“בעגלה אף אחד לא לבד”: קואופרטיב ייחודי במצפה רמון מביס את מחירי הקורונה

רקע הכרחי: קואופרטיב העגלה הוקם ב-2010 על-ידי 13 משפחות ממצפה רמון כחלופה זולה וקהילתית לסניף השופרסל היחיד והיקר שהיה ביישוב. כיום עם 120 משקי בית, כל חבר או חברה בקואופרטיב מפעילים את החנות במשך שעתיים בחודש ומקבלים 15% הנחה על סל הקניות שלהם. העגלה מצליחה להיות זולה בכמעט 20% ביחס לחלופות ביישוב.

***

בסוף השבוע הראשון בו התבקשנו להסתגר בבתים, צפיתי בטלוויזיה בתמונות האנשים שמסתערים על רשתות המזון בשביל לקנות מזון ונייר טואלט. בשלב הזה, במחסן החנות שלנו כבר היתה אספקה בכמות של פי ארבע מבשגרה. איך ידענו להיערך כך? בגלל איך שהעסק שלנו בנוי – העגלה שייכת לעובדים ולחברים שקונים בה. זה אומר שאנחנו מקבלים החלטות ביחד, שאנחנו יודעים להבין הרבה יותר טוב מה אנחנו (הלקוחות) צריכים, ובגלל שאת הלחץ שכל עם ישראל הרגיש בתחילת המשבר – הרגשנו גם אנחנו.
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

אז נערכנו אחרת. הזמנו יותר סחורה. עדכנו את החברות והחברים בזמן אמת על הסחורה בכמות המוגדלת שהגיעה, וכתבנו בקבוצת הווטסאפ שיש מספיק ואין מה להילחץ. לא הגבלנו את הקנייה, אבל הדגשנו שאין צורך לאגור. לרובנו אין כסף מיותר להוציא. זה עבד – הסחורה הספיקה והצלחנו להישאר רגועים (יחסית למצב).

תמונה שהפכה להיות המרגיע הלאומי בתקופה האחרונה (תמונה באדיבות "העגלה")

אמון

בשבוע שעבר כבר קראנו כולנו כתבות על עליית מחירים ברשתות השיווק בתחום חומרי הניקיון והחיטוי. מבצעי הפסח נעלמו וסל הקניות באינטרנט יקר יותר מלכתחילה. אצלנו התמונה הפוכה – בכל התקופה הזאת אף פעם לא שאלו אותי אם העלינו מחירים, כי כל היישוב יודע שהמחירים אצלנו הכי נמוכים שאפשר. לכל מי שמכיר אותנו ברור שלא ננצל את המשבר הזה בצורה צינית. אנחנו עסק שבנוי על הרבה מאוד עבודה משותפת ואמון בין אנשים מרקעים מגוונים. תקופת משבר היא עת לחזק את האמון הזה ולא לתת לאנשים לדרוס אחד את השני מתוך ההישרדות האישית.

החלטנו לעבור רק להזמנות ומשלוחים. ככה נוכל למנוע הדבקה המונית דרך מקום שכולם עוברים בו, כמו שקרה בינתיים במכולות אחרות ביישוב ובסופר
קואופרטיב שהוא קהילה

צפינו מראש את התמוטטות מערך המשלוחים של הרשתות והערכנו שמכיוון שמצפה רמון נמצאת בקצה המדינה, היא כנראה תהיה המקום הראשון שהמשלוחים אליו יופסקו. הבנו שאנחנו צריכים להקים מערך משלוחים משלנו לטובת היישוב כולו ונערכנו לזה שיהיה ביקוש גדול. זה התחיל מהזמנות לאנשים בבידוד ואנשים מעל גיל 65, והתרחב ליישוב כולו. משתי הזמנות ביום לפני שבוע וחצי, הגענו למעל 60 הזמנות ביום. עד ערב החג נספק מזון ליותר מרבע מהיישוב. עבור קואופרטיב של 120 משקי בית זה הישג מאוד משמעותי. אנחנו תמיד פתוחים להצטרפות של אנשים וחושבים על כל היישוב, אך בעת חירום הזו כל החברות והחברים התגייסו בהשקעת זמן ואנרגיה אדירות.

בעת חירום כל החברות והחברים התגייסו בהשקעת זמן ואנרגיה אדירות (תמונה באדיבות "העגלה")

אנחנו דואגים למשלוח לכל מי שלא יכול לצאת מהבית (בידוד, אוכלוסייה בסיכון או כל סיבה אחרת. לא שואלים שאלות); אנחנו נותנים את הנחת החברים בגובה 15% לכל קשישי היישוב; אנחנו מוכרים מסיכות שהמועצה המקומית דאגה להשיג לכל היישוב במחיר עלות; יצרנו טופס הזמנה ודאגנו שיהיו מתורגמנים טלפוניים ברוסית ואנגלית לכל מי שצריכה, ויש לנו עוד המון משימות לימים הקרובים.

אנשים לפני רווחים

מהרגע הראשון שהיה ברור שמדובר במגיפה, ועוד לא היה ברור מה הדרכים להתגונן ולהגן על אחרים, שאלנו את עצמנו מה קורה בחנות. איך שומרים על מי שמגיעה לעשות משמרת? איך לא הופכים את החנות למוקד הדבקות? רצינו לשמור על שגרת חיים ולא לייצר פאניקה מיותרת, אבל גם להיות אחראיים על כלל הקהילה, ולכן יצרנו נהלים ייחודיים לחנות. סיפקנו כפפות ואלכוג’ל והגבלנו את מספר האנשים בחנות לפני שמשרד הבריאות חייב זאת. דיברנו עם כל החברות והחברים, ניסינו להסביר את האחריות האישית. כל זה בזמן שבסופר המקומי לא הגבילו את כמות האנשים ולא דאגו לאמצעי מיגון.

אנחנו נותנים את הנחת החברים בגובה 15% לכל קשישי היישוב; אנחנו מוכרים מסיכות שהמועצה המקומית דאגה להשיג לכל היישוב במחיר עלות

מעבר לכך, העגלה היא מקום משמעותי לעשות משהו עם הזמן שנוצר בתקופה הזאת. אחריות על אחרים והתגייסות לעזרה הדדית הם דברים בריאים – נפשית וחברתית. זה שומר גם עלי בתקופה הזאת שכוללת הרבה חרדה. בנוסף לזה, הצלחנו להעלות את כמות השכר שאנחנו מוציאים בגלל הגידול במכירות. עבודות נוספות בתקופה שכזאת זה דבר חשוב מאוד, אני שמח שיש לנו את היכולת.

אני (שלום). אוחז במשלוח מיוחד (תמונה באדיבות "העגלה")

פתרון בזמן משבר

לפני יומיים קרה הדבר החשוב ביותר מבחינתי. כל השבוע הסתובבתי מוטרד מהמחשבה שעכשיו, כשידוע בבירור שבמצפה רמון יש חולי קורונה מאומתים (הערה: היישוב החמישי בארץ באחוז ההדבקה), איך נמנע הדבקה המונית בחנות. לסגור את החנות? אנשים חייבים לקנות מזון.

אבל בעגלה אף אחד לא לבד. יש לנו הנהגה, שמקבלת החלטות על הקואופרטיב בשגרה. התכנסנו, בזום כמובן, והחלטנו להציע הצעה מרחיקת לכת – לסגור את החנות לקונים ולעבור רק להזמנות ומשלוחים. ככה נוכל למנוע הדבקה המונית דרך מקום שכולם עוברים בו, כמו שקרה בינתיים במכולות אחרות ביישוב ובסופר. לפני יומיים כינסנו אסיפת חברים (שוב, בזום) ובה החלטנו שהזמנות זוהי הדרך הטובה ביותר לשמור על עצמנו ועל היישוב. עכשיו אנחנו כבר ביישום של ההחלטה הזאת. אין כניסה למתחם החנות. יש חיטוי בין כל המשמרות והעברנו חלק מהעבודה לאוויר הפתוח, כדי לנסות להישמר כמה שאפשר.

אסיפת חברים בזום. לא מוותרים על הדמוקרטיה (תמונה באדיבות "העגלה")

לאחרונה נפגשנו עם יועץ עסקי והדבר הראשון שהוא שאל אותנו זה איך בעצם אנחנו מחזיקים מעמד כבר עשור? התשובה היא שאנחנו, בשונה מהסופר וממבנה עסקי רגיל, מתבססים על השתתפות חופשית של הציבור. אנחנו פועלים לא למטרת רווח, אלא כדי לענות הכי טוב על הצרכים של הקונים והעובדים – אנחנו. אנחנו עסק שמקבל החלטות בצורה דמוקרטית, והשיטה הזאת מתבררת כמפחיתה סיכונים בטווח הארוך.

העתיד

זכיתי להיות חלק מקהילה מדהימה. אני מאמין שהרבה מאוד אנשים ביישוב יראו כמה מיוחד וחשוב הקואופרטיב שלנו ויבחרו להצטרף. אני מאחל שהתקופה הזאת תעבור כמה שיותר מהר, אבל במקביל אנחנו נערכים לכך שזה ייקח עוד הרבה זמן, וכל הזמן משכללים את הדרכים לדאוג אחד לשני תוך כדי.

**

שלום דאנוף הוא מנהל קואופרטיב העגלה וחבר קיבוץ המחנכים של תנועת דרור ישראל במצפה רמון

Leave a Reply

Name *
Email *
Website