המכירה החלה: 10 מתמודדים על רכישת תחנת הכוח ‘אלון תבור’ מחברת החשמל

חברת החשמל הודיעה היום (ראשון) כי 10 רוכשים פוטנציאליים מתמודדים על רכישת תחנת הכח "אלון תבור" מידי החברה ועברו בהצלחה מיון מקדים, במה שמהווה את אחד ממבחני ההצלחה של הרפורמה בחברת החשמל. המתמודדים יורשו לסייר באתר התחנה ולקבל מידע באינטרנט לגבי הליך המכרז, ומערכת ההסכמית החלה התחנה.

"אלון תבור" מיועדת להיות התחנה הראשונה של חברת החשמל שתימכר לגורמים פרטיים, כאשר המכירה אמורה להסתיים עד דצמבר 2019. התחנה הבאה היא "רמת חובב" שתאריך מכירתה אמור להיות דצמבר 2020. בשנים הבאות צפויות להימכר תחנת רדינג, חלק ממתחם "חגית" ו"אשכול". מכירת התחנות תתבצע ללא חוזה רכש גז, כך שהרוכשים יחתמו על חוזי חדשים, במחיר נמוך יותר ממה שמשלמת חברת החשמל.

לפי הודעת חברת החשמל עובר הליך המכירה לשלב המכרז, במסגרתו, המתמודדים, אשר עמדו בתנאים המוקדמים, מוזמנים להיכנס לחדר מידע וירטואלי, בו יקבלו גישה, בין היתר, למידע ולמסמכים הנוגעים לנכסים הנמכרים ולהליך המכרז. כן יתאפשר להם לסייר באתר ולבחון את המערכת ההסכמית המסדירה מכירת האתר ומכלול ההיבטים הנלווים. בהמשכו, יגישו המתמודדים את הצעותיהם המסחריות, בהתאם לכללים שיפורטו במסמכי המכרז.

לפי דיווח בכלכליסט, בין המתמודדים על הרכישה נמנים: חברת האנרגיה פז; שותפות בין מבטח שמיר, חברת רפ"ק וPMEC הסינית; שותפות אינבנרג’י האמריקאית עם קרן נוי של הגופים המוסדיים; שיכון ובינוי; אדלטק; דליה אנרגיות; שותפות שפיר הנדסה עם OPC שבשליטת עידן עופר.

מבנה הרפורמה מבוסס על כך שההכנסות מהמכירה יכסו חלק נכבד מעלויות הרפורמה ובראשם הפיצוי לעובדים. לכן למחיר המכירה במכרז יש משמעות. אם הוא יעלה מעבר לצפי של 800 מליון שקלים, הכסף הנוסף ישמש להפחתת תעריף החשמל בעתיד.

האם הפרטת הייצור תייקר או תוזיל את החשמל ?

חן הרצוג, הכלכלן הראשי של חברת BDO, המייצג לעתים את יצרני החשמל הפרטיים, אמר בעבר ל"דבר ראשון" כי מתכונת הרפורמה לא מיטיבה עם משק החשמל והאזרחים: "אף גורם פרטי לא יצליח לנהל את תחנות הכח של חברת החשמל יותר טוב מחברת החשמל עצמה, ואילו היתרון של היצרנים הפרטיים הוא דווקא בתחום של בניית תחנות כח, כאשר הרפורמה אישרה לחברת החשמל להקים עוד שתי יחידות ייצור". גורמים בחברת החשמל אמרו ל"דבר ראשון" כי מדובר בקביעה לא נכונה לגבי יתרון של יצרנים פרטיים בניית תחנות, בייחוד כאשר מדובר בשטח במתחם "אורות רבין", השייך לחברת החשמל, ואמור להישאר בבעלותה גם בעתיד.

למעשה, הרפורמה היא פשרה בין החוק המקורי משנת 1996, שקבע הפרטה גמורה של תחנות הכוח, לבין הרפורמה עצמה, שעתידה לשמר כ30%-40% ממקטע הייצור בידי חברת החשמל. בניית התחנות הנוספות בחברה, בהיקף 1,200 מגה-ואט, אמורה להתבצע באמצעות חברת בת ייעודית, שיכולה להיות מופרטת בעתיד, במסגרת רפורמה נוספת, לאחר סגירת כלל יחידות הייצור הפחמיות בחדרה, אשר אמורה להתרחש סמוך ל-2030.

מכירת תחנת אלון תבור, שהספקה 600 מגה-ואט, תאפשר לרוכשיה להגדיל את כושר הייצור בה ב-120 מגה-ואט נוספים. הרחבה זו יכולה להגדיל את האטרקטיביות של הנכס. עם זאת, ברשות החשמל לא מתכוונים להעניק יותר הגנות למחזיקי תחנות חדשות, בהיקף שבו ניתנו בעבר, כך שהיה בהן משום "הבטחת רכישה" לחשמל הפרטי, ומקווים להתחיל בהסדרת תחרותית של ייצור חשמל בשאיפה להוריד את העלות. לפי פרופסור אשר טישלר, מומחה למשק החשמל, רפורמות דומות בארצות אחרות בעולם – במתכונת של הפרטת הייצור והסדרה תחרותית לא מעידות על הצלחה גורפת, כאשר הן גרמו לפגיעה באמינות באספקת החשמל, ולעתים גם לעליה במחירים.

ככלל, תחרות אפקטיבית מחייבת עודף כושר ייצור, אחרת לא תהיה מוטיבציה להוריד מחיר. בעוד שר האנרגיה קבע יעד של 20% כושר ייצור מותקן מעבר לשיא הצריכה השנתי, החלטות רשות החשמל גרמו לאישור תחנות המייצרות עודף של כ-30% ויותר. במצב זה, הנהגת הסדרה תחרותית יוצרת קודם כל עלויות עודפות של הקמת תחנות מעבר לנדרש במתכונת של ייצור מולאם, ורק לאחר מכן, אם ההסדרה תתממש כהלכה, לירידה בתעריף החשמל, שאת משמעותה מוקדם להעריך.

מבקר המדינה ב-2017 העביר ביקורת חריפה על הסדרים אלו: "המבקר מציין את ההטבות המופלגות להן זכו היזמים, אשר יימשכו עשורים אל העתיד: "’הגנות הינוקא’ כללו בין היתר הסדרים ותעריפים תומכי מימון ומסלול קניית אנרגיה בזמינות קבועה, המבטיח ליצרני החשמל הפרטיים תשלומים עבור העמדת מערך הייצור שלהם לרשות ‘מנהל המערכת’, גם אם לא נקנית מיצרני החשמל הפרטיים אנרגיה". כלומר, היצרנים הפרטיים מקבלים תשלום חלקי גם על החשמל שכלל אינם מייצרים.

תחרות אפקטיבית דווקא בתחום הסולרי

מכרזי רשות החשמל לאספקת חשמל סולרי לשדות סולריים גדולים (ולכן יעילים יותר) הצליחו להוריד את עלות הייצור אל מתחת לעלות הייצור של חשמל קונבנציונלי. אמנם יצרני חשמל סולרי נהנים מרכש חשמל מובטח, אך התעריף נקבע במכרזים תחרותיים, והוא נמצא במגמת ירידה. כל עליה משמעותית בהיקף השימוש באנרגיות מתחדשות, תקטין את הצורך להקים תחנות כח מזהמות על בסיס גז טבעי בעתיד. אחד החששות במשרד האנרגיה מהעלאת היעד, הוא הקושי הקיים לעמוד ביעד הקרוב – 10% בשנת 2020. למרות התנופה בשנה וחצי האחרונות, חסמים רגולטוריים וכלכליים עדיין מקשים על יזמים קטנים להקים מתקנים בהיקף משמעותי.

חסמים נוספים קשורים לרשת החשמל עצמה – ללא השקעה מאסיבית ומהירה, לא יהיה ניתן לקנות עוד חשמל סולארי ברשת. בכל מקרה, חשמל מרוח או משמש אינו זמין בחלק משעות היממה והיקפו איננו קבוע. ללא מתקני אגירת חשמל יעילים, כל ייצור באנרגיות מתחדשות מחייב את הגדלת כושר הייצור בגז, על מנת לגבות את האנרגיה הנקייה. זו נקודה שאזרחים רבים התומכים במעבר לאנרגיות מתחדשות מתקשים לעתים להפנים, וניסוחה הפשוט – בטכנולוגיה הנוכחית, הקמת יותר מתקנים סולריים בניצול מלא, תחייב בעתיד הקמת מתקני גז נוספים לגיבוי.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website