המשרד להגנת הסביבה: כל גל חום בישראל מביא בממוצע לתמותה עודפת של כ-45 בני אדם 

גל חום (צילום אילוסטרציה: מרים אלסטר/פלאש 90)

מחקר ראשוני שמימן המשרד להגנת הסביבה, מצא שבישראל קיימת עליה חדה ומובהקת בתמותה בשבועות שבהם היו גלי חום. בממוצע, כל גל חום הוביל לפטירתם של כ-45 איש, שיתכן שחייהם היו נחסכים אם הייתה היערכות מותאמת.

נושא גלי החום הולך להשפיע באופן מוגבר על ישראל, שקצב ההתחממות שלה בערך כפול מהממוצע העולמי. חודש יולי האחרון היה החודש החם ביותר מאז ראשית המדידות.

המחקר, שערכו ד"ר דן ימין וד"ר ארז שמואלי מאוניברסיטת תל אביב בהזמנת פרופ’ נגה קרונפלד-שור, המדענית הראשית של המשרד, איתר שמונה גלי חום בשנים 2018-2012.

בגל החום המפתיע במאי 2020, בו רזרבות החשמל של ישראל התקרבו לאפס, אירעו 961 מקרי תמותה בסך הכל, מהם שבעה מקורונה. צפי התמותה הרגיל לפי המודל המדעי עמד על 832, ולכן הפער הוא 121 אנשים. גלי החום פוגעים בכל רכיבי רשת החשמל, ולכן כשל אפשרי באספקת החשמל עלול לגרום לתמותה מוגברת עוד יותר במהלך גל חום.

עיקר החריגה בתמותה נצפתה במבוגרים מעל גיל 70, שהיוו 88.5% מסך הנפטרים בעקבות גל חום.  נתון זה כשלעצמו מהווה סטייה מהנורמה. שגרה אוכלוסייה זו מהווה 70%-73% מסך הנפטרים, ומצביע על הרגישות הגבוהה של אוכלוסייה זו לגלי חום.

ניתוח הנתונים התבצע בשתי דרכים שונות: בדיקת חריגה בתמותה עודפת על פי מודל קיים, שאפיין את דפוס התמותה היומית בישראל ובבסיסו נתונים יומיים של טמפרטורה, לחות, ותחלואה נשימתית; והשוואת השבועות בהן היה גל חום לשבועות הסמוכים (ללא קשר לתחזיות המודל).  הבדיקה הנוספת נועדה לשלול סיבות אפשריות אחרות לתמותה עודפת במקביל לגל החום, שלא נובעת ממנו.

העלייה החדה בתמותה העודפת נמצאה בשתי השיטות.

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: "אנחנו צופים התחממות מוגברת, וזה יגביר את הסיכונים. זה מצריך מאיתנו היערכות. לכן חוק האקלים נוגע לכל משרדי הממשלה, במיוחד משרדי הבריאות, הרווחה והאנרגיהאבל וגם משרד האוצר. המדענית  הראשית של המשרד עוסקת במיפוי הסיכונים, לפי מקומות גיאוגרפיים אבל יש עוד גורמים. ייתכן שיש הקשר מעמדי שצריך לתת עליו את הדעת".

המחקר הראשוני הוא רק הכנה למחקר מדוקדק יותר, שיפלח את תמותה באופן יותר משמעותי, ויתייחס גם לסיבות המוות הישירות והיכולת לייחס אותן לגל החום.

התמותה המוגברת בזמן גלי חום בעולם המפותח כבר ידועה

לעומת המחקר הראשוני בישראל, בעולם המפותח קיימים מחקרים שניתחו באופן מפורט יותר את השפעת גלי חום על הגברת התמותה.

סרט תיעודי בשם "מבושלים: הישרדות לפי כתובת" מ-2018 התחקה אחר גל החום בשיקגו ב-1995, שגרם למותם של לפחות 739 בני אדם, רובם המכריע בשכונות העניות והמוזנחות של העיר בדרום ומערב העיר, בהן מתגוררת בעיקר אוכלוסייה לא לבנה.

למרות שהגורם המיידי למוות ההמוני היה גל החום, העוני, חוסר הביטחון האישי והחיים בשוליים החברתיים הותירו יותר אנשים בשכונות החלשות בתוך בתיהם, בלי אוורור ראוי, ללא קשר עם שכנים וקרובי משפחה וללא אמצעי קירור מספיקים.

ד"ר סטיב וייטמן, האפידמיולוג העירוני של שיקגו בזמנו, מיפה את המתים בגל החום ברחבי העיר, ומצא חפיפה משמעותית בין אזורים מרובי ירי, נטישה, חולי סוכרת, סרטן, אבטלה, מחלות לב, נשירה מבתי הספר ותוחלת חיים נמוכה לבין תמותה מוגברת מגל החום.

 

ב-2020 פרסמה עיריית תל אביב תכנית עירונית להיערכות לשינוי אקלים שהיא חלוצית בתחום זה בישראל עם ממצא מדהים לפיו הפרש הטמפרטורות בקיץ בין אזורים שונים יכול להגיע ל-8 מעלות צלסיוס. הצללה, עצים ומעבר אוויר נוח בקרבת הים מקררים את מכרז העיר, בעוד בדרום מזרח העיר, קיימים איי חום משמעותיים בהרבה.

מיפוי תרמי של תל אביב-יפו (מתוך: ‘תכנית פעולה – היערכות עירונית לשינויי אקלים 2020’, עירית תל אביב-יפו)

ההשפעה השלילית של עומסי חום על עובדים בעולם מתועדת גם היא.

המשרד להגנת הסביבה ציין שמחקרים במדינות שונות בעולם מצאו שלא רק שיעור התמותה נמצא בעלייה כתוצאה מגלי חום, אלא גם מספר האשפוזים, משך האשפוז והוצאות הבריאות עולים בצורה משמעותית.

סיבות האשפוז כוללות מחלות קרדיו-וסקולריות (לב וכלי דם), מחלות סרברו-וסקולריות (פגיעה בכלי הדם במוח), תסמונת מצוקה נשימתית חריפה ומחלות כליה, שהחולים בהן רגישים יותר לחום, וכן מחלות פסיכיאטריות והתייבשות. המחקרים בעולם מצאו גם שההשפעה של גלי החום על אשפוזים ותמותה גבוהה במיוחד במבוגרים, בנשים, ובאוכלוסיות במעמד חברתי-כלכלי נמוך.

"כדי למנוע תמותה חשוב שיהיה לאנשים איך להיערך לגל חום"

למרות התוצאות הראשוניות, נגה קרונפלד שור, המדענית הראשית של המשרד אמרה: "כל אחד טייל באירופה וראה שברוב הבניינים אין מזגנים וזה מתחיל רק עכשיו, רמת המוכנות שלנו הייתה אמורה להיות גבוהה יותר. אישית לא חשבתי שרמות התמותה שנמצא יהיו גבוהות כל כך, בעוד שמדובר במודל מאוד שמרני".

קורנפלד אמרה בזהירות: "אנחנו עוד לא יודעים כלום לגבי סיבת המוות בישראל, זה דורש יותר מחקר ואיסוף נתונים", אך ידעה בכל זאת להעריך גורמי סיכום מוגברים. לדבריה, "אין ספק שאנשים עם מחלות רקע יהיו רגישים יותר לחום ויפתחו עקת חום מהר יותר. במחלות מטבוליות עם חשיפה למכת חום, תצרוכת האנרגיה עולה וכשיש קושי לספק אותה ולשמור על טמפרטורת הגוף, המערכות מתחילות לקרוס ולא לתפקד כראוי ואז ההידרדרות היא מהירה מאוד".

"גל חום גורם להזעה מוגברת ולהתייבשות, עלייה בלחץ הדם ולכן עלייה באירועי שבץ באוכלוסיות שמועדות לשבץ", הוסיפה. "לכן סיבות המוות יכולות להיות מאוד מורכבות. בעולם יש קשר בין מצוקה נשימתית , מחלות כליה, מחלות מח וכלי דם, מחלות לב וכלי דם, גם מחלות נפש, כולן מהוות תנאי שמעלה את הסיכוי למוות כתוצאה מגל חום. גם אוכלוסיות שאין להן יכולת כלכלית לקרר את הסביבה נמצאות בסיכון מוגבר".

קורנפלד שור הסבירה את ההתמקדות בגלי חום ממושכים כנושאי סיכון. "בבתים שבהם אין מזגנים, הטמפרטורה לא יורדת במהלך הלילה, ולכן החום נאגר בבית", אמרה. "לכן 4-3 ימים של טמפרטורות גבוהות יותר משמעותיים מיום אחד של טמפרטורה קיצונית, שבו המבנה עצמו יכול למתן את החום".

עורך המחקר, ד"ר דן ימין אמר: "אני חייב להגיד באופן אישי שהופתעתי. במדינה מערבית מודרנית אנשים ימותו מגלי חום? כך חשבתי לתומי, אבל מאותו ניתוח ראשוני עולה שיש חריגה שהיא משמעותית ומובהקת סטטיסטית. אנחנו מדברים על פטירה ממוצעת עודפת של 45 אנשים בגל חום. לא נבחנו אשפוזים וביקורי רופא ומכאן שאנחנו נותנים רק טעימה במחקר הראשוני, ממש על קצה הקרחון של הסיכון והתוצרים הם שמרניים".

קרונפלד שור הוסיפה: "כדי למנוע תמותה חשוב שיהיה לאנשים איך להיערך לגל חום".

משרד האוצר התנגד בתוקף עד כה למימון תכניות היערכות אקלימית, ואפילו התנגד למימון המנהלת הממשלתית בנושא, שהוקמה ללא תקנים יעודיים וללא תקציב.

בממשלה הנוכחית, סמוך לוועידת האקלים בגלזגו התקבלה לראשונה החלטת ממשלה שמגדירה יעדים בתחומי ההיערכות, אך לא נקבה בסכומים המוקדשים לנושא, ואף לא למחקר שיאפשר לבחון את כדאיות ההשקעה.

דבר היום
כל בוקר אצלך במייל

הרשמה

על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

תגיות:

Leave a Reply

Name *
Email *
Website