הופלית בקבלה לעבודה? החוק לצידך, ויש מה לעשות

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 נועד לעגן את ערך השוויון בעבודה, להטמיע בקרב מעסיקים נורמות של שוויון, ולמנוע ממעסיקים לקחת בחשבון שיקולים הנגועים באפליה אסורה.

החוק מגדיר צורות רבות של אפליה

החוק אוסר על מעסיקים להפלות בין עובדים או בין דורשי עבודה בשל נושאים הנכללים ברשימה שלהלן: מין, נטייה מינית, מעמד אישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ גופית, הורות, גיל, גזע, דת, לאום, ארץ מוצא, מקום מגורים, השקפה, מפלגה או שירות במילואים.
איסור האפליה חל בקבלה לעבודה, במהלך העבודה (תנאים, קידומים והכשרות) ובסיום העבודה (פיטורים, פיצויי פיטורים, הטבות ותשלומים בפרישה).
גם אם נתקלתם במודעת דרושים הכוללת תנאים שאינם רלוונטיים למשרה, החוק קובע כי הדבר ייחשב אף הוא כאפליה אסורה.

נטל ההוכחה – על המעסיק

המחוקק היה ער לקושי של עובדים ומועמדים לעבודה להוכיח תביעות מחמת אפליה. לכן נקבע בחוק כלל לפיו במקרה שמעסיק מבקש מעובד או ממועמד לעבודה (באופן ישיר או עקיף) מידע בנוגע לנושא שאסור להפלות בגינו על פי הרשימה המפורטת לעיל – נטל ההוכחה יעבור למעסיק, והוא זה שיצטרך להוכיח כי לא הפלה את העובד או את המועמד לעבודה.
יצוין כי בחוק נקבעו מספר חריגים לכלל העברת נטל ההוכחה למעסיק. כך נקבע כי נטל ההוכחה לא יעבור למעסיק שביקש מעובד או ממועמד מידע בנוגע לנושא שאסור להפלות בגינו, במקרים הבאים:
• כאשר המידע רלוונטי לאופיו ומהותו של התפקיד – המבחן לעניין זה הוא מבחן אובייקטיבי ולא סובייקטיבי. כלומר, לא דעתו של המעסיק קובעת, אלא מבחן אובייקטיבי נקי מסטריאוטיפים;
• כאשר נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה דורשת מהמעסיק למסור לה את המידע האמור;
• כאשר הדבר נעשה לצורך מילוי הוראה לפי חוק לעניין ייצוג הולם או העדפה מתקנת.
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

אלו השאלות שאסור לשאול מועמדים לעבודה

כאשר מעסיק מראיין מועמדים לעבודה מצופה ממנו לשאול שאלות ענייניות ורלוונטיות לביצוע התפקיד אותו הוא מבקש לאייש. שאלה שהתשובה עליה מוסרת מידע בנוגע לנושא שאסור להפלות בגינו על פי הרשימה המפורטת לעיל, עלולה להיחשב כאפליה אסורה ועלולה אף להעביר את נטל ההוכחה למעסיק, שיידרש להוכיח כי לא הפלה את העובד או את המועמד לעבודה. להלן דוגמאות לשאלות שעלולות להיחשב כמפלות:
• מהי נטייתך המינית?
• האם את/ה נשוי/אה?
• האם יש לך ילדים וכמה? האם את/ה מתכוון להקים משפחה?
• האם את בהריון? האם את מתכננת להיכנס להריון? האם את מתכוונת לעבור טיפולי פוריות?
• מהו מקום לידתך?
• מהי דתך?
• האם את/ה שומר/ת שבת?
• מה השקפתך הפוליטית?
• האם את/ה תומך/ת או פקוד/ה למפלגה כלשהי?
• האם את/ה משרת/ת במילואים? כמה ימים בשנה?

איסור אפליית אדם עם מוגבלות

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998, אוסר על מעסיק להפלות עובד או מועמד לעבודה מחמת היותו אדם עם מוגבלות, ובלבד שאותו אדם כשיר לביצוע התפקיד או המשרה שעל הפרק. החוק מחיל הוראה זו גם על מי שהיה בעבר אדם עם מוגבלות, על מי שנחשב אדם עם מוגבלות ועל בני משפחתו של אדם עם מוגבלות המטפלים בו.
במקרה בו מעסיק דורש מעובד או ממועמד (באופן ישיר או עקיף) מידע הנוגע למוגבלותו – נטל ההוכחה יעבור למעסיק להראות כי לא הפלה את העובד או את המועמד לעבודה.
על אף האמור, מעסיק רשאי לשאול מועמד שאלות הקשורות למוגבלותו, ככל שאלה נועדו לאפשר איוש של תפקידים לצורך מתן ייצוג הולם או להבין מהן ההתאמות הדרושות למועמד. בכל מקרה, עובדים או מועמדים לעבודה אינם חייבים להשיב על שאלות אלה.

איסור אפליה על רקע אי שירות צבאי

פרסום מודעת דרושים הכוללת תנאי של שירות צבאי או לאומי כשהדבר אינו מתחייב מאופי התפקיד, מהווה אפליה אסורה. שכן תנאי זה מפלה באופן עקיף קבוצות שונות באוכלוסייה כגון ערבים (אפליה מטעמי לאום) או חרדים (אפליה מטעמי דת).
מה הדין לגבי מעסיק שעובר על החוק?
מעסיק המפלה עובדים או מועמדים לעבודה על רקע אחד מהנושאים האסורים בחוק – עובר עבירה פלילית שבצדה קנס. כמו כן, ככל שתוגש נגד המעסיק תביעה אזרחית בגין אפליה זו, יהיה בית הדין לעבודה רשאי לחייבו בפיצויים בשיעור שיראה לו בנסיבות העניין, גם אם לא נגרם לתובע נזק ממוני כלשהו.

כך תעמדו על זכויותיכם

הגוף האחראי על אכיפה פלילית ומנהלית של איסור הפליה בעבודה הוא מנהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה והרווחה (לאתר המנהל – הקישו כאן).

תביעות אזרחיות על הפליה בעבודה יתבררו בבית הדין האזורי לעבודה, ויכולות להיות מוגשות על ידי העובד עצמו, על ידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה או ארגון העובדים שהעובד חבר בו, וכן על ידי ארגון העוסק בזכויותיו של מי שאסור להפלותו, ובלבד שהעובד הסכים לכך.

*

דניאל שחבר-שלום היא עורכת דין בלשכה המשפטית של ההסתדרות.

לעובדות ולעובדים בישראל יש כתובת לכל שאלה: 2383*
רוצים לדעת יותר על מה שמגיע לכם? התקשרו למוקד השירות והמידע בהסתדרות וקבלו מענה מהיר ומקצועי לשאלות על זכויות בעבודה

המידע לעיל הינו כללי בלבד, אין בו משום ייעוץ משפטי והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website