שבוע ללא לימודים בערים האדומות: “ההורים משתגעים מלנסות להבין איך מקיימים שגרה”

בטבריה, בדלית אל כרמל ובבית ג’ן בתי הספר סגורים כבר שבוע. בליל ה-1 בספטמבר הרשויות וההורים גילו בתקשורת שהלימודים לא ייפתחו ב-23 רשויות מקומיות ‘אדומות’, ומאז זה נמשך. מאחורי הססמאות על למידה מרחוק מתגלה מציאות קשה של חוסר בציוד קצה וצפיפות שמקשים על הלמידה, והורים שאינם יכולים לצאת לעבוד.

טבריה: "הורים לא יכולים לצאת לעבוד"

"בימים האחרונים ההורים משתגעים מלנסות להבין איך מקיימים שגרה", אומר אורגד מזרחי, יו"ר ועד הנהגת ההורים בטבריה, "זה לא קשה רק לילדים, אלא גם להורים. רבים לא יכולים לצאת לעבוד, בטח משפחות עם הרבה ילדים שיש בהן גם מחסור באמצעים טכנולוגיים. אני לא מבין איך זה שכל העסקים פתוחים, הכנרת פתוחה, והמסעדות פתוחות, אבל רק בתי הספר סגורים? זה הזוי."

על פי ההורים, המחסור בציוד דיגיטלי בעיר גדול מאוד, ומקשה על הניסיון לקיים שגרת לימודים תקינה. "לוועד הגיעו הודעות על מאות הורים", אומר מזרחי, "זה לא רק משפחות מעוטות יכולת, משפחות רגילות עם שלושה, ארבעה ילדים לא מצליחות להחזיק יום למידה וילדים לא יכולים ללמוד בטלפון סלולרי. העירייה ניסתה לעזור, אבל יש פה אלפים שחסר להם מחשב".
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

אמש (ראשון) הפגינו הורים בעיר נגד החלטות המדינה על הסגר עם ילדיהם. על השלטים כתבו "תנו לגדול בשקט", ו"משחקי כח לא על חשבון הילדים שלנו". מזרחי מציין שהוועד מתכוון להכריז על השבתת הלימודים המקוונים כאות מחאה על המצב.

הפגנת הורים לפתיחת בתי הספר בטבריה (צילום: אורגד מזרחי)

ראש אגף חינוך בטבריה: "התחושה שהכל ברגע האחרון"

תמי לוי, ראש אגף חינוך בעיריית טבריה, עבדה בקיץ האחרון עד השעות הקטנות כדי לאפשר את פתיחתם של כלל מוסדות החינוך בכל המגזרים בעיר. "אני מבינה את הכעס של ההורים. התחושה שהכל ברגע האחרון. שמגלים דברים מהתקשורת ולא מאפשרים לנו את הזמן להתארגן לפני. בנוסף, יש שאלה גדולה באוויר – האם עיר שלמה צריכה להיכנס לסגר, או חלקים ממנה?", אומרת לוי, אך מדגישה שהעירייה תפעל לפי החלטות הממשלה.

תמי לוי (צילום: אלבום פרטי)

עיריית טבריה ביקשה לאפשר פתיחה של שנת הלימודים ליום או יומיים כדי לקבל החלטה שקולה יותר, אך הדבר לא התממש. "הייתה אכזבה אבל התעשתנו מהר, כבר באותו בוקר המורות ארגנו מפגשי פתיחת שנה בזום, לחלקן היה מדובר בפעם הראשונה שהן פגשו את התלמידים."

"סיפקנו 109 מחשבים באמצעות תכנית ‘מחשב לכל ילד’ מתחילת הקורונה", אומרת לוי. בגל הנוכחי מתכוונת העירייה לגייס עוד 270 מחשבים, דרך הקול הקורא של משרד החינוך והתארגנויות בתוך העירייה, אך הדבר ייקח לפחות חודש. "במגזר החרדי אנחנו בבעיה גדולה כי הם לא משתמשים כמעט במחשבים, ואי אפשר כמעט ללמוד דרך הטלפון", היא אומרת, "אם היה מצב רגיל, לא של עיר אדומה, אלא קפסולות לילדים עד כיתה ד’ שמאפשרות לילדים הקטנים להיות לפחות חצי מהשבוע בבית הספר, היה אפשר לשחק עם זה. במצב עכשיו המחשבים לא יספיקו לכולם".

דלית אל כרמל: "ילדים לא לומדים כי אין להם מחשב או כי יש הרבה ילדים בבית"

דלית אל כרמל נמצאת תקופה ארוכה ברשימת היישובים האדומים ומתכוננת לעוד תקופה ארוכה. אנאס חדיד, יו"ר ועד  הנהגת ההורים בעיר, מבקש להתחיל עם הביקורת פנימה "זה נושא מאוד כאוב. קשה להביא יישוב קטן ומאוד משפחתי לסגירה", הוא אומר, "קודם כל אלו אנחנו, האזרחים, האחראים למצב. אם המשמעת העצמית והאחריות האישית לא תשתנה, לא נוכל לפתוח שנת לימודים".

אנס חדיד (צילום: אלבום פרטי)

עוד לפני ההחלטה ששנת הלימודים ביישוב לא תיפתח החליטה הנהגת ההורים ביישוב להשבית את הלימודים ב-1 לספטמבר, כמחאה על המצב ובגלל הסיכון הכרוך בפתיחת בתי הספר, חרף דעתו של ראש המועצה רפיק חלבי. הוראת משרד הבריאות עשתה זאת ללא מאבקים פוליטיים. "קשה להגיד שהסגירה הפתיעה כי ראינו את ההתנהלות של הציבור", אומר חדיד, "בגל הראשון המגזר הערבי פחד הרבה יותר ולכן אנשים נשמעו להוראות, והתחלואה הייתה כמעט אפסית. עכשיו, בגל השני, אנשים תפסו בטחון, החליטו להתחיל לצאת וקרה פיצוץ."

חדיד מתריע על הפערים שהוא מזהה שיתרחבו בעקבות המעבר ללמידה מקוונת, בגלל החוסרים במחשבים למשפחות רבות ביישוב. "המצב הזה תפס אותנו לא ערוכים כלל ללמידה מרחוק, ורק חידד את הפערים בין המורים לבין הטכנולוגיה", הוא אומר, "אני חושש שהדינמיקה הזו תמשיך גם עכשיו. על פי הנתונים שאני מקבל מבתי הספר יש הרבה מאוד ילדים שלא לומדים, או כי אין להם מחשב, או שיש הרבה ילדים בבית, או שזה פשוט לא עובד."

בית ג’ן: 350 מחשבים חסרים

"הקורונה היא לא תופעה חולפת, זה דבר שהציבור חייב להבין אותו ולפעול לאורו" אומר מהנא טאפש – יור אגף החינוך בבית ג’ן. גם אחרי מבצע גיוס מחשבים, בבית ג’ן חסרים מעל 350 מחשבים כדי שלכל תלמיד ביישוב יהיה מחשב ללמוד מולו, אבל ביישוב נחושים לגייס את כולם. "אנחנו בדרך לשם" ,אומר טאפש. מערך ההצטיידות במחשבים נעשה דרך תוכנית ‘מחשב לכל ילד’ הפועלת ב-140 יישובים דרך הקול הקורא של משרד החינוך, וגיוס פרטי של היישוב. "עד אמצע אוקטובר אנחנו מצפים לפריסת מחשבים של כמעט 100% לכלל התלמידים".

מוהנא טאפש (צילום: אלבום פרטי)

טאפש אינו כועס על ההחלטה לסגור את מערכת החינוך, וטוען שביישוב היא מתקבלת בהבנה "אנחנו נפגשים מספר פעמים ביום, נציגי ציבור, מחנכים, אנשי דת, מנהלים", הוא מספר, "מנסים לייצר מערך תודעתי שיגרום לאנשים לקחת אחריות ולמזער את החשיפה". לדבריו, מירב המאמצים של היישוב כיום מכוונים כדי להביא את היישוב למצב של ‘הסגר נושם’, שבו רק אנשים חיוניים יוכלו להסתובב בחוץ והתלמידים והמורים ילמדו באופן מקוון בלבד. "תקופה כזו תעזור לנו למזער את ההתפשטות, עד כדי שיהיו רק אחדים עם הנגיף".

"מי שיושב למעלה שכח לצאת לשטח"

"אולי אם היו מחלקים את הכספים בצורה יותר חכמה, שתאפשר להורים לרכוש מחשבים, היינו במקום טוב יותר", אומר חדיד, שמרגיש שהחלטות לגבי הסגר נעשו בחופזה רבה מדי, שאינה רואה את המציאות ביישובים. "יש תחושה שפתחו את בתי הספר בהרבה מקומות רק כדי לסמן וי. מי שיושב למעלה שכח לצאת לשטח, ויצרו עשרות הנחיות שאי אפשר ליישם. צריך לדאוג קודם שלכל ילד יהיה מחשב."