שוכבת איתך אבל חושבת על כולם

מצאתי את עצמי לאחרונה מהרהרת רבות על פנטזיות. "חושבת על פנטזיות". משפט משונה. פנטזיה היא מחשבה, אז בעצם "חשבתי על המחשבות שלי", אלה שיש להן "אופי מיני". ואיך אומר זאת… יש לא מעט כאלה.

אז כן, חשבתי על המחשבות הללו הנקראות בפי כל "פנטזיות" (בעברית: הזיונות). מהן המחשבות האלה? דמיון, תסריט, תרחיש המתחולל בתוכי, דיבור פנימי. רגע שאינו הרגע הזה הממשי המוחש.

יש פנטזיה שמזמינים כמו פיצה עם תוספות וקולה, ויש כזו שמופיעה בדלת ללא הזמנה ומתפרצת אל הבית, חסרת עכבות. יש פנטזיות שמתנגנות שוב ושוב כסרט אהוב. כמו צלילי המוסיקה. ויש כאלה שבאות בזמן הכי לא מתאים. לפעמים הפנטזיות מתגנבות כשאני לבד ומשועממת. ולפעמים כשאני על סף אורגזמה. לפעמים אני שמה לב שהפנטזיה שם רק כשאני כבר עמוק בתוכה.

נראה שפנטזיות הן כמו הכבשים המפורסמות מהשיר-סיפור "הכבש השישה עשר". ואולי הפנטזיה השש-עשרה היא הפנטזיה שאתה אני נרדמת.

אני עושה אהבה ועולה בי פנטזיה על האדם אותו ואתו אני אוהבת עכשיו. הגוף שלי פה איתך, והראש גם, אבל… לא בכאן והעכשיו. אני איתך, ברגע אחר. אני מדמיינת את הסקס הלוהט הזה שהיה לנו בים, או אולי סצנה שמעולם לא התרחשה בינינו נשלפת מאיזה ארכיון, מתנגנת בי ומעוררת. אני מדמיינת שאתה מענג אותי למרות שזה לא מה שקורה עכשיו. אבל היי, אני פה. אנחנו עושים אהבה, רק הראש נודד לרגע אחר (כמעט כותבת בהאשמה "בורח" לרגע אחר, אך מנסה, ככל האפשר, לדחות את הביקורת).

כותבת ונזכרת באחד הפרקים בסדרה "מראה שחורה". הפרק מתחיל בסצנה בה זוג מקיים יחסי מין וכל אחד מהם מדמיין סקס רושף להט ותשוקה שהתרחש כשעוד היו מאוהבים. הם נעזרים באיזה מכשיר כדי לחזור אל העבר בדמיונם, בצורה מוחשית ככל שניתן. אחרי האורגזמה הם חוזרים למציאות השגרתית והלא מלהיטה, לרגע הנוכחי, האפרורי להכאיב.

גרועות ונלוזות מהמחשבות האלה הן, איך לא…  מחשבות על מישהו אחר! ובזמן יחסי מין – זה אוי ואבוי גדול ומתכון בטוח לרגשות אשמה. אני לא רוצה שאף אחד יהיה איתי ויחשוב על מישהי אחרת. אבל אני יודעת שזה בטוח קורה. מתכווצת לשמע המחשבה נשמעת בתוכי.

אני לא יודעת מה יותר גרוע. לדעת שאולי מישהי אחרת עולה בראשכם כשאתם עושים אהבה איתי, או הרגע הזה שבו אדם אחר עולה בראשי כשאני אתכם. כן, זה קורה, וזה מבהיל. בדקתי עם חברות ומסתבר שזה קורה לכולן.

כיווץ הולך ומתהדק בבטני, אני מנסה לתרגם אותו למחשבה וזה מה שיוצא:

• אני רוצה שאתה לא תחשוב על מישהי אחרת בזמן שאתה איתי
• אם אני חושבת על מישהו אחר בזמן שאני איתך אני אדם נורא ורע

לוקחת רגע להתבונן במחשבות האלה ושואלת את עצמי, למה בעצם זה מה שאני חושבת? מה אכפת לי שכל אחד יחשוב על מה שהוא רוצה, ולמה אני אדם רע בכלל שיש לי מחשבות?

אני מפחדת מהעתיד ומרגישה אשמה. הפנטזיות מעירות את מה שיכול לפרק את מערכת היחסים שלי, את הבטחונות שלי בהווה. (אגב זה נכון לא רק לגבי פנטזיות מיניות. כל מה שאני חולמת עליו ושונה ממה שיש לי עכשיו מאיים על השלמות שלי עם מה שיש לי עכשיו).

ולכן, על מנת לשמור עלי מפני הפנטזיות המפחידות האלה, מגיעות בנות הלוויה המבאסות של הפנטזיות: מחשבות שיפוטיות, ואלו המרכזיות שבהן, בסדר מועקה עולה:
מה את חושבת עליו? זה היה לפני 20 שנה. תתקדמי
אולי במקום לחשוב על אורגזמות שהיו תחשבי על אורגזמות שיהיו?
אם זה היה לך כל כך כיף למה את לא חוזרת לרגעים האלה שהיו ודואגת שזה הסקס הממשי שיהיה לך בחיים?
הוא לא רוצה אותך מה את חושבת עליו יא עלובה
למה את חושבת עכשיו על מה שהיה? תהיי נוכחת במה שיש עכשיו! את אמורה לעשות סקס טנטרי או משהו כזה
והמחשבה המעיקה מכולן – למה את מפנטזת על אחרים? יש לך חבר!

כאילו זה מעיד משהו על האהבה שלי. אני מפחדת. מפחדת שלא ארצה להיות כאן איתך, שלא יהיו לנו עוד רגעים של כאן ועכשיו, אתה ואני, ושני הגופים שלנו ופיצוצים באוויר ואינטימיות עמוקה, שלא אתמסר לגמרי לרגע הזה. שלא יהיה עוד רגע מופלא כמו הרגע ההוא שהיה. היאחזות. פחד שהראש שלי ירצה לברוח למקום אחר, שאתנתק.
למדתי שכשהראש שלי במקומות אחרים הגוף שלי גם לא לגמרי פה, כי אני במחשבות. אני לא שמה לב לגוף. ואני מפחדת לזנוח את הגוף.

עד כאן מחשבות ומילים על מחשבות. ועכשיו מה קורה לגוף?

אם אני מנסה לבדוק איך המחשבות האלה מהדהדות בגוף שלי, ולא דרך הפחדים או האידיאולוגיה שאני מחזיקה בה על מערכות יחסים, נוכחות , אין "נכון" בעיני להזדיין או לאהוב, אני מגלה שפנטזיות בזמן יחסי מין, לא משנה אם זה פנטזיה על מי שאני איתו או על מישהו אחר, או על אורגזמה שתהיה, מפחיתות את עצמת הריגוש והרגישות. לא בגלל שפנטזיות זה רע, אלא כי פנטזיות הן מחשבות. ומחשבות לא עוזרות לחוש.

לפעמים, כשאני מענגת את עצמי אני מדמיינת שאני גומרת, או מדמיינת את אחד מהרגעים מלאי הלהט שחלקתי עם אחרים. האם זה מקרב אותי לאורגזמה כרגע? שסביר להניח שכן. האם זה מקרב אותי להוויה של אורגזמיות ולפיתוח של רגישות של כל הגוף? פחות.

כשאני עושה אהבה, אני רוצה להיות בגוף. בחוף מבטחים, הרחק ממחשבות. רוצה לחוש. ולכן אני מבקשת מכל המאהבים שלי, קחו אותי פנימה אל הגוף שלי.
וביתר דיוק, הבקשה היא אל עצמי: קחי אותי, לילית, אל תוך עצמי. היי אחראית על החוויה והנוכחות בגוף שלך. וכשעולה מחשבה. היא ממש בסדר. אין צורך להיבהל. רק קחי נשימה וחזרי חזרה
מה מרגיש לי בגוף
מה נעים לי עכשיו
איך אני רוצה לגעת ולהינגע
עכשיו, ברגע הזה.

אחרי שנרגעתי והבנתי שהפנטזיות שלי ממש בסדר, גם אם הן מופיעות ברגעים לא הכי מתאימים, הבנתי שיש שני צדדים לפנטזיה! אם אני מפנטזת על אחרים, בטוח יש מישהו שמפנטז עלי! מסתבר שאני מאוד אוהבת לחיות כפנטזיה בראשם של אחרים. במיוחד כשהם חולקים איתי את הפנטזיה.

גם אתם ואתן קוראיי, אהוביי, אם אתם קוראים אותי ומדמיינים אותי, תודה לכם! אני כל כך אוהבת שחושבים עלי.
תחושת *ערך עצמי* מבצבצת. הידד! היא ורודה ומתוקה כצמר גפן מתוק
המתיקות הזאת מעוררת בי אמפתיה כלפי כל המחשבות שיש לי על אחרים, על כל הרגעים היפים שחיים בראשי, עשיית אהבה עם ההוא ועם ההם, ברגע כזה וברגע אחר. כמה ודאי נעים לכולכם לחיות כזיכרון מתוק, או כתשוקה בלתי ממומשת, בתוכי.

מחשבות יקרות, אני מזמינה אתכן לחיות בתוכי בשלום, ממש כפי שלי נעים לחיות בראשם של אחרים. ועל כך כתבתי שיר:

אני חיה כפנטזיה בראשם של אנשים
איני צריכה לעשות הרבה כדי לחיות שם
יוקר המחיה אינו גבוה, הנוף יפה
אף פעם לא קר מידי
יש הרבה חברים

שם, מענגים אותי לרוב
מתייחסים אלי
מעריצים אותי
יראים מפני
שם, אף פעם לא משעמם
שם, אני חיה ללא ציפייה
וכששוכחים ממני איני נעלבת

מזל שאפשר
מזל שזה לא עולה כסף
בזכות הדמיונות עשו אנשים מהפכות ומלחמות וישועות
הם דמיינו שהחיים שלהם יהיו אחרים. לפעמים זה קרה, לפעמים לא, ולפעמים הם מתו לפני שזה הצליח
גם אומנות והמצאות וסתם דברים שאיש אינו יודע מה פשרם חיים יחד איתי בראשם של אנשים
אפילו פרק של מראה שחורה בו אפשר לחדור למחשבותיהם של אחרים
לכל המחשבות יש מקום, איני חשה צפיפות

עוד לא נמצא המניאק שקורא מחשבות
בינתיים
ועל כן יכולים כולנו לדמיין כל מה שנרצה, מתי שנרצה והיכן שנרצה. בפגישה, בהרצאה.
גם בעת מעשה אהבה
כן כן, אני יודעת. זה לא משהו. אבל עדיין קורה לפעמים.

היי אתה! אתה בכלל שייך לזמן אחר. אהה… זה כל כך נעים. מה אתה מתחיל לגעת בי? יו תמשיך… סליחה! פה יש נהלים מסודרים, אישורי בנייה, יעוד לשטח, לא תופסים ככה מקום בין המחשבות שלי בלי הודעה מוקדמת! תגיד, מה זה התנחלת פה? מי נתן לך רשות כאן להתיישב?

הוא מביט בי במבט רגוע, ממשיך בשלו ואומר: נעים לחיות כפנטזיה בראשך. מדוע לי ללכת?
ותכלס – הוא צודק.

כי גם אני חיה כפנטזיה בראשם של אחרים.
כן, יש פנטזיות שאני משחקת כבר עשור
נמאס? ממש לא

גם בראשי שלי אני חיה כפנטזיה לעיתים
צעירה מכפי שאני
רוטטת
חיה
יותר משהו משאני
יותר
מזדיינת מכפי שאני
מאוהבת מכפי שאני
מאהבת מכפי שאני

אני חיה כפנטזיה בראשם של אחרים
אני חיה כפנטזיה
אני חיה את הפנטזיה
אני חולמת, מתגעגעת, חושקת, מפחדת

מחשבה
נשימה
רגש
תחושה

נעים לחיות כפנטזיה בראשם של אחרים
בראשי
ובעולם הזה הממשי

לחיי החולמים, החומלים והחלומות כולם

Leave a Reply

Name *
Email *
Website