התייעצות עם מומחית אחת בלבד, ללא קריטריונים ברורים: כך נקבע הנוהל הנסיוני לתיקי ‘ניכור הורי’

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבע נוהל נסיוני באחד הנושאים הרגישים ביותר בתחומו תוך התבססות על חוות דעת חיצונית אחת בלבד, וללא הגדרת קריטריונים ברורים לפעולה – כך עולה מתגובה לבקשת חופש מידע שהוגשה בנושא. הנוהל שהחל לפעול לפני כשנה עוסק בסכסוכים בין הורים גרושים בהם עולות טענות למושג השנוי במחלוקת ‘ניכור הורי’ – כלומר, טענה של אחד ההורים לפיה ההורה השני מסית את הילד המשותף נגדו וגורם לשיבוש הקשר ביניהם. דווקא בתיקים אלו, בהם לעיתים מחליט השופט על הוצאת הילד מרשות אחד ההורים גם בניגוד לרצון הילד או חרף טענות על סכנות הנשקפות לו מההורה השני, נקבע נוהל כמעט ללא התייעצות עם מומחים חיצוניים או ארגונים העוסקים בתחום, ומבלי לפרסם אותו לציבור.

על אף שלא עוגנה בחוק או במחקר האקדמי, תיאוריית ה’ניכור הורי’ שהגה הפסיכיאטר האמריקני ריצ’רד גרדנר בשנות השמונים נכנסה לשיח המשפטי בסכסוכי גירושין, ולפיה כאשר ילד שהוריו התגרשו אינו מעוניין בקשר עם אחד מההורים, ה’אשם’ בדבר הוא ההורה השני המוגדר כ’הורה מנכר’. בשנים האחרונות משתמשים אבות רבים במושג זה בתביעות שנוגעות למשמורת והפחתת מזונות, תוך האשמת האם בהסתה נגדם שיוצרת את ה’ניכור’. בהתבססות על התיאוריה השנויה במחלוקת, פוסקים שופטי בתי המשפט למשפחה במקרים רבים על קיום מפגשים של הילד והאב גם בניגוד לרצון הילד, חיוב האם והילד בהגעה לפגישות טיפול יקרות על חשבונה, הענשת האם במקרים בהם הילד אינו מגיע לפגישה עם אביו ואף שלילת זכויות משמורת מהאם ה’מנכרת’ כביכול.

על רקע העלייה בשימוש במושג, החל בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בשנה האחרונה בנוהל נסיוני וחריג לטיפול בטענות אלו, אותו מוביל השופט ארז שני. במסגרת הנוהל, שנועד לתת מענה דחוף לפניות אלו, מופנה כל תיק משפחה בו יש טענה לניכור הורי לשופט ארז שני להכרעה מהירה. זאת בניגוד לעיקרון בדיני המשפחה לפיו שופט אחד מטפל בכל הסכסוכים הנוגעים למשפחה מסוימת.

הפרטים על הנוהל נחשפים כאן לראשונה בעקבות בקשת חופש המידע שהגישו חמישה ארגוני נשים – מרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן, נעמת, ויצו, מ.נ.ע ואמונה, באמצעות התנועה לחופש המידע. מהתגובה לבקשה עולה כי הנוהל הנסיוני כולל שופט אחד בלבד, מסתמך על דעתה של מומחית חיצונית אחת ושל עובדי הסיוע שעל יד בית המשפט. עוד עולה כי לפיילוט עצמו לא הוגדר פרק זמן מובחן, לא נערך דיון רחב ועמדתם של ארגונים וגורמי טיפול רלוונטיים לא נשמעה בעניינו. החשש של ארגוני הנשים הוא כי גם הפיכת הפיילוט למהלך ארצי לא תכלול עיסוק מספק בסוגיות אלו.

ניכור הורי (Shutterstock)

מהתשובות של הנהלת בתי המשפט לבקשה עולה כי לפני הקמת הפיילוט נעשתה התייעצות עם נשיא בית משפט השלום השופט אביחי דורון, עובדים ביחידות הסיוע של בית המשפט לענייני משפחה, שופטי בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב ועם ד"ר ענבל קיבנסוןן. לא נערך הליך של קול קורא או פניות לגורמים שונים לחוות דעה על הפיילוט, לא נערכו סיכומים או חוות דעת ולא נקבע מראש פרק זמן לעריכת הפיילוט.

לשאלה האם נקבעו קריטריונים ונהלים שעל פיהם נבחרו השופטים להיות השופטים המשתתפים בפיילוט לא ניתנה תשובה. נזכיר כי השופט היחיד ככל הנראה שעוסק בפיילוט הוא השופט ארז שני.

לשאלה בנוגע לקריטריונים להחלטה להפנות תיק למומחה חיצוני התגובה שניתנה היא שהמדיניות נמצאת בשלבי עיצוב. על השאלות לגבי קריטריונים לבחירת המומחה ולגבי מי ייכלל ברשימת המומחים התשובה שניתנה היא כי "אין קריטריונים כמבוקש על ידיך. השופט ממנה ופועל לפי הוראות הדין ולפי שיקול דעתו".

לאחר קבלת התגובה לבקשת חופש המידע, ותגובת היועץ המשפטי של מערכת בתי המשפט לחמשת ארגוני נשים שפנו בבקשה לביטול הפיילוט בבית המשפט לענייני משפחה, פנו הארגונים בפניה נוספת לנשיאת העליון. בתגובתו כותב עו"ד ברק לייזר, היועץ המשפטי למערכת בתי המשפט כי נשיאת בית המשפט העליון הנחתה את הפורום הארצי של סגני הנשיאים לענייני משפחה לגבש הצעת נוהל ארצי לטיפול בנושא הבטחת קשר בין הורים לילדיהם והצעת הנוהל מצויה בשלבים מתקדמים של גיבוש, הוא מוסיף כי במסגרת עבודת הפורום נדונו בין היתר הסוגיות אותן העלו חמשת ארגוני הנשים. מכיוון שגיבוש הנוהל הארצי נמצא בישורת האחרונה, מערכת בתי המשפט אינה רואה לנכון להורות על שינוי הנוהל הקיים בתל אביב.

הארגונים פנו לפני כחודשיים לנשיאה חיות בעקבות וביקשו מנשיאת בית המשפט העליון להורות לאלתר על הקפאת ה’מודל’ ועל הערכות לחשיבה מקצועית לצורך בניית מודל משפטי אחיד שיחול על כל מחוזות השיפוט, שיהיה רגיש למצבי אלימות, יסתייע בגורמי המקצוע הרלוונטיים ובעלי המומחיות בטיפול באלימות, ישמור על העיקרון של "משפחה אחת – שופט אחד", ויתווה את שיקול דעתם של שופטים בבואם להכריע במקרים של פגיעה בקשר בין הורה לילד.

בעקבות תגובת בתי המשפט לפניה לנשיאת העליון, הוציאו חמשת ארגוני הנשים מכתב נוסף לנשיאת העליון. במכתב מועלית ביקורת על כך שמזה מספר חודשים מתגבש הנוהל הארצי הנ"ל במסגרת הפורום הארצי של סגני הנשיאים לענייני משפחה, ולמיטב ידיעתם, מבלי להיוועץ עם ארגונים, מומחים וגורמי מקצוע נוספים מתחום הטיפול, הרווחה והמשפט. במכתב נכתב כי, "לא למותר לציין כי הארגונים הח"מ הינם גורמים המעורים היטב בשטח, וחשוב מאד שדעתם תשמע, עובר לקבלת החלטה באשר לנוהל שיופעל בבתי המשפט בעניין שבנדון".

הארגונים מעלים גם את העובדה שבמסגרת תהליך העבודה לגיבוש הנוהל של מחוז תל אביב, מלבד גורמי שיפוט שונים נעשתה התייעצות רק עם עובדי יחידות הסיוע שליד בית המשפט ועם ד"ר ענבל קיבינסון. לטענת הארגונים, "כלל לא ברור מדוע ומכוח איזה תפקיד נבחרה דווקא ד"ר קיבינסון להיות הגורם הטיפולי היחיד עמו התייעצו לצורך גיבוש הנוהל של מחוז תל אביב, אך ברי כי ראוי היה לפנות למומחים נוספים וארגונים בעלי הכרות שטח עמוקה, טרם יציאתו לפועל".

זאת ועוד, היוועצות עם גורם טיפולי בודד והסתמכות עליו מעלה חשש כי הנוהל שיגובש בסופו של התהליך לא ישקף ראיה מקיפה של טיפול בתופעת ה"ניכור ההורי", אלא אך ורק את השקפתו ותפיסת עולמו של אותו גורם בודד. מעבר לעובדה שהתנהלות זו "מכתימה" את ההליך המנהלי כולו, הרי שגם לגופו של עניין, רק תהליך היוועצות אשר יביא בחשבון את הידע והמומחיות המצויים בידי מספר גורמי מקצוע וארגונים כאמור, יאפשר גיבוש של נוהל ראוי ומאוזן אשר ימנע פגיעה בילדים וחשיפתם להורה אלים ו/או שיטות טיפול טראומטיות ובלתי יעילות, שלעיתים הנזק הטמון בהן אף לטווח הארוך, עולה על התועלת".

בפנייתם ביקשו ארגוני הנשים שלא ייקבע נוהל ארצי לפני שיתאפשר להם ולגורמים רלוונטיים אחרים בעלי מומחיות בטיפול באלימות לקחת חלק בהליך בניית הנוהל, ולהביע את עמדתם ביחס להצעה שמתגבשת בימים אלה. בנוסף מציינים הארגונים כי פנייתם נועדה בין השאר לשם מיצוי הליכים – כלומר במידה שבקשותיהם לא ייענו, הם ישקלו לעתור לבית המשפט בדרישה לבטל את הנוהל הקיים ולערב אותם בהליך בניית הנוהל החדש.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website