המכירה המתקרבת: אמסלם אישר את מכירת בזק לקרן סרצ’לייט

שר התקשורת דוד אמסלם הודיע היום (ראשון) כי יחתום על היתר השליטה בבזק, הדרוש להשלמת העסקה למכירת גרעין השליטה בחברה לקרן הזרה סרצ’לייט. זאת לאחר איומי הקרן לסגת מהעסקה בשל העיכוב בחתימה. עד כה, נמנע אמסלם מחתימה, ככל הנראה בניסיון להביך את היועץ המשפטי לממשלה, בטענה כי חתימתו מקבילה לחתימה של ראש הממשלה נתניהו על עסקת בזק-יס.

השר פרסם בדף הפייסבוק שלו תמונת חתימה על מסמך ולצידה הרציונל לחתימה: "לאחר האישור של היועמ"ש – חתמתי הבוקר על האישור למכירת בזק" כתב אמסלם, "שלחתי הבוקר מכתב תשובה למנדלבליט, והודעתי לו שאחתום על העסקה למכירת בזק, למרות שהיועמ"ש לא סיפק לי די הבהרות בנושא. למרות זאת, החלטתי לחתום על הסכם מכירת בזק, פשוט כדי לא לפגוע באזרחים שלצערי הרב, הפכו לכלי ניגוח בגלל המצב הנוכחי שאליו הגיעה חברת בזק, לא מעט בגלל ‘עזרת’ אותם גורמים."

לאחר האישור של היועמ"ש -חתמתי הבוקר על האישור למכירת בזק.שלחתי הבוקר מכתב תשובה למנדלבליט, והודעתי לו שאחתום על העסקה…

פורסם על ידי ‏דוד אמסלם David Amsalem‏ ב- יום ראשון, 10 בנובמבר 2019

עסקת סרצ’לייט מתחילה להתממש

החתימה של השר אמסלם על היתר השליטה, מאפשר לשותפות בין קרן סרצ’לייט מארה"ב ואיש העסקים הישראלי דוד פורר, לרכוש את גרעין השליטה בבזק. אמסלם הוא האחרון לאשר את העסקה, אחרי שורה של אישורים רגולטוריים לרבות אישור שב"כ.

ביום רביעי שעבר איימה סרצ’לייט לפוצץ את העסקה, בשל העיכוב חתימת אמסלם. השר ניסה לגלגל את האחריות ליועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד ולאחריה ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. אתמול, הודיע מנדלבליט לאמסלם כי הוא מאשר שאין מניעה לחתום על העסקה, והיום אמסלם הודיע כי יחתום על היתר השליטה, אף כי לא קיבל "די הבהרות בנושא."

מדוע אמסלם עיכב את החתימה ?

לפי פרסום בכלכליסט, לקראת החתימה של שר התקשורת כבר הוכנו 14 אישורים שונים. אמסלם ביקש הבהרות נוספות מהיועצת המשפטית של המשרד, המשוות בין היתר השליטה הנוכחי לבין זה שבעסקת בזק-יס, עליה חתם בנימין נתניהו כשהחזיק בתפקיד ונחשד בגינה במתן הטבות שלטוניות לשאול אלוביץ’ תמורת סיקור אוהד.

לפי מכתב מראש המטה של אמסלם יפית בן עטר, נויפלד נשאלה, בין השאר, על מקור הסמכות של מנכ"ל המשרד לשעבר אבי ברגר להתנות את קידום האישור לעסקת בזק-יס, לבין הפעלת השוק הסיטונאי על בזק, שקידם במקביל באותה עת. נויפלד סירבה להשיב, בטענה שהיא מעורבת בתיק 4000. נויפלד אכן נחקרה במועד לא ידוע בחקירת תיק 4000.

תרגיל פוליטי שכמעט והכשיל את העסקה

ההשוואה בין עסקת בזק-יס לעסקת סרצ’לייט, שעשה שר התקשורת כמעט והכשילה את העסקה, תוך פגיעה קשה בבעלי המניות של בזק, ובעקיפין גם בחברה עצמה, שממשיכה "לספוג אש" בשוק ההון וממשרד התקשורת, ללא בעל שליטה ברור.

מבנה השליטה בבזק (גרפיקה: אידאה)

השאלה לגבי סמכותו של מנכ"ל משרד התקשורת לגבי אישור עסקת בזק-יס, רלוונטית מאוד להליך המשפטי של ראש הממשלה בתיק 4000, אך איננה רלוונטית לחתימה על אישור עסקת סרצ’לייט. בפרסומים שונים בתקשורת, וכן בכתב החשדות נגד נתניהו, מפורט כי ברגר דרש להתנות את אישור העסקה בהסכמה של בזק להסדרת השוק הסיטונאי, אותה ניסתה בזק לעכב ולרכך. עם זאת, היתר השליטה ביס מפוקח על מועצת הכבלים, שמעליה נמצא שר התקשורת, כך שסמכותו של ברגר להתערב בעסקה לא ברורה. שאלת הסמכות של ברגר להתנות את העסקה תמוהה, משום שעד כה לא פורסם אף מסמך המעיד על כך. לעומתה, תמליל הדיון במועצת הכבלים והלווין לא כולל שום התנגדות או אף הצעה להתניה מצד שלושת נציגי המשרד בדיון עצמו.

אמסלם ניסה להביך את היועמ"ש מנדלבליט בקשר שניסה להראות בין שתי העסקאות, בהתאמה לקו ההגנה של נתניהו. לפי קו זה, אישור עסקת בזק-יס היא חתימה טכנית, בעקבות אישורי רגולטורים קודמים, בדיוק כמו שאמסלם התבקש לאשר את עסקת סרצ’לייט, ולכן איננה פלילית.

על פניו, בין העסקאות ישנו גם שוני בולט. נתניהו הכיר אישית את אלוביץ’, ולפי כתב החשדות, הפנה אליו מאות פניות בתחום קו הסיקור של אתר וואלה במשך מספר שנים, תוך שהוא אינו מדווח לאיש על קשריו האישיים לבעלי האתר, וזאת בזמן שהוא ממשיך להיות השר שממונה על בזק – ליבת עסקיו של אלוביץ’. לשר אמסלם, לפי מה שידוע בינתיים, אין כל קשר אישי לאף אחד מהצדדים בעסקת סרצ’לייט.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website