חמישה צעדים הכרחיים לשינוי מצבם של הזקנים בישראל

הסתדרות הגמלאים מנהלת בשנה האחרונה קרב בלימה במטרה למנוע קיצוץ בקצבאות הפנסיה והעלאת קצבאות הזקנה בישראל. בהנהגתו של היו"ר, שמוליק מזרחי, יצאו קשישים לרחובות, חסמו כבישים והצליחו לעכב לעת עתה את הקיצוץ.

בין הפגנה להפגנה, מנהלים אנשי הסתדרות הגמלאים מאבק רחב הרבה יותר על רווחתם של הקשישים בישראל ועל מדיניות הטיפול באוכלוסיה המבוגרת. הם, שמכירים מקרוב את מצב הגמלאים בארץ, מבינים שנדרש שינוי גישה יסודי.

הסיקור המלא


  • חדש בדבר //
    על הנייר

  • אנחנו העתיד //
    אני והפנסיה שלי

"כשגיבשו את חוק האזרח הוותיק, בשנות השמונים של המאה שעברה, עוד לא הייתה הטכנולוגיה שיש לנו היום", מסביר אפרים קורן, שמכהן בתשע השנים האחרונות כמנכ"ל הסתדרות הגמלאים. "הנתונים על תוחלת החיים היו פחות ברורים. העולם המערבי ומדינת ישראל בתוכו לא חזו את תהליך ההזדקנות המואץ ולא התמודדו עימו. כיום כבר יש צורך ברפורמה עמוקה".
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

אפרים קורן (באדיבות המצולם)

את הרפורמה העמוקה הזו מחלק קורן לחמישה מרכיבים יסודיים, שיוכלו לחולל שינוי:

1. ביטול חובת הפרישה

"היעד המרכזי ומרחיק הלכת שלנו בשנים הקרובות הוא ביטול חובת הפרישה. אי אפשר לקחת דור שלם של בני אדם ולהגיד להם הגיע יום הולדתכם ועכשיו לכו הביתה. זה רעיון שחייב להשתנות באופן רדיקלי. במדינות רבות קיים המושג ‘פרישה הדרגתית’. תהליך הפרישה מחייב הדרגתיות. מחקרים מעידים על כך שקשישים מתגעגעים לגיל הביניים שבו חשו שייכים; היו להם מטלות, מחויבויות, והם נתפסו כמועילים לחברה, למשפחה ולעצמם".

2. הגדרת אמצעים כלכליים מינימליים

"צריך להגדיר מחדש מהם האמצעים המינימליים כדי לחיות בכבוד. לעלויות שנופלות על אדם מבוגר בעת הזדקנותו יש מאפיינים ייחודיים. צריכת התרופות היא פי תשע מאשר בקבוצות גיל אחרות. המזון מעט שונה, ועולה יותר. הצורך להסתייע באדם אחר, בין שמדובר בסיוע סיעודי ובין שמדובר בפעולות שבעבר היה הגמלאי מבצע בעצמו וכיום הוא נאלץ לצרוך אותן בתשלום. גם צריכת שירותי הפנאי שונה, כי התפנו לגמלאי שעות עבודה רבות שיש למלאן בתוכן".

מנכ"ל ההסתדרות אופיר אלקלעי נואם בהפגנת גמלאים נגד הקיצוץ בקרנות הפנסיה הוותיקות, 21 במאי 2019 (צילום: טל כרמון )

3. התאמת סביבות המגורים
"ככל שאנחנו מזדקנים אנחנו פחות ניידים ופחות גמישים, לעיתים גם לא נוהגים, ולכן רוב השירותים שאנחנו צורכים נמצאים באזור המגורים, שהוא המיקרו-קוסמוס של האוכלוסייה המבוגרת. ההתאמה של מרחב המגורים כוללת גם התאמה של מערכת התחבורה, יצירת הסעות ייעודיות, הצללה ברחובות, וכן פיתוח מוקדי תרבות ובילוי המתאימים גם לגמלאים.

"כיום ישנם פתרונות חדשניים לתפיסת המגורים של האוכלוסייה המבוגרת. במדינות מסוימות יש מוקדי מגורים ייעודיים לאוכלוסייה המבוגרת, אבל בישראל אנחנו נשארים מאחור. כשבונים שכונה חדשה לצעירים יש צורך לבנות באותו אזור גם דירות ייעודיות לקשישים. בזמנו הגענו לוועדה הארצית לתכנון ובנייה אבל המגמה היא הפוכה. יש פה צורך לעצב את סביבת המגורים של הגמלאי מתוך הכרה שגם הגמלאים זכאים להיות שותפים בתהליך קבלת ההחלטות".

4. אקטיביזציה של מיצוי זכויות

לגמלאים יש זכויות רבות שמעוגנות בחוק ובתקנות, אבל רוב הגמלאים בישראל לא מודעים להרבה מהזכויות המגיעות להם. יש פה מיסוך מכוון, שנועד לשרת את הרעיון שאם לא ביקשת, לא קיבלת. ברוב המקרים אין מי שיסנגר על האזרח הוותיק וילווה אותו. מתחייבת מהפכה רדיקלית של אקטיביזציה של מיצוי הזכויות. במדינות סקנדינביה הנושא של אקטיביזציה של מיצוי הזכויות מתקדם מאוד. לדוגמה, מוסד שאמור לתת שם מענה לגמלאים ייקנס אם לא יצליח לממש את זכויותיהם ברמה מספקת. הוא ירדוף אחרי הגמלאי כדי ליידע אותו ולסייע לו לקבל את זכויותיו, ולא להיפך".

5. עיגון זכויות בחקיקה

"יש לעגן בחקיקה את הזכות לקורת גג, את הזכות לביטחון תזונתי, את הזכות להגנה אישית בפני התעמרות וגילנות, וגם את הזכות להיות שייך. קשה להפריז בחשיבות של עולם הפנאי עבור הפנסיונר. הדבר משפיע מאוד על מצבו הנפשי והחברתי וגם הבריאותי".

***

‘מגזין דבר’ מתפרסם אחת לרבעון, וכל גיליון שלו מוקדש לנושא העומד בחזית סדר היום של העבודה המאורגנת והחיים בישראל. נושא הגליון הראשון – ‘אנחנו העתיד – עלייתו של המעמד שישנה את האנושות’ על הקשישים והגמלאים.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website