ההסתדרות מתנגדת לדרישת ארגוני מעסיקים שלא לשלם לעובדים על ימי בידוד

ההסתדרות הגישה בקשת הצטרפות כמשיבה, לעתירה שהגישו לבג"ץ ארגוני מעסיקים, שבה הם ביקשו להגדיר שהייה של עובדים בבידוד על פי דרישות המדינה, כחופשה ללא תשלום (חל"ת) ולא כימי מחלה. זאת, מכוון שעבור ימי מחלה המעסיקים נדרשים לשלם לעובדים, ועבור חל"ת – לא. ההסתדרות הדגישה בעתירתה כי אינה מתעלמת ממצוקת המעסיקים בתקופה קשה זאת, אך לכך יש למצוא פתרונות מדינתיים שיתקבלו בשיתוף פעולה עם ארגוני המעסיקים ועם ההסתדרות לשם התמודדות עם המשבר "ומבלי שייפגע ציבור העובדים".

לו ידעו העובדים שפרנסתם בסכנה וכי הם לא יקבלו שכר עבור ימי הבידוד, היו עלולים כמה מהם להגיע לעבודה או לחפש עבודה אחרת, ובכך לסכן את הציבור כולו

בבקשת ההסתדרות נכתב: "הואיל ולקבלת העתירה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על עניינם של עשרות אלפי העובדים שצו הבידוד חל עליהם, מן הראוי שיינתן לציבור העובדים להשמיע את קולו בסוגיה, באמצעות ארגון העובדים הגדול בישראל". את העתירה הגישו היועץ המשפטי להסתדרות עו"ד יחיאל שמיר, וסגנו, עו"ד יפתח הלינג.

ארגוני המעסיקים שעתרו לבית המשפט, טענו שימי הבידוד הללו אינם ימי מחלה, ולפיכך יש לראות בהם כימים שבהם שהו העובדים בחופשה ללא תשלום. ההסתדרות סבורה מנגד, שימי הבידוד של העובדים הללו הם בגדר מחלה המצדיקים תשלום דמי מחלה, גם אם אותו עובד ששהה בידוד, לא התגלה בסופו של דבר כחולה בנגיף. זאת, מכוון שסיבת הבידוד היא הגנה על בריאות אותו אדם ובריאות הציבור כולו.
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"בנסיבות אלה, סיטואציית הבידוד המניעתי מתאימה מבחינה תכליתית להסדר של חוק דמי מחלה, המגדיר "מחלה" כ"אי כשרו הזמני או הקבוע של העובד לבצע עבודתו, הנובע, על פי ממצאים רפואיים, ממצב בריאות לקוי", נכתב בעתירת ההסתדרות.

זאת ועוד, באי כוחה של ההסתדרות טוענים כי לו ידעו העובדים שפרנסתם בסכנה וכי הם לא יקבלו שכר עבור ימי הבידוד, היו עלולים כמה מהם להגיע לעבודה או לחפש עבודה אחרת, ובכך לסכן את הציבור כולו. בנוסף, הנפקת תעודת המחלה הגורפת חוסכת יצירת עומס בירוקרטי על קופות החולים לשם הפקת תעודות מחלה פרטניות. לכן, מבקשים בהסתדרות לראות באישור המחלה הגורף, אישור מחלה לכל דבר ועניין עבור מי שהמדינה ביקשה מהם להישאר בבידוד.

לפני מספר שבועות הגישו התאחדות התעשיינים, התאחדות המלאכה והתעשייה וארגון חברות הניקיון בישראל, עתירה לבג"ץ, נגד מדינת ישראל, שר הבריאות וגורמים נוספים. זאת, על רקע התפשטות נגיף הקורונה בישראל ובעולם, וההשלכות של כך על העובדים.
לפי הרקע לעתירה, בסוף חודש ינואר הכריז שר הבריאות על היותו של נגיף הקורונה מחלה מדבקת בהתאם לפקודת בריאות העם. בהמשך, פרסם מנכ"ל משרד הבריאות הוראת צו בידוד המנחה אנשים כיצד לנהוג אם הם חזרו מיעדים מסוימים בחו"ל ו/או אם שהו ליד אדם שאובחן כחולה בקורונה. האנשים הללו נדרשו להיכנס לבידוד ביתי בן שבועיים, עד שיתברר שהם לא נדבקו בנגיף, וזאת כדי למנוע התפשטות המונית של המגיפה בקרב הציבור. בחלוף הזמן, צו הבידוד הוחל גם על עובדים שבאו במגע עם חולים מאומתים.

עוד פורסם אז כי מעסיק של עובד שנדרש להיכנס לבידוד, לא יכול היה לבקש או לאפשר לאותו עובד להגיע למקום העבודה בימי הבידוד, וכן, לא יכול היה לפטר אותו בשל הבידוד. לצד אלה, פרסם משרד הבריאות תעודת מחלה גורפת עבור האנשים ששהו בידוד, שאותה ניתן היה להנפיק מהבית. זאת, בין היתר, כדי למנוע מהם להגיע לקופות החולים כדי לבקש אישורי מחלה פרטניים, וכדי לאפשר להם לקבל את הזכויות התעסוקתיות המגיעות להם מהשהייה בבידוד שנכפתה עליהם.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website