איך גולשים באינטרנט פשוט ובזול? במשרד התקשורת מתקשים לספק תשובה

מדינת ישראל היא אחת המדינות האחרונות בעולם שבה נהוגה שיטה מסחרית של רכישת שני שירותים שונים כדי לגלוש באינטרנט: גם תשתית וגם ספק. ההפרדה מתקיימת בגלל רגולציה של משרד התקשורת ובמקום לבטל אותה, המשרד בחר לייצר על-גבי הרגולציה סדרה שלמה של מעקפים – "באנדל הוט", "באנדל הפוך" בבזק שמוגבל לשנה בלבד, והסדרה אחרת שנקראת "השוק הסיטונאי" שמאפשרת לרכוש את האינטרנט מהספק בלבד והוא ישכור את שירות התשתית.

אם כל זה נשמע מסורבל וקשה להתמצאות זה משום שכך נראים הכללים שקבע משרד התקשורת. אתמול (רביעי) פרסם המשרד תוצאות של סקר התנהגות צרכנים שערך, ממנו עולה כי חיוב מפוצל ברשת בזק או ברשת הוט, הוא החבילה הנפוצה ביותר בקרב רוכשי חבילות אינטרנט. זאת, למרות שחבילה זו משווקת בתעריפים גבוהים יותר בהשוואה לחלופות הקיימות כיום בשוק. המשרד מצא כי לקוח שביצע התקשרות בנפרד מול בעל התשתית ומול ספק גישה ("חיוב מפוצל") משלם בממוצע כ-107 שקלים לחודש בעוד שבשוק סיטונאי (BSA) ישלם הלקוח בממוצע בכל חודש רק כ-80 שקלים.

נתונים אלו אולי תקפים על רשת בזק, אבל ברשת הוט שירות השוק הסיטונאי דווקא יקר יותר, משום שמשרד התקשורת קבע תעריפים מפוקחים גבוהים יחסית, ולכן לא ברור האם לשירות זה יש בכלל לקוחות. עוד נמצא בסקר כי הגורם העיקרי שלא לשדרג/לשנות את ספק האינטרנט, הוא חוסר בזמן ובנוסף, כשליש מהמשיבים לא יודעים לומר כמה הם משלמים בחודש על חבילת האינטרנט שלהם.
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

המשרד פרסם את התוצאות, אך לא מסר כל מידע לגבי הסקר עצמו, פירוט השאלות בו ומי ביצע אותו, פרט לכך שנערך בחודש האחרון. עם זאת, הדו"ח שפרסם המשרד כולל נתונים לגבי שוק האינטרנט בכללותו, וממנו עולה כי 26% ממשקי הבית רוכשים גישה לאינטרנט בשיטת השוק הסיטונאי, 42% בשיטת חיוב מפוצל היקרה יותר, 21% רוכשים באנדל של תשלום בחשבונית אחת אצל בעל התשתית (הוט או בזק) ו-11% רוכשים גישה בבאנדל של סיב אופטי או אחר.

השוואת חבילות עיקריות בתשתית בזק (מתוך דו"ח משרד התקשורת).

ככה לא בונים שוק תחרותי

המידע שמפרסם המשרד כולל כמה השמטות ושגיאות מהותיות. למרות המחיר הזול בשירות BSA, הלקוחות זקוקים לרכוש בעצמם נתב או לשכור אותו מהספק החדש ולא לקבל נתב מבזק או מהוט. עלות זו מקזזת חלק מפער המחירים ששירות זה מציע, ולא בהכרח משתמשת באותו יחס העמסה. כלומר – ייתכן שהמהירות הגלישה בפועל בשירות זה בשעות העומס שונה מאשר ברכישת תשתית מבעל התשתית. כשמתעלמים מעובדות אלו אפשר, על הנייר בלבד, להאמין למשרד שכתב כי "ככלל המהירויות המשווקות באמצעות ‘שוק סיטונאי’ (BSA) משווקת בתעריפים נמוכים יותר של 11%-20% בממוצע בהשוואה לסוגי חבילות אחרות, כאשר המוצר המתקבל ללקוח הוא זהה".

הדו"ח מפרסם גם את מחירי הגלישה בסיבים, שהינם זולים יותר, אמינים יותר ומהירים יותר מגלישה בהוט או בבזק, אבל הפריסה שלהם בישראל היא עדיין קטנה מאוד וממוקדת באזורים צפופי אוכלוסייה, בעיקר בגוש דן. בעיה נוספת עם המחירים היא השימוש במבצעים, שמאפשרים לספקים להקפיץ את המחיר בתום תקופת המבצע אם הלקוח לא הקפיד לחדש את החוזה ולבחור במבצע חדש או לעבור ספק. הספקים "בונים" על כך שלמשקי בית רבים אין פנאי לעסוק בכך – בדיוק כפי שמראה הסקר, ואז המחיר בפועל של השירות, גם בתצורה המוזלת של שוק סיטונאי, מתייקר לאחר כשנה.

על סמך הדו"ח, טוען המשרד ש"הכח נמצא בידי הלקוח" וכי "קיים מגוון רחב של חבילות אינטרנט המוצעות לבחירת הלקוח", אבל במציאות יש אינסוף הצעות שונות של חוזים מסוגים שונים, ורק חלק קטן מהן זמין לכלל הלקוחות, כך שהשוואה ובחירה מושכלת ביניהן איננה מלאכה קלה בכלל.

רשימת החברות העיקריות הפועלות המשווקת חבילות אינטרנט (מתוך דו"ח משרד התקשורת).

במקום השיטה הישראלית, המחייבת תשלום לשני ספקים ואז יצירת מעקפים זמניים או קבועים שמאפשרים תשלום בחשבונית אחת, בעולם מקובל לבטל את ההפרדה הזו ולאפשר לכל בעל תשתית לספק שירות מלא. הכפילות שנחסכת במערכות קשרי הלקוחות גם חוסכת כסף לחברות ומאפשרת גם להוזיל את השירות ללקוח.

מה כן ניתן לעשות?

המציאות הסבוכה המתוארת הביאה להופעה של חברות וגופים הפועלים לסייע למשקי הבית בהתמודדות עם ריבוי הספקים מהם נרכשים שירותים שונים. אפליקציית EZSAVE למשל, מבטיחה חיסכון במספר תחומים ולא רק אינטרנט וגובה תמורת השירות שליש מהחיסכון השנתי בהשוואה למצב הקיים. כמהזה הוא אתר השוואות מחירי שירותי התקשורת שמאפשר ללקוחות להבין איפה הם עומדים ואתר נוסף שאולי שווה להכיר הוא נתק, המסייע לבצע בקלות ניתוקים מספקי שירות בתחום התקשורת.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website