האם טכנולוגיית מעקב בטלפונים החכמים יכולה להיאבק בדיכאון ואובדנות?

שיעורי ההתאבדות ושכיחות הדיכאון בקרב בני נוער בארה"ב הניעה קבוצה של חוקרים לשאול שאלה פרובוקטיבית: האם אותם מכשירים, שיש מי שתולה בהם את האשמה לחלק מאותה חרדה של העידן הטכנולוגי, יכולים לשמש גם כדי לאבחן את אותה חרדה? הרעיון הצית מירוץ לפיתוח אפליקציות שיספקו התראה במקרים של מצבי עקה נפשית מתהווים. קראו לזה פסיכיאטריה של הטלפונים חכמים או פסיכולוגיית ילדים 2.0…

מחקרים קשרו בין שימוש מוגבר בטלפונים החכמים לבין התדרדרות הבריאות הנפשית של בני נוער אולם בעוד בני הנוער גוללים דרך הפיד של האינסטגרם והסנאפצ’ט, מקלידים הודעות טקסט או צופים בסרטונים ביו-טיוב, הם גם משאירים "שביל פירורים" דיגיטאלי שיכול לספק רמזים אודות מצבם הנפשי: שינויים בקצב ההקלדה, טון הקול, בחירת מילים ומשך הזמן בו בני נוער נשארים בבית יכולים להעיד על בעיות, כך לפי מחקר ראשוני. "עשויים להיות אפילו 1,000 מחוונים (אינדיקטורים) ביולוגיים בסמארטפון המעידים על דיכאון", אומר ד"ר תומאס אינסל, לשעבר ראש המכון הלאומי לבריאות הנפש וכעת ממובילי תנועת הפסיכיאטריה של הטלפונים חכמים. חוקרים בוחנים אפליקציות נסיוניות שמשתמשות בתבונה מלאכותית כדי לנסות ולצפות פרקי דיכאון או פוטנציאל לפגיעה עצמית.

13% מבני ובנות 12-17 חוו דיכאון בשנת 2017 לעומת 8% ב-2010. 1 מכל 10 צעירים בגיל קולג’ מושפעים כיום מדיכאונות. גם שיעור ההתאבדויות עלה והפך לגורם המוות השני בשכיחותו בגילאי 10 עד 34

"אנחנו עוקבים אחר המקבילה של פעימת הלב במוח האנושי", אורמ ד"ר אלכס ליאו, מפתח אפליקציה ופרופסור לפסיכיאטריה והנדסה ביולוגית בוניברסיטת אילינויז שבשיקגו. זאת המטרה לפחות. יש סוגיות טכניות ואתיות לפתור עדיין – כולל סוגיות של פרטיות ווידוא שבני הנוער מעניקים אישור לניטור כה צמוד של פעולותיהם. המפתחים טוענים כי אפליקציות בדוקות ומוכחות לניתוח מצב הרוח יהיו זמינות באופן מסחרי בתוך מספר שנים. לא עשורים – שנים.

"אנשים חשים לא פעם כי הדברים האלה ‘קריפיים’ בשל הנטייה של תעשיית המידע לאסוף עלינו פרטים מסיבות מסחריות", אומר ניק אלן, פסיכולוג מאוניברסיטת אורגון.

שימוש במארטפונים כגלאי מחלות נפשיות ידרוש הסכמה מודעת מצד המשתמשים כדי להתקין את האפליקציה "והם יוכלו למשוך את הסכמתם בכל רגע", מוסיף אלן – אחד מיוצריה של אפליקציה שנבדקת בימים אלו על בני נוער שחוו נסיונות אובדניים. "המשוכה הגבוהה ביותר כרגע", הוא אומר, "היא להבין מה הוא אות מצוקה ומה רק רעש רקע. מה בתוך כמויות המידע העצומות שאנשים צוברים בטלפונים שלהם מעיד על משבר בבריאות הנפש".

דיכאון משפיע על כשלושה מיליון בני נוער בארה"ב והשיעורים עלו בעשור האחרון. 13% מבני ובנות 12-17 חוו דיכאון בשנת 2017 לעומת 8% ב-2010, כך לפי מידע שנאסף על-ידי ממשלת ארה"ב. 1 מכל 10 צעירים בגיל קולג’ מושפעים כיום מדיכאונות. גם שיעור ההתאבדויות עלה והפך לגורם המוות השני בשכיחותו בגילאי 10 עד 34. שיעורי האובדנות בקרב נערות הכפילו את עצמם בין 2007 ל-2015 כשטיפסו ל-5 מכל 100,000. ברב הנערים השיעור גדל ב-30% והגיע ל-14 מכל 100,000.

בני נוער וטלפונים סלולאריים. אילוסטרציה (צילום: shutterstock).

מחקר עדכני מצביע שסביר כי גידול מקביל בשימוש בטלפונים חכמים תרם לכך. אנשים עם בעיות נפשיות בדרך כלל מגיעים למצב בו הם מקבלים טיפול "כשהם במשבר ובשלב מאד מתקדם של המחלה. אנחנו רוצים כלי שיאפשר לנו לזהות את הסימנים המוקדמים ביותר בצורה אובייקטיבית", אומר אינסל.

אם טלפונים חכמים יוכיחו את עצמם כמנבאים טובים של מצבי רוח, מפתחים סבורים כי היעד הסופי יהיה להשתמש בהם כדי להציע עזרה בזמן אמת, אולי באמצעות הודעות טקסט אוטומטיות וקישורים למוקדי סיוע או התרעות דיגיטאליות להורים, רופאים או גורם טיפולי אחר.

פייסבוק כבר עושה בדיוק את זה עם מה שהיא מכנה "זיהוי פרו-אקטיבי". לאחר מקרה של התאבדות ששודרה בסטרימינג בזמן אמת, פייסבוק הכשירה את מערכות הבינה המלאכותית שלה לסמן מילים מסויימות וביטויים מסויימים בפוסטים ככאלה שעשויים להעיד על פגיעה עצמית מתקרבת. גם תגובות של חברים שמביעות דאגה לשלומם של המשתמשים הם חלק ממערכת השיקולים שהבינה המלאכותית מפעילה. "בשנה האחרונה סייענו לכוחות ההצלה להגיע לכ-3,500 בני אדם שנזקקו לעזרה ברחבי העולם", הכריז מנכ"ל ומייסד פייסבוק, מארק צוקרברג בנובמבר האחרון. פייסבוק לא פרסמה את תוצאותיהן של אותן התערבויות של כוחות ההצלה.

מחקר המתנהל בימים אלה כולל מחקר של אוניברסיטת סטנפורד בו מעורבים 200 בני נוער, כולל כאלה שנמצאים בסיכון גבוה לדיכאון בשל בריונותף נסיבות משפחתיות ומתחים אחרים. כחלק מהמחקר, בני נוער שנמצאים במעקב כלשהו מאז בית הספר היסודי מקבלים אפליקציה ניסיונית שסוקרת אותם שלוש פעמים ביום במשך שבועיים בשאלות אודות מצב הרוח שלהם. החוקרים משווים בין התשובות הללו לבין מידע פאסיבי מהטלפון כולל עד כמה הם פעילים בטלפון כדי לזהות דפוסים שניתן אולי יהיה לקשר עם דיכאון עתידי.

משתמש במחשב, אילוסטרציה (תמונה מתוך pixabay)

לורל פוסטר (15), אחת המשתתפות במחקר, מכירה בעובדה כי היא חווה לחץ רב מהלימודים ואת "הלחץ הרגיל" הנובע מחיי בני ובנות נוער וכל הקשור בקשרים חברתיים. לורל אומרת כי דיכאון הוא תופעה שכיחה מאד בתיכון בו היא לומדת בסן-פרנסיסקו. לדבריה, השימוש באפליקציה הרגיש קצת כאילו מרגלים אחריה אבל כשכל-כך הרבה אתרים ואפליקציות עוקבים גם כך אחר הרגלי המשתמשים, "עוד אחת היא לא כזה עניין רציני", היא אומרת. "אני מרגישה שזה טוב לגלות מה באמת מלחיץ אותך", היא מוסיפה ומאשרת את הניסיון להשתמש בטלפונים חכמים כדי לנסות לענות על השאלה הזאת.

מחקר נוסף שקשור בפרוייקט מתנהל ב-UCLA כחלק מניסיון רחב יותר להילחם בדיכאון בקמפוס שיצא לדרך ב-2017. החוקרים מציעים לסטודנטים שמראים סימנים קלים של דיכאון ייעוץ מקוון ואפליקציה ניסיונית. כ-250 תלמידי שנה ראשונה הסכימו להשתמש באפליקציה בשנה הראשונה. מידע שנשלח מן המכשירים באמצעות האפליקציה נאסף ומנותח כעת כדי לבחון את המתאם בינו לבין שיפור או התדרדרות במצבם של הנסיינים כפי שעלה בטיפולים בהם לקחו חלק.

אליסה ליזארגה שהתקינה את האפליקציה על הסמארטפון שלה ונתנה לה לפעול ברקע במשך כחצי שנה אמרה כי זה היה קצת כמו "האח הגדול" וכי חלק ממנה חש כך אך החלק השני קיווה שזה יהיה שימושי. אליסה בת ה-19 סבלה מדיכאון מאז התיכון וחוששת כי היא מכורה לטלפון שלה ומבלה יותר מדי זמן באתרי הרשתות החברתיות. "אנשים צריכים לראות את הצד הטוב שבי שם", היא אומרת ומסבירה כי להשוות את עצמה לאנשים אחרים כפי שהם מופיעים באתרים האלה, מדכא אותה. אבל לדבריה, להשתמש בטלפונים בצורה חיובית למען בריאות הנפש יכול לדחוף אנשים לחפש עזרה בשלב מוקדם אם הם ייראו, באמצעות נתוני השימוש בטלפון שלהם, כי יש צורך בכך.

טלפון סלולרי (צילום אילוסטרציה: Shutterstock).

באוניברסיטת אילינויז חוקרים בוחנים דיכאון ומניה אצל אנשים עם הפרעה אישיותית דו-קוטבית ומשתמשים בשיטה המזכירה מימון המונים ברשת כדי לבחון את האפליקציה שלהם. כל אחד יכול להוריד את האפליקציה בחינם וקרוב ל-2,000 איש כבר עשו זאת תוך התחייבות לאפשר לחוקרים לעקוב אחרי דברים כמו מהירות הקלדה, מספר הקלקות ובדיקת בודק איות. הנבחנים כוללים אנשים בריאים והמידע מהם יסייע לחוקרים להתמקד בשינויים בדפוסי השימוש שיכולים להעיד על שינויים במצב הרוח, כך לפי ד"ר ליאו שמוביל את המחקר. המחקר הוא לבני 18 ומעלה אולם אם יוכח כיעיל, ייתכן שהטכנולוגיה תשמש בעתיד כדי לסייע גם לילדים ובני נוער.

בחברת "מיינדסטרונג" הממוקמת בפאלו-אלטו שבקליפורניה ושהוקמה ע"י ד"ר אינסל בוחנים אפליקציית "תופעות הקלדה" בכמה מחקרים שונים. אינסל סבור כי לטכנולוגיה יש פוטנציאל לשנות את הפסיכיאטריה אולם שהשאלה החשובה יותר היא האם ביכולתה לשמש כדי לשפר את בריאותו של המשתמש.

ורילי, זרוע עסקית של חברת "גוגל" שעוסקת במחקר רפואי, עוסקת בפיתוח של אפליקציה דומה אך סירבה להרחיב אודותיה מעבר להצהרה של רכז תחום בריאות הנפש שלה, מנחם פרומר שציטט שני יעדים מרכזיים: יצירת תחזיות מהימנות אודות מצב הבריאות הנפשית והתסמינים של אדם כלשהו ו"גילוי תתי-סוגים של מחלות באופן שיסייע לקבל החלטות טיפוליות".

Leave a Reply

Name *
Email *
Website