אסדת לוויתן קיבלה “אישור שלמות” לבקשת היתר פליטה מהמשרד להגנת הסביבה

המשרד להגנת הסביבה מסר היום (שני) "אישור שלמות" בעבור הבקשה החדשה להיתר פליטה לאוויר לאסדת לוויתן, שהוגשה ב-20 בינואר 2019. הבקשה הוגשה לאחר שהמשרד פסל לחלוטין את הבקשה הראשונה, כאשר במהלך בדיקתה קפץ מספר הרכיבים הפולטים פי שמונה.

במשרד מוסרים כי "בדיקת שלמות היא בדיקה טכנית, שמבוצעת בהתאם לתקנות אוויר נקי, ובוחנת כי הוגשו כל המסמכים והפרטים הנדרשים לבחינתה. לאחר אישור זה מבצע המשרד בדיקה מעמיקה – בדיקת מהות, ובה נבדקים החומרים לעומקם וככל שנדרשות השלמות והבהרות, הן מועברות לממונה". כלומר, נובל אנרג’י קיבלה אישור שהיא הגישה בקשה שעונה על הפרמטרים הנדרשים, אך עם זאת "בבדיקה ראשונית של הבקשה החדשה להיתר לאסדת לוויתן נמצא כי עבור חלק קטן מרכיבי הציוד באסדה המהווים פוטנציאל לפליטת חומרים אורגניים נדיפים שאינם מתאן, חסרים פרטים הדרושים להמשך הבחינה. הכוונה היא למידע הנוגע לאטימות רכיבים בהתאם לדרישות המשרד".

צינורות הובלת גז טבעי במאגר תמר | מחאה למען הרחקת אסדת לוויתן (צילום: מרק קולטון, ארגון שומרי הבית | משה שי / פלאש 90)

לכל מילה יש משמעות משפטית

מתנגדי אסדת לוויתן, ובראשם ארגון "שומרי הבית", כמו גם רשויות מקומיות באזור חוף הכרמל, הגישו מספר עתירות משפטיות בחודשים האחרונים כנגד חלקים שונים מתכנית הפיתוח של "לוויתן" במטרה לשים מקלות בגלגלים שלה, אף כי ההחלטה הסופית בעניין ניתנה באפריל 2016 על-ידי הממונה על הנפט במשרד האנרגיה ובאישור המועצה הארצית לתכנון ובניה. ככלל, בתי המשפט נוטים להימנע מהתערבות בהחלטות של רשויות התכנון וכך גם במקרה הזה.

בקשת היתר הפליטה שפסל המשרד להגנת הסביבה היוותה חלק מהעילות המשפטיות. כך למשל, טענו המתנגדים, כי בהיעדר הגשת בקשה, יש לבטל את היתר הבניה לאסדה. בנובל הזדרזו להגיש בקשה מתוקנת והאישור מהיום מחליש את טענת המתנגדים. עם זאת, המשרד מבהיר כי הוא שומר לעצמו חופש פעולה מקצועי, ואינו מבטיח כי בסופו של דבר יאשר גם את הבקשה השניה להיתר הפליטה, אלא אם שותפות לוויתן אכן תגיש את כלל השלמות המידע הנדרשות והן יעמדו בדרישות המשרד.

מיקום האסדה מאפשר פיקוח צמוד יותר

מיקומי האסדות של המאגרים "תמר" ו"לוויתן" נקבעו לפי משתנה גיאולוגי – הכי רחוק מהחוף שאפשר, אך בתוך החלק שנקרא "מדף היבשת". מאגר "תמר" ממוקם מול אזור אשדוד שם המדף הוא ברוחב של כ-23 ק"מ ואילו מאגר "לוויתן" ממוקם מול חוף דור, בו רוחב המדף הוא כ-10 ק"מ בלבד. המיקום במרחק הזה הופך את מאגר לוויתן לכפוף לחוקי התכנון והבניה הישראלים, בשונה ממאגר "תמר". שוני זה הוא אחד הטיעונים של ארגונים כמו "החברה להגנת הטבע" ו"אדם טבע ודין" אשר תמכו בשימור המיקום הנוכחי של האסדה ולא בלב ים, מעל פי הבאר, כפי שדורשים בארגון "שומרי הבית".

השאלה הגדולה היא באיזו מידה הפיקוח של המשרד להגנת הסביבה אכן מסוגל לגרום לבניית אסדה בטוחה יותר ולהורות על הפסקת פעילותה במידה והיא תפר את התקנות וההגדרות של היתר הפליטה לכשיאושר. מצד אחד, המשרד מפעיל הליכי אכיפה מתגברים בשנים האחרונות, שגורמים לתעשיינים לטעון כי הם סובלים מ"עודף רגולציה", בכללן גם רגולציה סביבתית. מנגד, כאשר מדובר במפעל חיוני כמו בז"ן, המשרד להגנת הסביבה מקיים הליכי אכיפה שנמשכים שנים רבות, ללא סנקציות מהסוג של הפסקה או הגבלת פעילות המפעל, שמפחיתים זיהום באופן ישיר, אלא בצעדים שנועדו להרתיע כמו קנסות, דרישות תיקון חקירות פליליות ואף כתבי אישום. הליכים אלו נמשכים לעתים שנים, בין תחילת החקירה, עד ההחלטה להטיל קנס ועד לביצוע שלו. עובדה זו גורמת לחלק מפעילי הסביבה באזור חיפה לכנות את פעילות האכיפה של המשרד "רופסת" ובלתי מספיקה, בניגוד גמור לטענות התעשיינים.

אסדת הגז מעל מאגר תמר (צילום: משה שי / פלאש 90).

הרתעה פיננסית מחייבת משטר פיקוח

בכדי ליצור תמריץ משמעותי כלפי תאגיד כלכלי להימנע מנזק סביבתי, דרוש משטר פיקוח מקיף, זאת בהנחה שהמיזם בכלל מסוגל לפעול באמות המידה הסביבתיות הנדרשות. אם תנאי זה מתקיים, הרי שיש צורך בהפקדת ערבונות משמעותיים, בחובת הצטיידות בפוליסות ביטוח מתאימות, וכן בקביעה כברירת מחדל, לפיה כל אירוע של זיהום ים יטיל על מפעילי הקידוח הימי את החובה לממן את פעולות הניקוי והפיצוי לגביו. מקור העוסק ברגולציה הסביבתית אמר בעבר ל’דבר ראשון’ כי היות ולישראל ניסיון מועט שנים באופן יחסי בפיקוח על קידוחי נפט וגז ביבשה ובים, הרי שבהחלט הגיוני שיש לשפר את הרגולציה. בינתיים, במשרד להגנת הסביבה מעריכים שהיתר הפליטה של המאגר ייצא ברבעון השלישי של 2019, סמוך למועד הפעלתו. מבחינת בעלי המאגר, מדובר בסמיכות זמנים רגישה, כאשר עיכובים בקבלת ההיתר יכולים לגרום להם לנזק כלכלי.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website