המשרד להגנת הסביבה: יש להיערך לסגירת בתי הזיקוק בחיפה עד 2030

המשרד להגנת הסביבה נוקט, לראשונה בעמדה בנושא בתי הזיקוק במפרץ חיפה: במכתב למשרד ראש הממשלה, דורש  המשרד לחדש את הדיון הממשלתי בעניין עתיד מפרץ חיפה וקורא להקים ועדה ממשלתית שתקבל הכרעה בנושא. "המצב הנוכחי של היעדר החלטה ועמימות בעניין עתיד המפרץ" כתב המנכ"ל גיא סמט, "הוא הגרוע ביותר סביבתית וכלכלית כאחד". סמט הדגיש כי המשרד תומך בפינוי יזום של המתחם הפטרוכימי והכימי הכולל את בתי הזיקוק, מפעל כרמל אולפינים, גדיב מתחם קרקעות צפון ומתחם דשנים עד שנת 2030.

אזור מפרץ חיפה, שבמטרופולין הסובב אותו מתגוררים כ-900 אלף תושבים, ידוע מזה שנים כאזור בעל זיהום סביבתי רב הגורם בין היתר לתחלואה מוגברת בקרב התושבים באזור, זאת בשל ריכוז מפעלי תעשייה כבדה בסמיכות לשכונות מגורים, ובשל תנאים טופוגרפיים ואקלימיים שמקשים על פיזור המזהמים. בשנים האחרונות התגברה הקריאה לטיפול בזיהום הרב, בין היתר באמצעות סגירת המפעלים במפרץ או העברתם למקום אחר. דו"ח מיוחד של מבקר המדינה בנושא הזיהום במפרץ חשף מחדלים רבים של המשרד להגנת הסביבה בטיפול בנושא. במרכז הדו"ח עמד הכאוס התכנוני ובליל האינטרסים במתחם הצפוף שכולל בתי זיקוק, ומפעלים פטרו-כימיים נוספים, מתקני אחסון דלקים וגז, נמלי ים ותעופה, ותחנת כח, ונמצא בתחום בשטחן של תשע רשויות מקומיות שונות, זאת ללא יד מכוונת מצד הממשלה.

הפגנות נגד הרחבת בז״ן בחיפה (צילום: מגמה ירוקה).

במכתב, ובנייר העמדה שמצורף לוף מדגישים אנשי המשרד כי "תעשיית הנפט הייתה ועודנה עוגן פעילות מפרץ חיפה, ואולם תעשייה זו מאבדת את הובלה כתוצאה ממגמות עולמיות הכוללות ירידה בביקוש לתזקיקי נפט לטובת המעבר לתחבורה חשמלית נקייה וייצור אנרגיה מגז טבעי ומקורות מתחדשים". לטענת המשרד, המגמות העתידיות יהפכו את המשך הפעילות של בז"ן בצורתן הנוכחית ללא כדאיות מבחינה כלכליות החל משנת 2025.

בנוסף מציינים כי דו"ח של חברת מקינזי בנושא המפרץ מראה כי "במרבית המקרים בהם נסגרו בתי זיקוק בעולם בעשורים האחרונים, לא פירקו את בית הזיקוק ולא שיקמו את הקרקע בשל המורכבות והעלויות הגבוהות, אלא שינו את סוג הפעילות לאחסון דלקים". במשרד מזהירים כי ללא קבלת החלטה מסודרת של הממשלה בנושא פינוי בתי הזיקוק, הירידה בביקוש לתזקיקים יפנו את בז"ן לשנות את הפעילות לטובת אחסון דלקים וכי "מצב זה מעלה חשש לנטישה של חלק משטחיו ללא תהליך שיקום סדור. במצב זה יישאר המטרופולין עם ההשלכות הסביבתיות של המפעלים אך ללא מנוע צמיחה לפיתוח."

כאמור, היעדר מדיניות כלל מערכתית מוסדרת מצד הממשלה כלפי אזור מפרץ חיפה הרווי באינטרסים שונים, עלול להוביל למצב בו המציאות תעקר את המשך הכדאיות הכלכלית של בתי הזיקוק ולהוביל למצב בו בז"ן ייסגרו בעצמם את בתי הזיקוק, אולם לא ישקיעו בשיקום הקרקע, והמדינה והרשויות באוזר לא יהיו ערוכות לאובדן המשרות, והפעילות הכלכלית של המפעלים באזור.

בתי הזיקוק במפרץ חיפה. צילום: חן ליאופולד / פלאש 90.

ד"ר רויטל גולדשמיד, מהמרכז מחקר סביבתי חיפה אמרה בתגובה למכתב כי "תמיכת המשרד להגנת הסביבה בפינוי המפגע הפטרוכימי ממפרץ חיפה מגיע בהמשך להכרת מוסד הנשיא ומשרד הכלכלה בלגיטימיות של המאבק החיפאי לאויר נקי. אנחנו מתרגשים ומברכים על ההצהרה המשמעותית הזו. נוכח דבריו של גיא סמט ובימים בהם מתחממת הגיזרה הצפונית אנחנו מבינים כי מימד הזמן כאן קריטי ואנו דורשים ממשלת ישראל להעלות להחלטת ממשלה דחופה את תוכנית מפרץ החדשנות לסגירת התעשיות ולהבראת המטרופולין. עוד אנו דורשים כי בהליך פינוי המפעלים לא יפקירו את העובדים וידאגו לזכויותיהם".

רוית שטוסל, מרכזת הקואליציה לבריאות הציבור ומנקים את מפרץ חיפה אמרה כי "למרות שמדובר כביכול בחדשה מרעישה, הציפייה מהמשרד להגנת הסביבה היא לתמוך בהמלצות הנכונות סביבתית ובריאותית ולא להיכנע ללחצים מצד התעשייה. עפ"י דו"ח מקינזי, ההבדל בכלכליות של סגירה בז"ן בשנת 2025 לעומת שנת 2030 היא 2.5 מיליארד שקלים למשק. על פי מסד הנתונים הכלכלי סביבתי של המשרד להגנת הסביבה, המשמעות הסביבתית היא כ-3.5 מיליארד שקלים למשק ומאות הרוגים. אנחנו מצפים לתיקון המלצת המשרד לסגירת בז"ן ב-1 בינואר 2025."

חברת בז"ן בחרה שלא להגיב.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website