שר האוצר הברזילאי החדש מקדם הפרטה, קיצוצים וצמצום אחריות המדינה

כולם מכירים את ז’איר בולסנרו כנשיא הנבחר החדש של ברזיל, שמאיים להוציא להורג פושעים, לפגוע בזכויות להט"בים ועלול להוביל פגיעה קשה במיעוטים הילידים במדינה. רבים קוראים לו נשיא "פרוטו-פאשיסט", וייתכן שהתואר הולם את נטיות המשטר שלו. עם זאת, לבולסנרו יש רק "הבנה שטחית בנושאים כלכליים" לטענתו וכאן נכנס לתמונה איש שדווקא לא שמעתם עליו, בשם פאולו גואדס.

גואדס הוא מסוג האנשים שהפער בין הכוח שלהם לנוכחות שלהם בתודעה הציבורית הוא עצום. הוא מכהן היום כ"סופר-שר" ברזילאי, תפקיד שנתפר במיוחד בשבילו ומשלב סמכויות ממשרדי האוצר, הכלכלה והמשרד לתכנון, ולמעשה אפשר לומר שהוא האיש החזק ביותר בברזיל אחרי בולסנרו. הכלכלן בן ה-69, בוגר אוניברסיטת שיקגו בארה"ב הידועה בעמדותיה הקיצוניות נגד מדיניות רווחה ואחריות של המדינה ותלמידו של מילטון פרידמן, המייצג המפורסם ביותר של החוג. הצטרפותו של גואדס לקמפיין של בוסלנרו הבטיחה את תמיכת העשירים ביותר בברזיל וחלק ניכר מהמוסדות הפיננסיים העולמיים.

להפריט את הכל, אין שאלה. הפרטה זהירה ומבוישת לא באה בחשבון
התכנית+הברית עם בולסנרו

כיאה לאיש אסכולת שיקגו, התכנית הכלכלית של גואדס לברזיל קיצונית ביותר. כחלק מהתכנית הכלכלית שלו הוא מציע להפריט את כל החברות הממשלתיות וחלק גדול מהשירותים הממשלתיים, קיצוץ רחב בשירותי הרווחה במדינה, ביטול המיסוי הפרוגרסיבי בברזיל, העמקת ההגבלות הפיסקליות על הממשלה וביטול ההגבלות על תנועות הון. למעשה, אם יצליח גואדס ליישם את התכנית הדבר יהווה מהפכה של ממש במבנה של הכלכלה הברזילאית, הכלכלה השמינית בגודלה בעולם.

"למכור את הכל, אין שאלה", אמר גואדס על הפרטת החברות הממשלתיות בראיון לרשת רויטרס בחודש מאי אשתקד כשהצטרף לקמפיין של בולסנרו כמועמד לתפקיד ה"סופר-שר". "להפריט את הכל, אין שאלה. הפרטה זהירה ומבוישת לא באה בחשבון", אמר. גולת הכותרת של תכנית ההפרטות של גואדס היא חברת הנפט הממשלתית "פטרוברז", ששוויה מוערך ב-250 מיליארד דולר.

מבחינת גואדס, מטרת ההפרטות היא קודם כל לפנות את המשק הברזילאי מ"ההתערבות המזיקה של המדינה בעניינים שלא לה". לטענת גואדס, שמגדיר את עצמו "סופר ליברלי", המדינה צריכה לאפשר לשוק החופשי לנהל את המשק באופן עצמאי וללא ויסות כלל, לכן הוא מתנגד לכל סוג של פעילות ממשלתית להכוונת השוק – החל מקצבאות רווחה ועד לשליטה בתנועות הון במדינה.

ז’איר בולסנרו בטקס ההשבעה לנשיאות ברזיל. שבט היאנומאמי בהפגנה נגד מדיניות ממשלת ברזיל ב2008. (AP Photo/Eraldo /Silvia IzquierdoPeres)

כחלק מתפיסת עולם זו, גואדס מכוון לצמצום משמעותי ביותר בהוצאות הממשלה ובעיקר בהוצאות הקשורות במערכת הרווחה הברזילאית. רצונו של גואדס לצמצם את הוצאות המדינה מתבטא בכוונתו להעמיק את הכללים המגבילים את תקציב המדינה ורמות החוב שלה, שנכנסו לתוקף תחת הממשלה הקודמת. "הפרטת כל החברות הממשלתיות יכולה לגייס מספיק כסף כדי להקטין בחמישית את החוב הממשלתי", אמר גואדס והביע הערכה למדיניות הגרמנית של "גירעון אפס".

זאת על אף שהחוב של ממשלת ברזיל אינו גבוה בהשוואה עולמית. מאז 2014 אמנם עלה שיעור החוב הממשלתי בעקבות משבר כלכלי שהתרחש באותה השנה, אבל גם כיום יחס החוב-תוצר של ברזיל עומד על 74%, נמוך מזה של חלק ניכר ממדינות האיחוד האירופאי, למשל.

הצעתו של גואדס לרפורמה במערכת המיסוי הביאה לתגובות המומות גם בקרב כלכלנים. לטענת גואדס, ברזיל צריכה לבטל לחלוטין את מערכת המיסוי המבוססת על הכנסה, ולעבור למיסוי ישיר בלבד. במילים אחרות, גואדס מתכנן לבטל לחלוטין את מס ההכנסה, ולהחליפה במס אחיד על צריכת מוצרים, מע"מ. המשמעות של צעד זה הוא שכל אזרחי ברזיל ישלמו את אותו המס, שיגולם במחיר המוצרים. זאת בניגוד למצב כיום בברזיל, ובכל מדינות המערב, שבו בעלי הכנסה גבוהה יותר משלמים רמת מס גבוהה בהתאם.

אידאולוגיה היא האויב האמתי… אני רק מדען שעושה את העבודה שלו. לכל אחד יש תפקיד

חבירתו של גואדס לבולסנרו, יחד עם ההבטחה שגואדס יזכה בסמכויות רחבות לביצוע הרפורמה המהפכנית שלו, הייתה אחד הגורמים שהביאו לתמיכה הגדולה בבולסנרו. בעוד הרטוריקה האלימה של בולסנרו, והבטחותיו להקל על נשיאת נשק כוונו לגייס את תמיכת שכבות האוכלוסייה הענייה יותר, חבירתו של גואדס הבטיחה את תמיכת העשירים ביותר- שסייעו באופן ניכר לקמפיין של בולסנרו. עמדותיו הכלכליות של גואדס עזרו גם להכשיר את ממשלת בולסנרו בעיני המוסדות הפיננסיים העולמיים, על אף הסכנה הנשקפת לדמוקרטיה הברזילאית. משקיעים עולמיים רבים לוחצים כבר שנים להקלה בפיקוח על תנועות הון והשקעות בברזיל, שנשארה עד כה סגורה יחסית מפני השקעות מבחוץ.

הדימוי הציבורי של גואדס שונה בתכלית מזו של בולסנרו. מול הנשיא התוקפני והזחוח, גואדס מצייר את עצמו כלא יותר ממקצוען שתפקידו לנהל בצורה הטובה ביותר את השוק הברזילאי. הוא מתעקש שלא מדובר בעניין פוליטי, אלא מקצועי בלבד. "אידאולוגיה היא האויב האמתי", אמר לאחרונה בראיון לעיתון "פייננשל טיימס" הבריטי. "אני רק מדען שעושה את העבודה שלו. לכל אחד יש תפקיד", הוסיף. עם זאת, הצעדים אותם הוא מתכנן יהיו בעלי השלכות חברתיות עצומות, והוא זוכה לביקורת על כך שמדובר בצעדים אידאולוגיים לחלוטין, שעתידים לפגוע במרבית אזרחי ברזיל, ובייחוד באלה העניים ביותר.

לגבי חבירתו למשטר בעל נטיות אנטי דמוקרטיות, גואדס לא מתרשם מהביקורת. "אם בולסנרו נראה כמו בחור קשוח, זו רק תדמית. הוא יהיה קשוח רק כלפי הרעים", אמר. על אף הסכנות הברורות לדמוקרטיה הברזילאית הנשקפות מצד ממשלת בולסנרו, גואדס ממשיך לדבוק בכך שהממשלה תהפוך את החברה הברזילאית לאוטופיה חופשית על-ידי הקטנת הכוח הכלכלי של המדינה. "אנחנו יוצרים חברה פתוחה וחופשית", טען.

מילטון פרידמן 1976 (AP Photo/Reportagebild)

אסכולת שיקגו וצ’ילה

למעשה, לא מדובר בפעם הראשונה בה גואדס תומך במשטר אנטי-דמוקרטי בשם המדיניות הנאו-ליברלית אותה הוא מקדם. סיפורו האישי של גואדס קשור קשר אדוק לאופי המדיניות הניאו-ליברלית בדרום אמריקה.

בשנות ה-70 היה גואדס כאמור תלמיד בחוג לכלכלה באוניברסיטת שיקגו בארה"ב, שם למד תחת הכלכלן היהודי המפורסם מילטון פרידמן. חוג שיקגו נודע בהתנגדותו הנחרצת למודל מדינת הרווחה שהיה מקובל בכלל העולם המערבי באותה התקופה ובקריאה לשינוי המבנה הכלכלי כך שהשוק יהיה הגורם המרכזי המנווט את החברות המערביות על-ידי תכנית כלכלית קיצונית של הפרטת השירותים הציבוריים, קיצוצים תקציביים והסרת הרגולציה על תנועות הון.

ההזדמנות לנסות את התכנית הכלכלית של האסכולה הגיעה בשנת 1973. שלוש שנים לפני כן עלה לשלטון בצ’ילה סלבדור איינדה, ראש המפלגה הסוציאליסטית. ארה"ב, שהייתה מודאגת מחבירה אפשרית של איינדה לברית המועצות מימנה הפיכה צבאית על ידי הגנרל הצ’יליאני, אוגוסטו פינושה, שהיה נאמן לארה"ב.

רודן צ’ילה, אוגוסטו פינושה (Biblioteca del Congreso Nacional de Chile / ויקימדיה קומונס)

מילטון פרידמן וחברי חוג שיקגו ראו בכך הזדמנות חד-פעמית לנסות את התכנית הכלכלית שגיבשו בארה"ב. פרידמן ייעץ באופן אישי למשטר פינושה על המדיניות הכלכלית, וזה קיבל כמעט את כל המלצותיו. לאחר סיום לימודיו בשיקגו עבר גואדס לבירת צ’ילה סנטיאגו, שם עבד כפרופסור לכלכלה, וסייע להנחיל את רעיונות חוג שיקגו באקדמיה הצ’יליאנית.

משטר פינושה היה אכזרי ביותר וההוצאות להורג ההמוניות במגרשי הכדורגל זכו לתשומת לב עולמית וביקורת קשה מצד תומכי הדמוקרטיה. המשטרה החשאית של פינושה הגיעה בסופו של דבר אפילו לגואדס, שעזב את המדינה לאחר פשיטה על ביתו.

על אף הזינוק ברמות אי-השוויון בצ’ילה במהלך משטר פינושה, ועל אף האלימות הקשה של המשטר, ממשיך גואדס לטעון שמדובר בסיפור הצלחה. "כשהגעתי לצ’ילה היא הייתה ענייה יותר מוונצואלה או קובה. הבחורים משיקגו תיקנו את זה", סיפר. הטענה הזו שלו הביאה לביקורת רבה מהצד השמאלי של המפה וגינוי מצד צ’יליאנים רבים.

נשיאת צ’ילה, מישל בצ’לט, עומדת ב-2013 עם אמה וצ’יליאנים נוספים כשהן אוחזות תמונות של קורבנות משטרו של אוגוסטו פינושה, רודן צ’ילה (AP Photo/Luis Hidalgo, File)

כמו פרידמן, גם גואדס לא לוקח קשה מדי את הנטיות האנטי-דמוקרטיות של הנשיא תחתיו הוא עובד. לטענתו, ליברליזציה של הכלכלה תביא בהכרח למצב בו דיכוי מרוכז על-ידי המשטר יהיה "לא נחוץ". נותר לראות אילו מחירים כלכליים, חברתיים ופוליטיים ישלמו הברזילאים על חבירה זו בין הימין הקיצוני הכלכלי לימין הקיצוני בראשות בולסנרו.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website