הפלונטר הסלולרי: סלקום ממשיכה להפסיד, גולן הרווחית ביותר

דו"חות הרבעון השלישי של קבוצת התקשורת סלקום שהתפרסמו היום (רביעי) חושפים הפסד נקי של 2 מיליון שקלים ברבעון, ביחס להכנסות בגובה 938 מיליון שקלים. בהשוואה, חברת הסלולר המתחרה פלאפון מקבוצת בזק עלתה לרווח נקי קטן של 16 מיליון שקלים, עם הכנסות בגובה 446 מליון שקלים. הרווחיות והרווחים הגבוהים ביותר במגזר נמצאים דווקא בחברה הרזה גולן טלקום – 28 מיליון שקלים על הכנסות בגובה 137 מיליון שקלים. פרטנר הרוויחה 7 מיליון שקלים, על הכנסות בגובה 825 מיליון שקלים.

ממוצע ההכנסות ממנוי בפלאפון הוא 65 שקלים, לעומת 53.2 שקלים בסלקום, 59 שקלים בפרטנר ו-49.5 שקלים בגולן טלקום. לפלאפון וסלקום פעילות בתחום מכירת מכשירים וציוד קצה שלא קיימת כלל בגולן טלקום, שמוכרת רק שירות סלולרי. תחום מכשירי הקצה היה רווחי מאוד בעבר, אך כיום הרווחים בו נמוכים, לאור תחרות מוגברת עם רכישות מכשירים מחו"ל ועם רשתות השיווק. בנוסף, החברות הוותיקות מעסיקות יותר עובדים ושוכרות הרבה יותר נדל"ן, לעומת חברות חסרות רשת, המשווקות קווי סלולר.

החברות הוותיקות סובלות גם ממדיניות של תמחור נמוך במיוחד, דוגמת זו של סאני תקשורת, ששיווקה קווי סלולר של הוט מובייל לזמן מוגבל במחיר תחתית של 15 שקלים, לרוכשים קו בחנויות הפיזיות שלה. מבצע שכזה מניב לחברה יותר ביקורים בחנויות הפיזיות ואולי מגביר מכירות של מכשירי סמסונג, אותה החברה משווקת, שהם ליבת הפעילות שלה. לפי גורמים בשוק התקשורת, חברת סלולר בעלת רשת יכולה לכסות את הוצאותיה ולהרוויח מעט ברף מחירים של 70-50 שקלים בחודש, תלוי בגודלה וביעילותה.

למרות מסמך מסמר שיער משנת 2017 בחתימת השר לשעבר איוב קרא המתאר במילים חריפות מאוד את התנהלות גולן טלקום והשפעתה על השוק כולו, המשרד לא ביטל את רישיונה, אלא הסתפק בחילוט של 28 מיליון שקלים מדמי הערבות שלה לאורך שלוש שנים. חודש לאחר מכן, המשרד החליט להשיב לחברה 46 מיליון שקלים בגין אגרות תדרים, ורוקן מתוכן את החלטתו הקודמת
החיבוק לגולן של משרד התקשורת על חשבון עתיד השירות הסלולרי

הרווח הרבעוני של גולן טלקום מנטרל הכנסה חד פעמית נוספת בגובה 117.7 מיליון שקלים, המבוססת אישור שהעניק משרד התקשורת לחברה להחזיר לרשותו תדרי דור 3 שאינם בשימוש, תמורת וויתור על אגרות תדרים בהווה ובעתיד. חברת גולן טלקום למעשה ‘רוכבת’ על רשת סלקום, אף שלהלכה היא שותפה בה. למרות מסמך מסמר שיער משנת 2017 בחתימת השר לשעבר איוב קרא המתאר במילים חריפות מאוד את התנהלות החברה והשפעתה על השוק כולו, המשרד לא ביטל את רישיונה, אלא הסתפק בחילוט של 28 מיליון שקלים מדמי הערבות שלה לאורך שלוש שנים. חודש לאחר מכן, המשרד החליט להשיב לחברה 46 מיליון שקלים בגין אגרות תדרים, ורוקן מתוכן את החלטתו הקודמת. פרטנר עתרה לבג"ץ וטענה כי ההישג שזיכה את ההחזר – עמידה ביעד נתח שוק – הושג במרמה, ולכן השבת האגרות איננה חוקית. לעומת טענת פרטנר כי "אין להלום מתן תמריץ רגולטורי למי שאינו עומד בדרישות הרגולטוריות", בג"ץ גיבה דווקא את מדיניות משרד התקשורת, תוך הישענות על הנימוק של "חיזוק שחקנים שונים בשוק על-מנת לשמור על האינטרס הציבורי שבקידום התחרות".

גולן טלקום (צילום: ליאור מזרחי / פלאש 90).

הדשדוש של סלקום לעומת הרווחיות של גולן נראה מעט אבסורדי, משום שסלקום מחזיקה בתשתיות בהן משתמשת גולן, וכן הלוותה לה כספים שהחלישו אותה תזרימית. בהנהלת סלקום ניסו להטיל דווקא על העובדים את הנשיאה בעול על החלטות שגויות של ההנהלה, ובספטמבר האחרון שידרו לשוק ההון מסרים בדבר פיטורי ענק של מאות עובדים. ועד העובדים כבר התפשר על רבות מדרישותיו במו"מ שנוהל בחודש מרץ, והופתע מאוד מהתנהלות ההנהלה. הוועד הורה על השבתת החברה ללא התראה בגיבוי ההסתדרות. ההנהלה נסוגה מעט מהכרזותיה, ובימים אלו מקיימת עם הוועד משא ומתן עדין לגבי תכנית הבראה בחברה, אשר פרטיו לא דלפו עד כה לתקשורת.

החיבוק שמעניק משרד התקשורת לחברת גולן טלקום מסייע לצרכנים בהגעה למחירי תחתית, אך פוגע בעתיד השירות הסלולרי בישראל. לפי נתוני אתר ספידטסט לחודש אוקטובר 2019, ישראל ממוקמת במקום ה-77 בגלישה הסלולרית, הידרדרות של שני מקומות בדירוג, לצד הידרדרות ממשית גם במהירות הגלישה הממוצעת, שנמצאת בקיפאון יחסי, לעומת עלייה במהירות הגלישה הממוצעת בעולם.

כניסת הדור החמישי מעמיקה את המלכוד הרגולטורי שיצר משרד התקשורת לחברות הסלולר: המשרד הרגיל את הציבור לשלם על מנוי סלולרי חודשי מחיר שנע בין מנת פלאפל למנת שווארמה, והחברות מתקשות להעריך כמה ניתן יהיה לגבות על קו בדור החמישי. הפרש המחירים אמור להיות המרכיב המרכזי בהחזר ההשקעה
עבודה של שנה וחצי במכרז דור-5 תרד לטמיון?

לפי פרסום בכלכליסט, חברות הסלולר סבורות כי לא ניתן להגיע לרווחיות בהשקעה בדור ה-5, הן משום שלא ניתן לוודא כי יזכו להקלות עתידיות שדורשות אישור מהאוצר, וכן בשל מורכבות המכרז. מדובר בפרויקט דגל של משרד התקשורת, אך בשל מורכבותו הרבה הגישו החברות כ-340 בקשות הבהרה. רק כ-40 מתוכן נענו לבקשת החברות, ו-300 נדחו.

כניסת הדור החמישי מעמיקה את המלכוד הרגולטורי שיצר משרד התקשורת לחברות הסלולר: המשרד הרגיל את הציבור לשלם על מנוי סלולרי חודשי מחיר שנע בין מנת פלאפל למנת שווארמה, והחברות מתקשות להעריך כמה ניתן יהיה לגבות על קו בדור החמישי. הפרש המחירים אמור להיות המרכיב המרכזי בהחזר ההשקעה, בייחוד במגמה מתמשכת של שחיקה בהכנסות החברות – כל החברות מציעות גם קווים במחירים נמוכים יותר מה-ARPU (הכנסה ממוצעת ללקוח) שלהן, כך שהכנסות החברות מקווי סלולר צפויות להמשיך להישחק.

אנטנה סלולרית בנגב (rasika108 / Shutterstock.com)

המצב הזה טומן בחובו חגיגות מחירים זולים לצרכני ישראל בטווח הקצר, לצד סכנת קריסת מערכת התשתית הסלולרית בישראל בטווח הארוך: מכיוון שהחברות מדשדשות סביב רווחיות אפסית, אין להן עודפי הון להשקיע בטכנולוגיות חדשות. לפרטנר חובות של כמיליארד שקלים, ואילו לסלקום חובות נטו בגובה 2.23 מיליארד שקלים. פלאפון והוט מובייל נעזרות בתמיכה פיננסית של קבוצות התקשורת בזק והוט, בהתאמה. העמסה על מגזר הסלולר השקעות נוספות של 2 מיליארד בתדרים ובהשקעות לדור החמישי, עם חבילת הקלות אפשרית בגובה שליש מההשקעה, גורמת להן להיסוסים רבים שאולי גם יטרפדו את המכרז כולו. מבנה המכרז מחייב הגשת הצעות משותפות לפי שיתוף הרשתות הקיים כיום – פרטנר+הוט מובייל, סלקום+גולן וטלקום+אקספון, מה שמקשה עוד יותר על החברות בענף להסכים על הגשת הצעות, למעט פלאפון, שאין לה שותפות ברשת.

ממשרד התקשורת נמסר: "מטרת מכרז דור 5 להציב את מדינת ישראל בחזית הטכנולוגיה העולמית. המכרז נבנה בהתאם למטרות שהוצבו במשרד התקשורת, שיפור הרשתות הקיימות ויצירת פרישה ראשונה של דור 5. המכרז בנוי באופן שמעודד השקעות, באמצעות תמריצים והטבות כלכליות ולוקח בחשבון את תנאי השוק העכשוויים. בתוך כך ועדת המכרזים בוחנת את בקשות החברות".

בתחום הקווי בזק נשחקת על ידי המתחרות, אך הן מתקשות להרוויח מכך
דוחו"ת בזק לרבעון השלישי מראים כי ההשקעה של פרטנר וסלקום בסיבים אופטיים היפכה את המגמה, כך שבזק ממשיכה להפסיד גם לקוחות בתשתית האינטרנט שלה, וגם לקוחות סיטונאיים שרוכבים על הרשת שלה בתיווך ספקיות האינטרנט. לבזק קרוב ל-1.6 מיליון לקוחות אינטרנט בסך הכל, אך ברבעון האחרון היא איבדה כ-13 אלף לקוחות קמעונאיים, ו-11 אלף לקוחות סיטונאיים. ייתכן שחלק מהלקוחות עברו לחברת הוט, בה ניתן לגלוש במהירות מקסימלית של 500 מגה, לעומת 100 בלבד בבזק, ובמקומות מסוימים רק 40 ואפילו 15 מגה. הסדרי השוק הסיטונאי מאפשרים לציבור לרכוש חיבור לאינטרנט במחיר מוזל, אך גם לקבל שירות נחות, בשל יחס העמסה גרוע יותר וצורך לרכוש או לשכור מודם ונתב.

השוק הקווי סובל מפלונטר רגולטורי אותו יצר משרד התקשורת. המשרד איננו מתמקד בהשגת יעדים, אלא בעיצוב מערכת התמריצים של חברות תקשורת פרטיות, בכדי לכסות פרישה כלל ארצית של רשת סיבים אופטיים. בדרך כלל מדיניות זו לא תורמת להשגת יעדי המשרד, אותם הוא מתקשה להשיג גם לפי תכנית העבודה הפנימית שלו

מי שלא מרוויחות מההסדר הן המתחרות של בזק, פרטנר וסלקום, שמתמקדות בהעברת מנויים לשימוש בתשתית הסיבים שלהן, במקומות בהם הן כבר פרשו אותה. פעילות הסיבים היא עתירת השקעה, לכן כל התקבולים ממנה בשנים הראשונות רק מכסים את ההשקעה ולא משפרים את הרווחיות. בזק, לעומתן, נהנית מרשת שרוב ההשקעות בה נעשו לפני עשרות שנים, ומיתרון ייחודי – תשתיות פסיביות בפריסה כלל ארצית, שאין לאף חברה אחרת. מדובר בתעלות, ארונות וגובים הפרושים ברחבי הארץ. הסדרי השוק הסיטונאי מחייבים את בזק להשכיר את התשתית הפסיבית שלה למתחרות, כך שגם הסיבים של פרטנר וסלקום, וחלק מקווי הכבלים של הוט, מונחים בהיקפים גדולים מאוד בתוך התשתיות של בזק.

נתון נוסף המשפיע על מצבה הכלכלי של סלקום הוא מכירת פעילותה לחברת התשתית IBC. המכירה זיכתה את סלקום ברווח הון תזרימי, אך בצידה עומדת התחייבות להמשיך להשקיע ב-IBC בשנים הקרובות מאות מיליוני שקלים, כאשר ההחזרים ייפרסו לאורך שנים רבות.

מדיניות מימון פרישה באזורים לא כדאיים במדינות שונות (נתונים: משרד התקשורת, גרפיקה: אידאה)

מדיניות מימון פרישה באזורים לא כדאיים במדינות שונות (נתונים: משרד התקשורת, גרפיקה: אידאה)

ככלל, השוק הקווי סובל מפלונטר רגולטורי אותו יצר משרד התקשורת. המשרד איננו מתמקד בהשגת יעדים, אלא בעיצוב מערכת התמריצים של חברות תקשורת פרטיות, בכדי לכסות פרישה כלל ארצית של רשת סיבים אופטיים. בדרך כלל מדיניות זו לא תורמת להשגת יעדי המשרד, אותם הוא מתקשה להשיג גם לפי תכנית העבודה הפנימית שלו. מדיניות תמרוץ זו זכתה לאחרונה לביקורת מיו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס, בטענה שהיא מרחיבה פערים בנגישות לתקשורת מתקדמת בין אזורים שונים בארץ.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website