בנימוקים מופרכים, פורום קהלת מקדם טיפול סוג ב’ לאזרחים סוג ב’

הפגנת מחאה מול משרדי פורום קהלת בירושלים, עם שלט בו נראים תמונותיהם של ג’פרי יאס וארתור דנצ’יק, המיליארדרים האמריקנים שתורמים לפורום, עם הכיתוב “הכסף שלכם הורס את ישראל”, מרץ 2023 (צילום: REUTERS/Ammar Awad)

מאמר העמדה שפרסם עו"ד יאיר אושרוב, חוקר בפורום קהלת, בעיתון ‘ישראל היום’ בשבוע שעבר היה קצר, ועסק בנושא שלא נמצא בראש סדר היום הציבורי: תעסוקת חרדים במקצועות הבריאות. עם זאת, הוא מהווה המחשה מדויקת לאופי ה’מחקר’ שמתקיים בפורום קהלת, ולנזק העצום שהפעילות שלו גורמת ועלולה לגרום לחברה הישראלית.

בתמצית: לפי מאמר העמדה, יש להוריד את איכות ההכשרה המקצועית של קלינאיות תקשורת, מרפאות בעיסוק, פיזיותרפיסטים ותזונאיות, ולאפשר לחרדים ולאנשים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית לקבל טיפול ממטפלים עם הכשרה מופחתת, שאיכותו תהיה נמוכה יותר.

גישה אנטי-חברתית לצד חצאי אמיתות

הנימוקים בהם משתמש אשרוב משלבים בין גישה ערכית אנטי-חברתית שמעדיפה חיסכון כלכלי על פני טיפול הולם לאזרח, לצד חצאי אמיתות ואף קביעות מופרכות ומטעות. זו תופעה שחוזרת על עצמה בפרסומים רבים של קהלת: סימון מטרה ניאו ליברלית קיצונית, וניסיון להצדיק אותה תוך הוצאת הדברים מהקשרם, והתעלמות מהשלכות. רבים מניירות העמדה שפרסם הפורום השפיעו ומשפיעים על המדיניות של גופי השלטון בישראל: מצמצום הפיקוח על מעונות היום לפעוטות, דרך פגיעה בזכויות נשים בהליכי גירושין, התנגדות לשכר מינימום ולאיגודים מקצועיים, ועד ייבוש מערך הדיור הציבורי והפקרת הזכאים.

ולמאמר בהרחבה. אשרוב מתייחס להצעות חוק שהגישו נציגי המפלגות החרדיות בכנסת הנוכחית, והקואליציה התחייבה לקדם, לפיה במקצועות הבריאות שמוגדרים בחוק (קלינאות תקשורת, תזונאות, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה ועוד 8 מקצועות נוספים) תתאפשר גם הכשרה מקצועית לא-אקדמית, במקום ההכשרה האקדמית והתנסות מעשית המתחייבת כיום.

לפי ההצעה, ההכשרה תתאפשר במוסדות שיאושרו על ידי מנכ"ל משרד הבריאות וועדה מייעצת, וניתן יהיה להגביל את סמכויות הטיפול של מי שיוכשר בהם (למשל, טיפול בקהילה בלבד ולא לבתי חולים). בדברי ההסבר של ההצעה מוזכרים הסמינרים החרדיים למורים כמוסד הכשרה אפשרי, שיאפשר ליותר חרדים לעסוק במקצועות אלו.

לדברי אשרוב, הצעת החוק הזו היא הזדמנות פז לשילוב חרדים במעגל העבודה, כפי שנכתב בכותרת המאמר: "כשחרדים רוצים להיכנס למעגל העבודה – אל תמנעו מהם". לדבריו, דרישה החרדים "צפויה לשנות באופן משמעותי את תחום הטיפולים הפרא־רפואיים בחברה החרדית, ואף עשויה להשפיע על כלל סקטור הבריאות, ובהמשך גם על שוק העבודה בכלל".

אשרוב מציג ארבעה נימוקים מרכזיים לתמיכה בהצעה: האחד, ללימודים הארוכים שנדרשים כיום במקצועות הבריאות יש עלות גבוהה; השני הוא מחסור במטפלים, בעיקר בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית ובכללה גם בחברה החרדית; השלישי הוא שההצעה יכולה לפתור מגמה של ‘השכלה עודפת’ שקיימת בישראל, שבה אנשים לומדים באקדמיה יותר ממה שהם ‘באמת’ צריכים; והרביעי הוא שהלימודים האקדמיים הם מחסום בפני חרדים להשתלבות במקצועות אלו.

בשם החיסכון, בקהלת מציעים טיפול סוג ב’ לאזרחים סוג ב’

הנימוק הראשון, לפיו להכשרה הארוכה יש עלות גבוהה, אולי נכון עובדתית אבל מבטא עמדה ערכית הרסנית. כותב המאמר מכיר בכך ש"רמת ההכשרה האקדמית בישראל במקצועות אלה היא גבוהה במיוחד, וספק אם הכשרה מקצועית שתוצע בסמינרים חרדיים תהיה ברמה דומה". אך לדבריו "להכשרה אקדמית עלות גבוהה, הן למדינה שמסבסדת את הלימודים והן לסטודנטים".

כך, שחור על גבי לבן. בשם חיסכון כלכלי, מציעים בפורום קהלת לפגוע באופן מודע באיכות הטיפול שיקבל חלק מהציבור. לפי קהלת, יהיו בישראל אזרחים סוג ב’, בחברה החרדית ובפריפריה, שיקבלו טיפול סוג ב’.

התפישה הזו לא שגויה רק ברמה הערכית, אלא גם ברמה הכלכלית: בקהלת לא מפנימים שמה שזול, בסוף עולה ביוקר. השקעה ציבורית בהכשרת מטפלים, בדמות סבסוד הלימודים ובעיקר פתיחת מסלולים נוספים באקדמיה, תייצר חיסכון כלכלי בעתיד: ילדים ובוגרים שבעיות התקשורת שלהם ייפתרו בזמן ובטיפול איכותי, יגדלו להיות אזרחים משולבים בחברה, בעלי כישורים מגוונים, שיוכלו לקחת חלק בשוק העבודה. טיפול לא-איכותי, לעומת זאת, ישאיר אותם מאחור וידרוש מהמדינה להשקיע בהם יותר משאבים לאורך חייהם.

המחסור במטפלים יכול להיפתר אחרת

הנימוק השני לקבלת ההצעה הוא המחסור במטפלים במקצועות הבריאות, בעיקר בפריפריה. לפי אשרוב, "המחסור במטפלים מורגש בעיקר בפריפריה הגיאוגרפיה והחברתית, ובפרט במגזר החרדי. אם כך, עמידה על סטנדרט גבוה מדי של מטפלים גורמת לירידה בזמינותם ולפגיעה במטופלים".

המחסור הוא בעיה אמיתית. דו"חות מבקר המדינה ודו"חות מחקר אחרים כבר הצביעו על תקנים לא מאוישים. בדצמבר 2021 הציג משרד הבריאות נתונים בוועדת החינוך של הכנסת, לפיהם חסרים לו נכון להיום כ-1,080 מטפלים במקצועות הבריאות – פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת וטיפול באמנות (מקצוע שכרגע אינו מוסדר בחוק), שהם קרוב ל-12% מסך המשרות הנדרשות בתחום. המשמעות של כל מטפלת חסרה היא עשרות תלמידים שאינם מקבלים טיפול שהם זכאים לו. ואכן לפי דו"ח מבקר המדינה מ-2017, המחסור מורגש בעיקר בפריפריה.

אך פורום קהלת, וגם הח"כים החרדים שמקדמים את הורדת רף ההכשרה כפתרון למחסור, מתעלמים מהפיל שבחדר, שעשוי להתמודד עם המחסור הכבד: שכר המטפלים בשירות הציבורי. ראשות האיגודים במקצועות אלו הסבירו פעם אחר פעם את המצב העגום: השכר עבור טיפולים בשוק הפרטי גבוה פי כמה מאשר על העבודה בשירות הציבורי. עקב כך, מטפלות רבות מעדיפות לחלק את זמנן בין בתי ספר או קופות החולים לעבודה בקליניקה פרטית, או לעבוד בשוק הפרטי בלבד. רבות מהן אומרות שהיו מוכנות לעבוד במגזר הציבורי, אם השכר בו יצדיק זאת.

המאמר של עו"ד אשרוב כלל לא מזכיר את האפשרות הזו. באופן לא מפתיע, פורום קהלת הוא אחד הגופים שמתנגדים להעלאות שכר ושיפור התנאים במגזר הציבורי, שכאמור, עשויות גם לתת מענה לחוסר. ייתכן שהסכם המסגרת במגזר הציבורי עליו חתמה לאחרונה ההסתדרות, וההסכם הקיבוצי של הסתדרות המורים שנחתם בקיץ (וישפיע על המטפלים שמועסקים במערכת החינוך) ישנו במקצת את התמונה; אך הפערים בשכר לשעת טיפול בין המגזר הציבורי לפרטי עדיין גדולים, ונדרש שכר גבוה בהרבה לעובדי מקצועות הבריאות כדי לצמצם אותם.

העלאת השכר אינה המענה היחיד לחוסר. דו"חות שחקרו את הנושא, בהם של צוות בין משרדי במשרד ראש הממשלה, עמדו על המחסור במקומות הכשרה באקדמיה. אך מקומות אלו יכולים לקום כבר בשנה הבאה, בהחלטה ממשלתית להקצות לכך משאבים. אלו אותם משאבים, שבפורום קהלת רוצים לחסוך.

בכל המדינות המפותחות צריך תואר אקדמי לטיפול, בקהלת רואים בכך ‘השכלה עודפת’

הנימוק השלישי של אשרוב זועק לשמיים במופרכותו ובהוצאת דברים מהקשרם. אשרוב מסמן את הדרישה להכשרה אקדמית במקצועות הבריאות כחלק מתופעה של ‘השכלה עודפת’: "בעשורים האחרונים מדינת ישראל עברה אקדמיזציה מוגברת. ברובה היא אמנם מבורכת, אך בחלקה היא הסתכמה בהשכלה עודפת – הכשרה אקדמית שגבוהה מהצורך ההכרחי למקצוע – כפי שמצביעים מחקרים של מרכז טאוב ופורום קהלת".

האם הדרישות האקדמיות לעיסוק במקצועות הבריאות בישראל אכן גבוהות מדי? כדי לענות על השאלה הזו, ראוי היה לציין מה הדרישות לעיסוק במקצועות אלו במדינות מפותחות אחרות. אשרוב לא בדק, או שלא טרח לשתף את קוראיו, בעובדות פשוטות: האיגוד הבינלאומי לקלינאות תקשורת (International Association of Communication Sciences and Disorders) קובע שדרישות הסף לעיסוק במקצוע צריכות להיות לימודים במוסד אקדמי, וכך גם האיגוד הבינלאומי לריפוי בעיסוק (World Federation of Occupational Therapists). זה המצב בארצות הברית, גרמניה, קנדה, בריטניה, אוסטרליה ומדינות מפותחות נוספות שחברות באיגודים אלו. בארצות הברית, אגב, לא ניתן לעסוק בקלינאות תקשורת ללא תואר שני.

לשיטת קהלת, כל המדינות המפותחות טועות, ורק בישראל, אומת ההייטק, המחקר והאקדמיה, אפשר לטפל בהפרעות תקשורת בלי תואר אקדמי. ואם אכן כך, מדוע לעצור רק במקצועות הבריאות? הרי גם רופאים ופסיכולוגים נדרשים להכשרה ארוכה, וגם בהם יש מחסור בפריפריה. האם בפורום קהלת מציעים לאפשר גם הכשרה מצומצמת יותר למקצועות הרפואה? ולפסיכולוגיה? האם עובדי פורום קהלת היו שולחים את ילדיהם שלהם לאותם מטפלים סוג ב’ שהם מציעים ליצור? אני מרשה לעצמי להניח שלא.

אבל זו לא ההטעיה היחידה של אשרוב. בניסיון לתת תוקף משמעותי יותר לטענת ‘ההשכלה העודפת’ במקצועות הבריאות, הוא ‘מגייס’ לטובתו גוף מחקרי אחר, מרכז טאוב, וטוען שגם הם עמדו על הבעייתיות בתופעה. מרכז טאוב הוא גוף מחקר למדיניות חברתית, עם אוריינטציה של זרם מרכזי: לא ‘קפיטליסטי’ מדי, ולא ‘סוציאליסטי’ מדי. הקורא התמים עלול לחשוב שישנו מעין קונצנזוס מחקרי על כך שמרפאות בעיסוק וקלינאיות תקשורת בישראל לומדות יותר מדי.

הבעיה היא שזה פשוט לא נכון. המחקר של מרכז טאוב מ-2020 שעסק ב"השכלה עודפת בקרב בעלי תארים אקדמיים בישראל", ואליו כנראה מתייחס אשרוב, בחן "את תופעת ההשכלה העודפת עבור בעלי תארים אקדמיים המועסקים במשלחי יד שאינם מחייבים תואר". כלומר, המחקר של מרכז טאוב כלל לא עסק בשאלה האם ישנם בישראל מקצועות מסוימים שהדרישות האקדמיות לעיסוק בהן גבוהות מדי; הוא בחן גורמים שונים שמשפיעים על בחירתם של עובדים בוגרי תואר ראשון או שני לעבוד במקצועות שלא נדרש בהם תואר אקדמי כלשהו.

יש פתרונות אחרים לחסמי התעסוקה

הטענה האחרונה של אשרוב היא שהלימודים האקדמיים מהווים חסם בפני חרדים להשתלבות במקצועות הבריאות. "ההשכלה העודפת דוחקת מחוץ למקצועות רבים את מי שלא מצליחים להשתלב במסגרת האקדמית", כותב אשרוב, "מתן אפשרות להמרת הלימודים האקדמיים בלימודים מקצועיים במקצועות הטיפוליים עשוי לבשר על מגמה בעניין זה, כזו שבהתחלה ייהנו ממנה החרדים, אך בהמשך גם הציבור כולו".

גם כאן מוצגת בעיה אמיתית, תוך התעלמות מהפתרונות האפשריים לה, שחלקם כבר קיימים. כדי להתגבר על החסמים של חרדים לכניסה למקצועות איכותיים בשוק העבודה, ממשלת ישראל יזמה תכניות שונות ומותאמות עבורם להכשרה מקצועית במקצועות רבים ומגוונים: החל מהכשרות מקצועיות ולימודי הנדסאות, סבסוד לימודים ועד סבסוד שכר למעסיקים שיעסיקו חרדים. לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בהכשרות ב-2017-2019 השתתפו אלפי חרדים בשנה, והמספרים במגמת גדילה.

ההכשרה אקדמית מותאמת לחרדים קיימת גם במקצועות הבריאות. בקמפוס החרדי של הקריה האקדמית אונו ניתן ללמוד ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת, במכללת בני ברק החרדית (מבח"ר) יש מסלול מותאם לנשים במקצועות אלו, ובמכללה החרדית ירושלים יש מסלול קלינאות תקשורת לנשים. זה לא מספיק ודרושים עוד מסלולים כאלה, אך עצם קיומם מוכיח שהדרישה האקדמית אינה מחסום בלתי עביר. כל שנדרש הוא השקעה והתאמה.

למעשה, גם חלק מחברי הכנסת החרדים עצמם הסכימו לפתרונות ביניים ביחס לשינוי במקצועות הבריאות. בעקבות שיח של איגוד עובדי מקצועות הבריאות בהסתדרות עם חברי הכנסת מש"ס, הושגה הסכמה שהסטנדרטים האקדמיים בתחום יישמרו, ולצידם ייפתח מקצוע חדש של ‘תומכי מקצועות הבריאות’, ללא הכשרה אקדמית, שיסייעו למטפלים. כלומר, בניגוד לעמדה שהציג פורום קהלת, גם במקצועות הבריאות ניתן למצוא איזון בין הדרישות האקדמיות לבין שילוב חרדים, בלי לפגוע ברמה המקצועית של המטפלים.

מדיניות מסוכנת מתחת לרדאר

פורום קהלת זכה לאחרונה לתשומת לב ציבורית רבה עקב הרפורמה המשפטית שחוקריו קידמו, ובעקבות זאת גם לביקורת מצד מתנגדי הרפורמה, והפגנות מול משרדיו ובתוכם. אך פעולותיו בתחומי הכלכלה, החינוך, הבריאות, הרווחה והעבודה מוכרות פחות לציבור, למרות שרובן משפיעות או עלולות להשפיע לרעה על חייהם של מיליוני ישראלים. הציבור, ובעיקר נבחריו, נדרשים לבחון את עמדות הגוף הזה בצורה ביקורתית, ולהבין שמדיניותו החברתית פוגעת בציבור ללא הבחנה – גם בתומכי הרפורמה המשפטית וגם במתנגדים לה.

דבר היום
כל בוקר אצלך במייל

הרשמה

על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

תגיות:

Leave a Reply

Name *
Email *
Website