“שפכו ים של כסף וציוד בתקופת הקורונה, שום דבר מזה לא נשאר במחלקות הפנימיות”

"הרופאים הפנימיים נמצאים בתסכול נוראי, כי אנחנו לא יכולים לסגור את מקום העבודה שלנו כמו עובדים מאוגדים אחרים. נמשיך ונמשיך, עד שהסוס לא יוכל לסחוב את העגלה יותר, וגם זה יקרה בקרוב", אומר פרופ’ אבישי אליס, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית. לדבריו, "אנחנו מצפים שבחורף יבוא גם גל שני של קורונה, כמו גם שפעת ודלקת ריאות. זה תסכול מחלחל ונמשך".

"איכשהו, זה כל הזמן מובלע," הוא אומר, "כולם מדברים על ‘הרופאים שמטפלים בקורונה’, אבל ‘צוותי הקורונה’ הם רופאים פנימיים, עם שם וכתובת וזיהוי מאוד ברור. הראשון היה גדי סגל, משיבא, שהיה הראשון שהתנדב לטפל באנשים שהגיעו מאנייה ביפן. הצמידו כמובן אנשי טיפול נמרץ ואחרים, אבל הבסיס של הרופאים המטפלים היו רופאים פנימיים".

צוות רפואי במחלקת הקורונה בבית החולים איכילוב, מטפל בחולה קורונה מונשם. 4 במאי (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

"משה בר סימן טוב (מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, ד.א) לא אמר בשום הצהרה ציבורית ‘רופאים פנימיים’", מוסיף אליס,"מאוד רצינו שהוא יגיד פעם אחת, כי אנחנו בני אדם. אנחנו עובדים קשה ולא זוכים לשום קרדיט. המחלקות תמיד מוזנחות ויש את הזקנים במסדרון, אז זה היה מאוד מאכזב שלא הכירו בנו".
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"אף אחד לא מוכן לגבות את המחלקות הפנימיות"

לדברי פרופ’ אליס, עומס היתר ממנו סבלו המחלקות הפנימיות בבתי החולים גם לפני משבר הקורונה, עדיין כאן. דו"ח ועדת טור כספא, שהזמין משרד הבריאות בשנה שעברה כדי לבחון את מצב המחלקות הפנימיות, המליץ להעלות את התקן מ-12 ל-16 רופאים בכל מחלקה, לרכוש ציוד חדש ולבנות חדרי אשפוז נוספים. ההמלצות, בינתיים, נשארו על הנייר בלבד. "לא קרה כלום מאז הגשת הדו"ח. היו בחירות שניות ושלישיות, ואז הגיעה הקורונה".

המשמעות, לפי אליס, היא שהמחלקות מתנהלות בשגרה ב-100% תפוסה. באירופה עומדת התפוסה בבתי החולים בימי שגרה על 70%, כדי שיוכלו להכיל נקודות שיא של תחלואה. בישראל, כשיש נקודות שיא כאלו, המחלקות פשוט עוברות את 100% התפוסה. "בגלל העומס, חולים לא מקבלים בזמן את הבדיקות שהם צריכים. הכל מצטבר ומצטבר", אומר אליס, "בניגוד לפקיד בנק, העבודה לא מסתיימת בשעה מסוימת. הרופא עובד כל עוד יש עבודה".

תקופת הקורונה העמידה במוקד תשומת הלב את קשיי מערכת הבריאות, ואף הובילה לתוספות זמניות של תקני רופאים לבתי החולים. אבל למחלקות הפנימיות, אפילו זה לא עזר. "הגיעו 200 תקנים חדשים של רופאים, ואנחנו מאוד רצינו שמשרד הבריאות ינחה את בתי החולים לגבי המספר שייועד מתוכם למחלקות הפנימיות", אומר פרופ’ אליס, "בסוף התקנים יצאו בלי הנחיות, ומנהלי בתי החולים קיבלו חופש לחלק את התקנים איך שהם רצו".

לדבריו, "בממוצע, לכל מחלקה פנימית חסרים ארבעה רופאים לפי המלצות דו"ח טור כספא. ביקשנו שמתוך תקני הקורונה, יביאו תקן אחד נוסף לכל מחלקה פנימית, ואז היינו לפחות במצב קצת יותר טוב. זה לא קרה. אני, למשל, לא קיבלתי אפילו תקן אחד בבית החולים בילינסון. וזה פספוס של חוסר רצון – אף אחד לא מוכן לגבות את המחלקות הפנימיות".

מחלקה פנימית בבית החולים ‘מאיר’ בכפר סבא, ינואר 2019

על פי פרופ’ אליס, גם התקציבים שהוקצו לבתי חולים על מנת לעזור להם להתמודד עם נטל הקורונה לא הגיעו למחלקות הפנימיות, משום שמנהלי בתי החולים מעדיפים לתקצב מחלקות אחרות שמחזירות טוב יותר את ההשקעה.

"שפכו ים של כסף וציוד בתקופת הקורונה" הוא מוסיף, "בסוף שום דבר מזה לא נשאר במחלקות הפנימיות. סיפור הקורונה נסגר ואיש לא זוכר". 

"בר סימן טוב, ביומו האחרון כמנכ"ל משרד הבריאות, הוציא הנחייה שלא יהיו חולים במסדרון בתוך חמש שנים. זה היה חלק מההמלצות שלנו בשנה שעברה", הוא אומר, "אז הוא כבר בזבז שנה עד שהוציא הנחייה, והיא בעצמה לא מזיזה שום דבר קדימה. אם חזי לוי (מנכ"ל משרד הבריאות הנכנס, ד.א) ירצה ליישם את ההנחיה הזאת הוא יצטרך למפות צרכי בינוי, להקצות תקציב ולהתחיל לבנות. אבל בלי תקציב בינוי זה יישאר על הדף".

לוי אופטימי עם כניסתו של חזי לוי, מנהל בית החולים ברזילי לשעבר, לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות. "כולי תקווה שכניסתו תביא לשינוי", הוא אומר, "המערכת זקוקה לסדר. לוי הוא גם רופא, וגם היה מנהל טוב".