אילת משיקה יוזמה חדשה לשילוב אנשים עם מוגבלויות בתעסוקה: ‘עיר תומכת שילוב’

עיריית אילת השיקה היום (רביעי) פרוייקט עירוני ייחודי להרחבת הייצוג של אנשים עם מוגבלויות במקומות העבודה בעיר. מטרת הפרוייקט ‘עיר תומכת שילוב בתעסוקה באילת’ היא לקשר בין כלל הגורמים בעיר הנוגעים לסוגיית ההשמה, ההכשרה, השיקום והאיתור לבין המעסיקים בעיר המעוניינים להעסיק אנשים עם מוגבלויות. הפרוייקט, הנערך בשיתוף ההסתדרות, הושק בכנס אילת ליחסי עבודה.

"ביקשתי שאילת תהיה עיר פיילוט, עיר שמהווה דוגמא, בשל רגישותה לאנשים עם מוגבלויות. בשביל זה כל הקהילה צריכה לדבר בשפה אחת, וזה התפקיד שלי כראש עיר", אמר ראש העיר אילת מאיר יצחק הלוי. "קיבלתי החלטה שמצריכה מכולנו שינוי באופן הטיפול באנשים עם צרכים מיוחדים: טיפול לא רק בפרט, אלא במשפחה". לפי הלוי, במסגרת הפרוייקט ייערך מיפוי של כל בני הבית, תוך בדיקה כיצד ניתן לסייע לכל בני המשפחה. "אנחנו יודעים שכשיש ילד עם צרכים מיוחדים – משפחה שלמה מכילה אותו ומתכנסת לטיפול בו. הנחתי את הצוותים שלי לעשות מיפוי, יש לנו בעיר כ-600-700 משפחות שהמשימה שלנו היא לטפל בהן, בטיפול פרטני בכל פרט במשפחה".

מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת (צילום: הדס פרוש / פלאש90).

גיא שימחי, הממונה על נושא העסקת אנשים עם מוגבלויות בהסתדרות, הסביר מדוע יישום ההסכם להעסקת אנשים עם מוגבלויות שנחתם בין יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן למעסיקים דורש מאמץ ושילוב כוחות. "ההסכם הביא למהפכה, אבל כדי ליישם את הדבר המורכב הזה, לקרב כ-700 אלף איש למרכז החברה הישראלית לאחר ששנים רבות היו בשוליים – במפעלים מוגנים ומוסדות אחרים, הבנו שלמעשה צריך לאחד את כל הכוחות שעובדים בשדה שיתחברו יחד וישתפו פעולה, ושאנחנו צריכים לפעול במסגרת של תא שטח מצומצם יותר", אמר שימחי, "שותפים פה שבעה משרדי ממשלה, הביטוח הלאומי, משרד הרווחה, משרד הביטחון. גייסנו לכך את החברה האזרחית וכמובן את המעסיקים. אמיר חייק (נשיא התאחדות המלונות בישראל, נ.כ.) שהתגייס לבניית התהליך הזה. והבאנו כמובן את הרשות המקומית לכך, שתוכל לקחת את האחריות לנושא. אני מודה ומברך את אדוני ראש העיר, שכשבאנו אליו לפני שנתיים עם הרעיון הוא אמר בלי לעצור לרגע: כן".

גיא שמחי הממונה על יישום צו ההרחבה להעסקת אנשים עם מוגבלות ביריד תעסוקה לאנשים עם מוגבלות (צילום: ניצן צבי כהן)

ההסתדרות לדבריו, על 800 אלף חבריה, צריכה להיות גורם מרכזי בתהליך. "מכאן נפנה לכל הרשויות המקומיות בישראל, יחד עם השלטון המקומי, ונרחיב את הפרוייקט הזה לכל הרשויות המקומיות. אנחנו מקווים שנוכל לשנות כך את פני החברה".

ד"ר גל זוהר מאגף הממונה על העסקת אנשים עם מוגבלויות בהסתדרות ציין את חשיבות הרשות המקומית בקידום העסקת אנשים עם מוגבלויות. "בכל העולם יש היום תהליכים של העברת אחריות גדולה יותר לערים ומועצות בהרבה מאוד תחומים, מתוך היכולת של הרשות לראות את כל השחקנים הפועלים במרחב", אמר זוהר, "אפשר לראות תוכניות חדשות לאוכלוסיות מבוגרות וצעירים. באילת אנחנו רואים כ-4000 אנשים בגיל עבודה עם מוגבלות עם 20% נכות ומעלה, אנשים שמוכרים בביטוח לאומי. יותר מ-10% מהאנשים בגיל העבודה, קהל יעד הטרוגני מאוד, עם רצונות הטרוגניים שרוצים לעבוד במקומות עבודה שונים ומגוונים. באילת כ-2000 מעסיקים דורשי רישוי, ו-13 גופים שעוסקים בתעסוקת אנשים עם מוגבלויות, רק בעיר אילת. לעיר יש יכולת להסתכל מלמעלה, לנסות לזהות ולקבוע יעדים". זוהר הוסיף כי "התכנית מכוונת בשתי רמות – להציב מדדים ברורים, לבחון את אילת לעומת ערים מקבילות, באשכול החברתי כלכלי, ומצד שני לייצר תשתית לשיתוף פעולה שזה האתגר הגדול ביותר, אקלים שיסייע לאנשי המקצוע".

נציבת שוויון זכויות בתעסוקה: "אם אנחנו מחפשים חברה משותפת ומכילה, זו הדרך"

"מגוון היא פלטפורמה שמפגישה בין הקבוצות או השבטים השונים בחברה" אמרה מרים כבהא, נציבת שיוויון זכויות בתעסוקה במשרד העבודה והרווחה. "כשנפגשים חרדים, ערבים, יוצאי אתיופיה, אנשים עם מוגבלויות – מפחיתים את הניכור, לומדים להכיר את האחר. אם אנחנו מחפשים חברה משותפת ומכילה, זו הדרך. אחוז המשתתפים בשוק העבודה מבין האנשים שנמצאים בגילאי העבודה הולך ומצטמצם. בעוד שנים לא רחוקות, אם לא נעשה כלום, אחוז האנשים העובדים יעמוד על 64. לכן גיוון הוא צו השעה בכלכלה. אבל יש לכך גם יתרון כלכלי מובהק עבור העסק, מחקר של מקנזי מראה כי בחברות מגוונות, הרווח עולה ב-35%".

"החלטנו שנציבות שוויון תדריך את המעסיק ביצירת תוכניות גיוון, והתייחסנו לחמש קבוצות ייצוג – יוצאי אתיופיה, חרדים, ערבים, בני 45+ וקידום נשים במקומות העבודה" הוסיפה. "אנחנו מסייעים לעשות אבחון של המצב בחברה, תוך בדיקת השכר, החסמים, קיום ראיונות בשטח, ואז באים ומסייעים למעסיק לקבוע יעדים וליצור תוכנית עומק רב שנתית ליצירת שינוי ארגוני מעמיק וארוך טווח ולפיתוח תרבות ארגונית מכילה. אנחנו מציעים למעסיקים ייעוץ וליווי במימון שלנו למשך שנה וחצי, כל מה שצריך כדי לבנות את התשתית, ליצירת תכנית ארוכת טווח".

חדרנית במלון. אילוסטרציה (צילום: משה שי/ פלאש90)

נציג המלונאים: "אנחנו רוצים להחזיר לקהילה כל יום"

שמעון לוי, סמנכ"ל רשת המלונות פתאל המעסיקה כ-8,000 עובדים ברחבי הארץ, סיפר על בחירת הרשת להעסיק אנשים עם מוגבלויות. "אנחנו חברה יחסית צעירה, הוקמנו לפני 20 שנה, ועוד לפני שהוכן הצו, לפני 17-18 שנים, החלטנו שכיוון שקמנו מתוך הקהילה, אנחנו רוצים להחזיר לקהילה כל יום כשאנחנו קמים בבוקר. יצרנו סטנדטרט של כל X חדרים חייבים להעסיק עובד עם צרכים מיוחדים" אמר, "יש לנו היום למעלה ממאה עובדים עם צרכים מיוחדים, ואנחנו מנסים להגדיל זאת כל הזמן". לוי, שהוא גם יו"ר ועדת העבודה של התאחדות המלונות, הדגיש כי "אלו לא עובדים שמעבר לתקן, הם עובדים לכל דבר ועניין. אנחנו מקפידים גם שלא לעשות להם הנחות מיותרות."

לוי הוסיף כי "החברה שלנו גדולה ומתפתחת, בנוסף ל-40 מלונות בישראל יש לנו גם מלונות באירופה. לפני מספר חודשים רכשנו גם רשת מלונות בבריטניה, וגם שם הנחלנו את התרבות של העסקת אנשים עם מוגבלויות. אני חושב שהעסקת אנשים עם מוגבלויות הוא נחלתם של מלונאים רבים, ושהענף הוא מאוד ידידותי לטובת העניין. אצלנו כל ישיבת רווח והפסד אף פעם לא מתחילה בהכנסות והוצאות – כל מנכ"ל מלון מתחיל את הישיבה ומספר כמה עובדים עם צרכים מיוחדים עובדים אצלו: באיזה מחלקות, עם איזה ותק".

"יש נטייה לדבר על האנשים עם מוגבלות עצמם, השיקום וההכשרה שהם זקוקים להם. זה כמובן נכון, אבל המעסיקים נותרים בעניין הזה הרבה פעמים לבד" אמרה דפנה מאור, מנהלת המטה להעסקת אנשים עם מוגבלויות במשרד העבודה והרווחה. "מעבר לציונות ולאמירות היפות, בסופו של דבר צריכה להיות לזה היתכנות כלכלית, עסקית, ברורה וחד משמעית כדי שהאדם ייקלט, והדבר השני הוא הכשרת הלבבות והכנת המעסיק לתהליך הזה", אמרה. "זה אולי לא פוליטקלי-קורקט להגיד את זה, אבל אני חושבת שאם שמים את המראה בתחילת הדרך, מדברים על הקשיים איתם הם עשויים להתמודד, ואיזה כלים אנחנו יכולים להציע להם, לפעמים גם עזרה כלכלית, כשעושים את המהלך הזה דרך מרכזי התמיכה למעסיקים שאנחנו מפעילים – בצורה ברורה ומשתפת שנותנת למעסיק את התחושה שהוא לא לבד בתהליך הזה".

"אנחנו כאן כדי לרוץ ביחד"

כרמל סטינגר, יו"ר אגף שיקום בביטוח הלאומי, אמרה כי המבחן המשמעותי ביותר לתכניות שילוב הוא היכולת ליצור פרוייקט ארוך טווח. "אנחנו מכירים לא מעט מיזמים שקמים, ואנחנו מצויינים בפרוייקטים חד פעמיים", אמרה, "המבחן הוא ההצלחה להחזיק לאורך זמן. אנחנו מאמינים שאם אתה רוצה לרוץ מהר, תרוץ לבד, ואם אתה רוצה לרוץ רחוק, תרוץ ביחד. אנחנו כאן כדי לרוץ ביחד. יש יוזמה שהתחלנו עם גשר, שזה הקרן למפעלי שיקום ורשת ישרוטל – בנינו תכנית במסגרתה אנשים מקבלים מעטפת שיקומית, ואת ההכשרות הם מקבלים במלונות עצמם ואז משתלבים בהם בעבודה. אנחנו מתחילים כבר מחזור שני. כל בוגרי התוכנית השתלבו בעבודות בקבלה, במטבח, ובמוקד ההזמנות. זו סיבה לאופטימיות".

"לנו יש יכולת לסייע בתשתיות פיזיות, בניה והצטיידות, ויש לנו גם זרוע פרוייקטלית לפרוייקטים חדשניים לטובת אנשים עם מוגבלויות" אמר איציק סבטו יו"ר אגף קרנות בביטוח הלאומי. לצד זאת לדבריו לביטוח הלאומי גם זרוע המשקיעה בפרוייקטים ייחודיים בתחום: "כשהפרוייקט הזה (עיר משלבת באילת – נ.כ.) הגיעו אלינו, היתה לנו התלבטות, כי לכאורה אין בו משהו ייחודי – כל הארגונים והגופים פועלים ביחד. אבל מצד שני, זה הייחודיות עצמה. רצינו לבנות כאן מודל שבו כל השחקנים משלבים זרועות. אנחנו רוצים שהפיילוט הזה יוכל לשמש גם תחת ראשי רשויות אחרות".

Leave a Reply

Name *
Email *
Website