דורשות את שיתוף הציבור: מה שנבנה בים משפיע גם על מי שגר בחוף

ראשי רשויות הסמוכות למישור החוף מתנגדים ל’מסמך מדיניות התכנון למרחב הימי של ישראל’. הסיבה: חוק האזורים הימיים עוד לא נחקק, והמסמך מקטין את השפעתן של הרשויות על התכנון בים, למרות שפעילות בים, בדגש על קידוחי גז ונפט, משפיעים גם על החוף.

משחה מחאה בחוף דור – למען הרחקת אסדת הגז (צילום אורי מגנוס)

שמונה רשויות מקומיות הוציאו היום מכתב לוועדה לשמירה על הסביבה החופית (הולחו"ף) ובו דרישה שלא לאשר את מסמך המדיניות בנושא. ראשי הרשויות של בנימינה-גבעת עדה, יוקנעם, זכרון יעקוב, פרדס חנה-כרכור, והמועצות האזוריות חוף הכרמל, אלונה, מגידו ועמק חפר, חתמו היום (ב’) על מכתב שכותרתו "התייחסות ראשי רשויות החוף למסמך מדיניות התכנון למרחב הימי", בו הם מתלוננים על דין במסמך מדיניות שלטענתם "יש בו כדי לקבע את מדיניות התכנון בים למשך עשורים קדימה". חששן המודגש הוא המשך המדיניות הקיימת לגבי שליטתו המוחלטת כמעט של משרד האנרגיה לגבי אישור תכניות פיתוח בנושא גז ונפט בים. ראשי היישובים מזמינים את חברי הולחו"ף לצפות מהחוף במנופים הבונים את אסדת מאגר הגז "לוויתן" כדי להיווכח בזיקה בין הפעולה בים לבין ההשפעה על החוף.

עוד דורשים ראשי הרשויות שלא לדון ולאשר את מסמך המדיניות, לפני שהוסדר מנגנון של שיתוף הציבור, בדגש על הרשויות החופיות לגבי פיתוח בים. הם גם דורשים את הבטחת יכולות החירום של המדינה לטיפול בתקלות ותאונות המתרחשות בים ומחיקת הסעיפים במסמך המדיניות העוסקים במתחמים המיועדים להקמת איים מלאכותיים. כמו כן, הם מבקשים להמתין לסיום הליכי החקיקה של חוק אזורים ימיים, לפני דיון ואישור מסמך המדיניות.

גילויי הגז והנפט במים הכלכליים והטריטוריאליים של ישראל הם בעלי משמעות כלכלית גדולה, אך גם חדשים יחסית – כעשור בלבד. גורם מתחום הרגולציה אמר בעבר ל’דבר ראשון’ כי היות וישראל חדשה בתחום זה, ייתכן בהחלט כי הרגולציה הנהוגה בישראל אינה מיטבית ויש לשפר אותה באופן עקבי. המחקר לגבי הסביבה הימית של ישראל עד היום הוא בסיסי בלבד, וכך גם הצעת החוק לאזורים ימיים. חלק מהמידע פורסם בעבר במנהל התכנון, אך כיום הלינק שבור.

המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה פרסם דו"ח עדכני בנושא, בעריכת פרופסור שאול חורב, הכולל המלצה לממש את השלמת מסמך המדיניות, לצד השלמת החקיקה של חוק אזורים ימיים, אשר פיזור הכנסת מעכב אותה. המלצת המסמך לגבי חיפושי הגז והנפט כללה התייחסות גם לאסדת לוויתן: "ההחלטה לשנות את מיקומה של אסדת ההפקה של לוויתן ולבנותה בטווח קרוב לחוף והמחאה הציבורית שהתעוררה בנושא, הבליטו את חסרונו של גוף ברמה הלאומית המסוגל לבצע עבודה הבוחנת מגוון רחב של שיקולים בהחלטות מסוג זה. מן הראוי להכשיר גוף שכזה אשר ירכז מעת לעת עבודה ובה יגובשו כלים שיאפשרו ניתוח ואיזון בין המרכיבים השונים המשפיעים על פיתוח השדות ופגיעות המתקנים".

עוד נטען במסמך כי "המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית ביצע במהלך השנה החולפת עבודת מחקר יישומית שבחנה את פגיעותן של החלופות השונות של תשתיות אנרגיה ימיות לטיפול ואפסון גז טבעי ושמנים כתוצאה מאירועים ביטחוניים. בהקשר זה יש לעקוב אחר ההתקדמות הטכנולוגית המהירה בכל הקשור לתשתיות ההפקה של הגז על סוגיו (לדוגמא: אוניית FPSO כתחליף לאסדת הפקה), ולהשתמש בהם במידה והם מאפשרים איזון טוב יותר של שיקולים כלכליים, אסטרטגיים וסביבתיים. יש לוודא שעקרונות מדיניות זו יהיו שקופים לציבור הרחב וייקחו בחשבון גם את ההגנה על הסביבה האקולוגית בים וביבשה, לרבות הגנה על אתרי מורשת ועל אתרים ארכאולוגיים".

מסמך המדיניות נשען בחלקו על עובדת המחקר שנעשתה בטכניון, בכותרת "תכנית ימית לישראל".

Leave a Reply

Name *
Email *
Website