע לגן רק בחלק מימי השבוע. במהלך השבוע הזה עלו דיווחים על הידבקות מורה בבית הספר ‘נבון’ ברחובות.

ב-17 במאי, שבועיים בלבד לאחר הפתיחה ההדרגתית, הוסרו כל אמצעי ההגנה: כלל מערכת החינוך חזרה לפעול, ללא קפסולות, מלבד באזורים מוגבלים. ב-27 במאי התגלו העדויות הראשונות להתפרצות קורונה בגימנסיה רחביה בירושלים, אירוע בו נדבקו בקורונה 153 תלמידים ו-27 אנשי צוות, שהדביקו אנשים רבים בסביבתם.

ב-4 ביוני, חודש מפתיחת מערכת החינוך, דיווח משרד החינוך על 301 תלמידים ועובדי הוראה חולים (23% מהחולים בארץ באותו הזמן), 13,696 שנשלחו לבידוד (כ-77% מכלל המבודדים המדווחים בארץ באותו זמן) ו-87 מוסדות חינוך שנסגרו בעקבות הדבקות. מפתיחת בתי הספר במאי ועד סוף שנת הלימודים ביוני חלו 775 מורים ותלמידים מקורונה ונשלחו לבידוד 24,000 מורים ותלמידים.

ספטמבר: הקפסולות רוקנו מתוכנן

אחרי שפעלה באופן מצומצם במהלך הקיץ עם קייטנות ‘בית הספר של החופש הגדול’ לגילאי א’-ד’ בלבד, נפתחה מערכת החינוך בספטמבר לשנת לימודים נוספת תחת מתווה שקיבל את הכותרת ‘לומדים בבטחון’. הפעם הגנים וכיתות א’-ב’ פעלו כרגיל, כיתות ג’-ד’ למדו בקבוצות של עד 20 תלמידים בסיוע כ-10,000 עוזרי הוראה שגויסו למערכת החינוך, וכיתות ה’ ומעלה הגיעו לבית הספר במשך יומיים או שלושה בשבוע. במתווה הוגדרו קבוצות לימוד קטנות מהכיתות, אך הוא אפשר לכל תלמיד ולכל מורה להשתתף במספר קבוצות. כפי שאומרת פרופ’ קלדרון, ההחלטה הזו למעשה רוקנה את הקפסולות מתוכנן.

בספטמבר חלו תוך שבועיים מעל 1300 תלמידים ומורים, ובמקביל זינקו מימדי התחלואה בכלל הארץ לאלפי נדבקים ביום. מסמך של מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה הבוחן את השפעות פתיחת מערכת החינוך על הזינוק בנתוני התחלואה בספטמבר מצביע על "שונות בין רמות התחלואה השונות במגזרים השונים, כאשר עיקר הזינוק המשמעותי (בתחלואה בספטמבר) התרחש בקרב בני הנוער".

המסמך מציין כי "ייתכן כי העלייה אשר נצפתה בתחלואה בקרב בני הנוער בתחילת ספטמבר חלה בעקבות מפגשים חברתיים רבים שהתקיימו בסוף חודש אוגוסט, בעיקר בגילאי הנוער, וכן בעקבות חופשות משפחתיות ופעילויות שונות המאפיינות את החופש הגדול, אך הועצמה ביתר שאת עם פתיחת מוסדות החינוך השונים".

לפי המסמך, הגילאים בהם חלה עיקר העלייה בתחלואה בתקופה שנבחנה הם 15-17 במגזר הכללי, 12-17 במגזר הערבי ו-12-17 בקרב הבנים במגזר החרדי (שהחלו את לימודיהם ב-21 בספטמבר, סמוך לא’ באלול). החוקרים מדגישים כי שיעור הבדיקות הגבוה בגילאי מערכת החינוך, וכן העובדה כי כמחצית מהילדים הם חסרי תסמינים, מצביעים על ‘תחלואה שקטה’ של גילאים אלו, ועל כן "סביר להניח שנתוני התחלואה ביחס לאוכלוסיה זו חלקיים, ותמונת המצב המלאה אף חמורה יותר". ב-17 בספטמבר החליטה הממשלה לסגור את מערכת החינוך לחלוטין, מלבד החינוך המיוחד.

לא מאוחר ללמוד את הלקח

תכנית ברורה, קפדנית ומפורטת להתמודדות עם הפוטנציאל להדבקה בבתי הספר חיונית עכשיו, בניסיון השלישי לפתיחת בתי הספר מאז פרוץ הקורונה. לפי קלדרון מרגלית, הסיכון להדבקה גבוהה יותר בקרב השכבות הגבוהות יותר מאשר בגנים, אך הצורך בבידוד אם ילד או גננת נמצאים חיוביים עלול בכל זאת לייצר קשיים בתפקוד הגנים אם הם לא יצליחו לעמוד בקפסולות עם הפרדה אמיתית.

פרופ’ רן בליצר, ראש מכון המחקר של שירותי בריאות כללית, פרסם אמש שורת תנאים שלדעתו משרד הבריאות צריך לדרוש ממשרד החינוך כתנאים לפתיחת המערכת: בדיקות סקר לעובדי חינוך, קפסולות בכל הגילאים, פטור מהתייצבות עבור עובדי חינוך בקבוצות סיכון, ציוד מיגון פנים שקוף לעובדי הגנים, איסור מעבר עובדות בין גנים, אי-ארבוב קפסולות בצהרונים, פתרון להסעות וחוסר פתיחה בערים אדומות. 

ההצעות של בליצר ידרשו תמיכה משאבית. ייתכן שיהיה צריך להרחיב את סגל מוסדות החינוך ולמצוא כיתות זמניות נוספות כדי לעמוד בקפסולות אמיתיות לאורך זמן, בנוסף לעלויות של ציוד מגן שקוף, בדיקות סקר תדירות מספיק כדי לקטוע שרשרות הדבקה, ופתרונות לערבוב תלמידים בהסעות. אם הן ייושמו, ייתכן שישראל תיזכר כמי ששגתה בפתיחת מערכת החינוך שלה, אך למדה את הלקח.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website