ד”ר יובל מזר, יו”ר ועד עובדי בנק ישראל: “הסכמי המסגרת יצמצמו אי שוויון”

ד”ר יובל מזר (צילום: טל כספין)

"ככלכלן מאקרו, אני שמח מאוד על חתימת הסכם השכר במגזר הציבורי לאחר חמש שנים ללא הסכם שכר", אומר ל’דבר’ הכלכלן ד"ר יובל מזר, יו"ר ועד עובדי בנק ישראל. "מבחינה מאקרו כלכלית זה מוריד את אי הוודאות במשק, ומאפשר לבנות תקציב בצורה מושכלת יותר. גם העובדה שההסכם ארוך טווח היא לזכותו, כי זה מייצר שקט תעשייתי שמאפשר לתכנן קדימה".

לדברי ד"ר מזר, "המגזר הציבורי הוא כרבע מהמועסקים במשק, וברור שתוספות שכר בו יובילו גם לעלייה בשכר הממוצע. כמובן שעליית שכר במגזר הציבורי צפויה למשוך גם את השכר במגזר הפרטי כלפי מעלה. מחקר שעשיתי בשנים האחרונות מלמד שבין המגזר הציבורי והפרטי יש השפעה סימולטנית, והם דוחפים האחד את השני, כי בסוף אנחנו במשק אחד ושני המגזרים מתחרים על אותם העובדים".

לפני ההסכם היו אזהרות מפני דרישות שכר מופרזות, וחשש מסחרור אינפלציוני. אתה חושב שההסכם נותן לכך מענה?
"סחרור אינפלציוני ברור שאין כאן. אחד המהלכים שנותנים מענה לחששות שהביע הנגיד בהסכם הוא העלאת שכר השעה של העובדים באמצעות הפחתת שבוע העבודה. זה כלי טוב, וזו גם בשורה חשובה והיבט שאני מאוד משבח בהסכם, כיוון שלצד העובדה שזה יאפשר לנו ליהנות מיותר זמן עם המשפחה, בקיצור שבוע העבודה יש גם פוטנציאל לשיפור הפריון במשק. ניסויים בכל העולם מלמדים שזה דבר שמשפר פריון, וטוב שהמגזר הציבורי יוביל את המגמה הזו, שאני מאמין שתתרחב בהמשך גם למגזר הפרטי".

אתה מעריך שלהסכם צפויה להיות השפעה על אי השוויון בישראל?
"ההסכם הזה, שכולל רכיב שקלי משמעותי, נותן יותר לאלו שמרוויחים מעט. המשמעות היא שהוא יצמצם את אי השוויון שזו אמירה חשובה".

לצד זאת, מזר מביע חשש משחיקת שכר ברמות העליונות, בהם קיימת תחרות גבוהה על העובדים עם מגזר ההייטק. "אני מקווה שנמצא פתרון לעובדים המיומנים יותר במגזר הציבורי, שיסייע לנו לשמור על היתרון היחסי".

הקביעות מונעת שחיתות

על רקע הדיונים על שינויים מערכת המשפט, מדגיש ד"ר מזר את הקשר בין דמוקרטיה לתנאי העבודה. "הדבר החשוב ביותר הוא שפקידי המגזר הציבורי, כמו הכלכלנית הראשית או אגף התקציבים, יגידו את דעתם המקצועית ללא מורא. אני חושב שזה דוגמה מצוינת לחשיבות של מנגנון הקביעות שאותו נוהגים לתקוף וטוענים שהוא עשוי להשחית. האמת היא הפוכה: אם לא הייתה קביעות במגזר הציבורי, היינו רואים פה שחיתות הרבה יותר גבוהה, כי היינו רואים תרבות של התקרנפות ויישור קו לטובת האג’נדה הפוליטית של שר כזה או שר אחר.

על מדינת ישראל עוברים חודשים סוערים. לאחרונה הזהירו גם הכלכלנית הראשית באוצר וגם נגיד בנק ישראל מפני ההשלכות הכלכליות האפשריות של הרפורמה המשפטית. מה דעתך על כך?
"אין ויכוח בין הכלכלנים שמשק פחות דמוקרטי צומח פחות. השאלה הגדולה היא, מה עושה הרפורמה או התוכנית של הממשלה לדמוקרטיה הישראלית? זה באמת לא תחום המומחיות שלי, וזו שאלה שאני לא יודע אם כלכלנים הם אלה שצריכים לעסוק בה. אבל אם הם כן עושים זאת, עליהם להסביר למה הרפורמה תפגע באמון במוסדות. קברניטי התוכנית טוענים שהיא דווקא תגביר אותו.

"במסמך של הכלכלנית הראשית, היא מראה שכבר עכשיו השוק מעיד על סנטימנט שבו צופים פגיעה שכזו, וכתוצאה מכך פרמיית הסיכון עולה. זה בא לידי ביטוי באמירות של חברות דירוג האשראי שאומרות שיש פה סיכון. השאלה היא האם זה לא תוצר גם של הרעש מסביב, כי זה הנושא החדשותי הכי חם והרבה אנשים ברחובות, וסביר שגם זה משפיע על הסנטימנט. כחוקר, אני לא בטוח שאפשר לזקק עד כמה הרפורמה המשפטית עצמה משפיעה, ועד כמה זה רק הסנטימנט הציבורי. אלה שאלות מאוד לא פשוטות.

"ברור שככל שתהיה עליה בפרמיית הסיכון של ישראל, זה יכול להתבטא בפיחות של שער החליפין. היחלשות השקל עלולה ללחוץ על האינפלציה כלפי מעלה, ולהתבטא בעליית ריבית גבוהה יותר מאשר אילו לא הייתה פרמיית הסיכון".

בחודשים האחרונים בנק ישראל מעלה את הריבית כחלק מהצעדים שנועדו להילחם באינפלציה, ונשמעות טענות שזו מדיניות שפוגעת במעמד הביניים הישראלי.
"צריך לזכור שבשנה האחרונה בכל העולם העלו את הריביות נוכח התגברות קצב האינפלציה. אנחנו עושים את זה למרות שזה לא פופולרי, ומתוך ידיעה שזה מכביד על הציבור, אבל הסיבה לצעד הזה היא שאינפלציה גבוהה עשויה לפגוע בציבור אפילו יותר מעליית הריבית. אנחנו עושים את זה בצורה הדרגתית, ורואים לאט לאט איך קצב האינפלציה קצת יורד. אנחנו מצפים שהיא תרד יותר ושנתכנס ליעדי האינפלציה בקרוב.

"לגבי אי השוויון, עליית הריבית פוגעת יותר דווקא בבעלי ההון, במי שמתבסס על השקעות ורוב הכסף שלו מושקע במניות. זה נכון שככל שאתה במעמד נמוך יותר, קשה לך יותר לסגור את החודש ועליית הריבית משמעותית לך יותר כאחוז מההכנסה, וככל שאתה עולה במעמד יש לך יותר מרחב לספוג את ההפסדים הללו. אבל ההכנסות מהון בסופו של דבר נפגעות יותר, כי השכר גמיש הרבה פחות. עוד אציין שבינתיים אנחנו לא רואים פגיעה באבטלה, ושוק העבודה חזק והדוק. ככל שזו תגיע, אם תגיע, אנחנו במשחק אחר של מיתון".

מה מצב יחסי העבודה בבנק ישראל?
"אצלנו לא משעמם. יש כמה נושאים שאנחנו מנסים לפתור, ונושאים בהם אנחנו עומדים על שלנו. אנחנו רואים מקרוב עד כמה חשובה העבודה המאורגנת, והידיעה שמאחורי העובדים יש ועד והסתדרות שנותנים יציבות ואופק בארגון. יש פה אבא ואמא לעובדים, וזה דבר חשוב מאוד. יש חילוקי דעות ומשא ומתן לגביהם עם ההנהלה.

"עשינו הסכם שכר אחראי וחשוב ב-2019, ואנחנו צמודים כמובן להסכמי המסגרת. אבל נוכח האינפלציה, אנחנו מצפים מההנהלה להבין שעובדי בנק ישראל מחזיקים בידע ארגוני שאין באף מקום אחר במשק, וצריך להצליח לשמר אותם".

דבר היום
כל בוקר אצלך במייל

הרשמה

על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

תגיות:

Leave a Reply

Name *
Email *
Website