גברים יוצאי אתיופיה במחאת רשת נגד אלימות כלפי נשים

הרצח של מסטואל מאנדפרו ז"ל בידי אלאזה מסטואל בשבוע שעבר, זעזע רבים, כאשר כעבור יומיים נוספה לסטטיסטיקה המזוויעה של רצח נשים בידי בני זוגן גם טטיאנה חייקין מבת ים, היו כאלו שכבר לא יכלו לשתוק.

"בשבוע שעבר כשדיווחו על עוד רצח, השמיני מתחילת שנה, זה פשוט לא נתן לי מנוחה", אומר ל’דבר’ איש החינוך אשטו טרונך. "חשבתי על היתמות של הילדים הקטנים. האבא בעזרת השם יירקב בכלא והאמא בתקווה תגיע לגן עדן, והילדים יישארו בלי יסודות. בגלל המחשבה על ארבעת הילדים, של הבחורה מבת ים והבחורה מחולון, הייתי חייב להשמיע קול".

טרונך כתב שיר והעלה לרשתות החברתיות, אבל הרגיש שזה לא מספיק, וכעבור יומיים הצטלם עם שלט עליו כתב "גבר אמיתי לא מרים ידיים. קשה לך? בוא נדבר על זה", והעלה לעמוד הפייסבוק שלו. תוך שעות עשרות גברים, רובם ככולם בני העדה האתיופית, הצטרפו אליו. בפוסטים שהעלו, הם מבקשים מהגברים האחרים בסביבתם להיפתח ולדבר על הקשיים ולא להיגרר לאלימות.
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

השיר שכתב אשטו טרונך

"בן אדם שמרים ידיים זה בן אדם שאיבד את האנושיות שלו", אומר נחרצות הקייס ואסיר ציון לשעבר, ירגה אסייה. "יש גורמים שאפשר לפנות ולהפנות אליהם, ברוך השם. לא צריך להתבייש – זו לא מחלה".

שמואל מהרט, עו"ס ומנהל מחלקת הרווחה של אשדוד בעבר, הנחה וליווה קבוצות גברים להתמודדות עם אלימות, "לפעמים, כמנחה, הרגשתי שהגברים חיים בעולם משלהם", הוא מספר, "זה מדאיג שהנשים שנרצחו לאחרונה הן צעירות. הציפיות שהצעירים יהיו מביני עניין, שלא יגררו לאלימות, אבל המצב מעורר דאגה".

העובד הסוציאלי שמואל מהרט (תמונה באדיבות המצולם)

"אני מקדש את החיים, לא את המוות", אומר טרונך. "כשאני שומע על זוג במשבר אני אומר, תסיימו את זה יפה, יש מקום לתיקון. אבל לנקוט במעשה שהוא בלתי הפיך? זה מזעזע. אסור לשתוק לזה.

"הילד שרואה שמתייחסים באופן לא שווה לאישה, שרואה את אבא שלו מעיר לאישה ברחוב, זו אלימות וזה משפיע. אין זוג שלא מתווכח, זה חלק מהחבילה, אבל אם ילד רואה שההורים מתווכחים ופותרים את זה, הוא יודע להכיל את זה, להתמודד. לא חסר גברים שלא יודעים לבטא רגש. אנחנו סובלים מזה – מותר לנו להגיד ‘קשה לי’, ו’אני צריך עזרה’. מותר לנו".

"מדובר במשבר קליטה, למרות שעברו 40 שנה"

בין השנים 2004 ל-2015 נרצחו 29 נשים מהעדה האתיופית בידי בני זוגן. אף שבשנים האחרונות נרשמה ירידה דרסטית ומבורכת בנתונים, ואלימות כלפי נשים מעולם לא היתה ואיננה נגע שיש לבער רק בעדה האתיופית, הסרט ששודר אמש (שלישי) על חייה על מיכל סלה ז"ל שנרצחה בידי אלירן מלול הוא תזכורת לכך, נראה שיש עוד מה לתקן והגברים רבים נכונים לאתגר הזה.

"32 שנים הייתי במערכת, ואמרתי את זה גם מתוכה – יש כשל במערכות הרווחה ובמשטרה", אומר מהרט. "יכול מאוד להיות שמאוד מתקשים להבין ולהעריך נכון את הקודים התרבותיים. יש את התרבות של הגבר, ואת חלוקת התפקידים, והגברים מתוסכלים. מדובר במשבר קליטה, למרות שעברו 40 שנה. היו שנים שעסקנו בסדנאות והסברה לשוטרים ועובדים סוציאליים – ועדיין צריך ללמוד, אף פעם לא מאוחר מדי".

"אנחנו 3% מהאוכלוסיה, ותראה את אחוז הנרצחות", אומר בכאב הקייס אסייה. "לא צריך לנחש למה זה קורה – צריך מחקר, באתיופיה לא היה מקרה אחד כזה. לדעתי יש בזה גם עניין של המנטליות – בנאדם מרגיש שכבודו נפגע, ואני לא מצדיק בשום אופן, אבל באתיופיה הגבר היה המלך, ופה זה אחרת.

הקייס ירגה אייסה (תמונות באדיבות המצולם)

"אני מוכן ללכת למגדל העמק, לערד, בלי כסף כדי לדבר ולגשר, ואני עושה את זה, זה מה שהמנהיגים הרוחניים צריכים לעשות. באנו ממסורת יפה של ערכים ועכשיו לפעמים אנחנו האויבים של עצמנו. אני מדבר על זה, במיוחד עם הקהילה שלי, מנסה להעביר את המסר מה שקיבלתי מאבותי".

הקייס אסייה מזכיר גם את אובדן המנגנונים החברתיים שהחזיקו את הקהילה היהודית באתיופיה, למשל המגלוצ’, החכמות והחכמים שהיה להם מקום של כבוד ואפשרות רחבה לארגן את המרחבים החברתיים כדי לפתור סכסוכים. "אם היתה יודעת כמה זה עוזר, המדינה היתה נותנת את הכלים. אי אפשר לשבת ולא לעשות כלום – אז אני עושה מה שמתאפשר", אומר אסייה.

אשטו טרונך: יש מציאות אחרת, שהיא טובה יותר, וזה מגיע נטו מחינוך, שזה כלי הנשק הכי חזק נגד רצח וגם נגד גזענות

"אנחנו רואים קייסים שהצטרפו למחאה" אומר טרונך, "ואני רוצה לראות רבנים, שיח’ים וכמרים, שיוצאים נגד הדבר הזה, שתהיה מחויבות של גברים להילחם בתופעה. מאוד מפריעה לי הגישה שהאישה היא המסכנה, ועוד צריך לסגור אותה, אולי את הגבר צריך להוציא מהבית? שיעבור סדנאות כעסים, לחנך. גברים צריכים לעבור טיפול מותאם תרבותית", אומר טרונך. "יש שוני מאוד גדול בין האוכלוסיות, אבל יש מי שאומר ‘אצלם רוצחים אחד את השני, זה מקובל’ – לא, לא זה לא מקובל, אף אישה לא רוצה להירצח. הטריגר עבורי היה של הנה עוד אתיופית נרצחה. זה גורלן של כל הנשים באשר הן? הרציחות הן בכל המגזרים – ערבים, עולי אתיופה, אשכנזים, רוסים".

נכתב בצער ובכאב לאור האירועים האחרוניםלבי נשבר על הנשים????????????????ועל הגברים???????????? שסובלים. אין להם מענה הולם ותרבותי , ומי…

פורסם על ידי ‏אשטו טרונך‏ ב- יום ראשון, 3 במאי 2020

"בכאב אני אומר את זה, השיח הזה של ההאשמות, ההיא הלכה עם ההוא, זה לא נכון זה לא מותאם, וזה לא משתנה. צריך לבער את זה עם מבער רציני, יש מציאות אחרת, שהיא טובה יותר, וזה מגיע נטו מחינוך, שזה כלי הנשק הכי חזק נגד רצח וגם נגד גזענות".

לצד הביקורת, טרונך מצביע על נקודת אור אופטימית, "יש משהו בקהילה שלנו שרוצה לטפל בתופעה, אנחנו לא מקבלים את זה. אני מכיר את הקהילה, אנחנו זועקים אם משהו מפריע לנו, הקהילה רוצה את התיקון. הקהילה לא עומדת מהצד – זה מאכפתיות ומתוך חתירה לצדק. זה מפעיל אצלנו מנגנון, ואנחנו מתלכדים סביבה דברים האלו".​

Leave a Reply

Name *
Email *
Website