האיחוד האירופי מאשים את רשת פייסבוק בהסתרת מידע לגבי פעילותה במאבק כנגד חדשות מזויפות. החברה הודיעה מיוזמתה כי תבצע ‘בדיקת עובדות’ לידיעות המופצות ברשת, אך לטענת האיחוד פייסבוק מעסיקה בודקים רק ב-8 מדינות מתוך 28 מדינות האיחוד, כך שקל להפיץ חדשות מזוייפות למטרות פוליטיות ברוב המדינות.
לפיי דיווח בגארדיאן מהיום (חמישי), הנציבות של האיחוד האירופי מאשימה את פייסבוק בהסתרת מידע בשאלה כיצד היא נאבקת בהפצת חדשות מזויפות, בסמוך לבחירות באיחוד. לטענתם, העסקת עובדים שכירים לבדיקת ידיעות ב-7 שפות וב-8 מדינות בלבד, מייצרת ‘חלון הזדמנויות’ להפצת מידע מזויף, שיכול גם להשפיע באופן פסול על ההצבעה בבחירות.
לפי כללי האיחוד, מצופה מהרשתות החברתיות למנוע טראפיק וכניסות מחשבונות ואתרים שמעוותים מידע, להיאבק בחשבונות מזויפים וב’בוטים’, לתת חשיפה מוגברת למקורות אשר מפיצים ידיעות אמתיות ולשפר את השקיפות לגבי מי מממן פרסומי תעמולה. לטענת גורמים בנציבות, פייסבוק הצהירה כי היא מחויבת להיאבק בחדשות מזויפות, אך הסתירה את המידע לגבי מה היא עושה בנידון ובעצם ‘שומרת את הקלפים בידה’.
חקיקת GDPR של האיחוד האירופי, משנה את עולם התוכן האינטרנטי משום שאינה עוסקת רק בהגנה על פרטיות המשתמשים, אלא מחייבת את בעלי פלטפורמות התוכן להרחיב באופן דרמטי את אחריותן לגבי התכנים שגולשים שונים מפרסמים בהן. לפני מספר חודשים טופלה באיחוד הצעה שתחייב את הפלטפורמות להסיר תוכן פוגעני בתוך שעה מרגע הדיווח עליו.
בחירות 2016 בארה"ב היו רק ההקדמה
הפרסומים לגבי החשדות של מעורבות רוסית בבחירות בארה"ב, תוך שימוש אינטנסיבי בפייסבוק, ובטוויטר, עוררו שיח ציבורי על השפעת הרשתות החברתיות. עצם ההבנה כי ניתן להגיע להשפעה פוליטית מניפולטיבית באמצעות התאמת מסר ייחודי בהתאם למאפייני הגולש – יכולת בה מצטיינת רשת פייסבוק, בשל נטיית חלק גדול ממשתמשיה למלא אחר תנאי השימוש ולהירשם תוך מתן פרטים אמתיים – גררה חששות גדולים מהתערבות פסולה בבחירות במדינות רבות, מבפנים או מבחוץ ובוודאי גם ניסיונות של גורמים פוליטיים להפוך את פעילות הסייבר הרוסית לתקדים שיש לשכלל ולא ל’תמרור עצור’ שיש למנוע. חוקרי סייבר בעולם ובישראל מדווחים על מציאת עוד ועוד רשתות בוטים שונות, שתפקידן להדהד מידע מניפולטיבי ולהקשות על הציבור להפריד בין חדשות אמתיות לשמועות. שיטה זו מאפשרת להסיט את דעת הקהל כנגד או בעד גופים פוליטיים ולהשפיע על סדר היום הציבורי.
לכי אליו לתגובות ותרשמי את שמו של כל מתמוגג!
— עומר אריכא (@omeraricha) August 16, 2018
הרגולציה יכולה לנצח
כנגד הטענה לפיה ענקיות האינטרנט כמו גוגל, פייסבוק ואמזון הם תאגידים גלובליים אשר חזקים יותר ממדינות, נראה שיש מדינות שמצליחות להתמודד איתן בכלים רגולטוריים וטכנולוגיים שונים. מדינות סמכותניות כמו רוסיה, טורקיה סין ואיראן מצליחות להגביל ולחסום גישה באופן די יעיל לרשתות חברתיות בין לאומיות באמצעות חוקים וכן באמצעות חסימות טכנולוגיות. לעתים הן גם דואגות לפתח רשתות חברתיות מקבילות הנמצאים בפיקוח המדינה. באיחוד האירופי לא מגבילים את הגישה לרשתות חברתיות, אך מחוקקים חוקים שמטילים חובות פיקוח נרחבות על הרשתות, לטובת המשתמשים. שאי ציות לחקיקה החדשה עלול לעלות לרשתות בקנסות ענק.
בסופו של דבר, בעלי הרשתות מעוניינים לפעול באופן חוקי, ומעדיפים לציית לחוקים שקובעות המדינות השונות. לעתים זה כולל גם הנהגת צנזורה בתוך הרשת לפי הנחיות המדינה, למרות הביקורת על הסכמה זו מצד הרשתות במדינות המערב. הגישה האירופית מעודדת גם בבריטניה ובארה"ב פתיחה בחקירות של גורמי מדינה כנגד הרשתות החברתיות בכל התחומים – שמירה על הזכות לפרטיות, הגבלת שיתוף המידע לצרכים מסחריים, שקיפות של מימון פוליטי ברשתות ומאבק נגד תוכן פוגעני וחדשות מזויפות.