הרחובות ממאירים לאט: תושבי דרום ת”א מגבירים את המחאה על ההזנחה

שלושה שבועות סוערים עברו על דרום תל-אביב. מאז קמה קבוצת הפייסבוק ‘דרום ת"א בקריז’, בה חברים כמה אלפי אנשים, השטח מתעורר, ובעקבותיו גם העירייה והרשויות השונות. הרקע לתסיסה הוא העלייה החדה במספר חסרי הבית והמכורים הנמצאים ברחובות השכונות נווה שאנן, שפירא, קריית שלום ופלורנטין. מעבר למאבק הספציפי עולות במאבק הנוכחי סוגיות כבדות משקל, גם במימד הלאומי – איחוד מאבקים והיכולת של אזרחים עם אג’נדות שונות לשתף פעולה לטובת מטרה אחת, אופן ההתמודדות עם תופעות של התמכרויות וחסרות בית, היחס של הרשויות לעוני, פערים בין דרום לצפון והקשר בין תל-אביב למדינה.

"באנו לדרוש צדק חברתי לשכונות", אמר אמש (ראשון) בהפגנה מול תחנת משטרת ישראל בנווה שאנן, איפה שהיתה לפני 20 שנים התחנה המרכזית הישנה, מאיר אליאל רבינוביץ’, ממקימי ‘דרום ת"א בקריז’. "בחרנו להתמקד בהגברת הבטחון האישי, טיפול בנגע הסמים ומציאת פתרונות לחסרי הבית והמכורים. אנו תושבי שפירא, קרית שלום ונווה שאנן, אין בנו שנאה לאף אדם. אנחנו לא נוותר עד שדרישתנו תיעננה, עד שנוכל ללכת בביטחון בשכונות שלנו".

תושבי דרום תל אביב מפגינים על המצב בשכונות, 15 בדצמבר 2019 (צילום: יהל פרג’)

המשטרה התכוננה להפגנה, ואף תכננה בתחילה למנוע מהם להפגין אם מגפון וביקשה שלא להפריע לחיי היום יום באזור – החמארות של האפריקאים והדירות בהן נמצאות נשים בזנות. לאחר מכן הסירה את האיסורים, אך את המראה הסוריאליסטי של תחנת משטרה עצומה בלב השכונה, כשמסביבה חסרי בית, נשים בזנות וסחר בסמים – כמעט באין מפריע, אי אפשר למחוק.

למ’ תושבת השכונה משנת 1965, בת 72, מפריעים יותר הזרים בשכונה מאשר המכורים וחסרי הבית, אבל נוכח התגייסות הפעילים מהמאבקים השונים היא הגיעה לתמוך. "ברחוב שאני גרה גידלתי 4 ילדים בבטחה. לא חששתי ללכת ב-12 בלילה, היום אפילו בערב אני לא יורדת למטה. אין ישראלים פה, אין שבת ואין מנוחה, מפריעים מאוד. אבל זה הבית שלי, אני אשאר פה עד שאני ארגיש שאני לא יכולה לעלות יותר את המדרגות. אני מצפה שינקו פה את האזור, ושתהיה פה מדינה יהודית".

שפי פז, הפעילה הבולטת למען גירוש הזרים משכונות דרום ת"א, שידועה גם בזכות דרכי המאבק האלימות שלה, הגיעה גם לתמוך, אך נשארה מסוייגת: "כשיש דקירות ומהומות לא מענין את התקשורת בכלל אבל כשקמים כמה היפסטרים התקשורת פה
זה בעייתי. אבל אני מאוד שמחה שיש את התארגנות ושמחה שיש שיתוף פעולה זה הסיכוי היחיד של האזור".

פז למודת המאבקים, יודעת שהנקיון היחסי בימים האחרונים הוא תוצאה של לחץ ציבורי ותקשורתי, אבל לא מבטיח דבר לגבי העתיד, "צריך לראות מה יהיה, בד"כ המשטרה עושה משהו שבועיים וזהו. צריך לראות מה יהיה בהמשך וגם צריך להבין לאן מעבירים את המשתמשים ומה עושים עם הסוחרים".

שפי פז בהפגנת תושבי דרום תל אביב על המצב בשכונות, 15 בדצמבר 2019 (צילום: יהל פרג’)

סוזי כהן צמח, חברת מועצת עיר לשעבר, ופעילה מרכזית בשכונות הצליחה לגרום לעירייה להזיז את אהל הטיפול במכורים שהציבה העירייה בשכונתה קריית שלום, רואה בקשר בין תושבי השכונות את אפשרות ההצלחה: "באתי לתמוך במאבק של תושבי נווה שאנן, שהצליחו להרים את הכפפה ולחיות חיים נורמלים, אני לא רוצה שזה יגיע לקריית שלום. לא מעניין אותי הדעות של האנשים פה, אנחנו במאבק אחד ואני רואה שהרשויות בלחץ. שורש הבעיה זה הסחר בסמים שיש פה. יש משפחות גדולות שהן הסוחרים, ברגע שהם לא יהיו פה הנרקומנים לא יהיו פה. מגיע להם גם שיקום לאנשים האלו, אנשים חולים וצריכים טיפול, אבל לא באזור של מגורים.

"פעם זה היה מקום הבילוי שלנו, מכל הארץ היו מגיעים לעשות פה קניות, היו את הקסטות ואת הקלטות" נזכרת סוזי שבטוחה שהאזור יכול לחזור לימיו הגדולים שוב. "נקודת השבר היא פצצת הבטון הזו, המרכזית, שהקימו בלב השכונה. זיהום האוויר הזה גמר לאנשים את החיים, בשכונות חזקות זה לא היה קורה. זה כישלון המקום הזה, שהכניס לפה פשיעה".

"בכל רגע נתון בנוה שאנן יש סחר בסמים, ארדן התנער מזה, שוטרים רואים ולא אוכפים
לא נקבל את המציאות הזאת יותר!", צועק למיקרפון מוטי כץ, מהפעילים של קבוצת ‘דרום תא בקריז’. "אנחנו מבקשים מארדן לטפל בזה, יש לנו ראש עיר אבל רק של חלק אחד. תביא לפה כל ראשי האגפים שלך ותיתן הוראה למשטרה למגר את האלימות בשכונות".