ילד נוסף למשפחה

היא אחזה בידיה תינוק קטנטן, ערסלה ונדנדה אותו בזמן שדיברנו. דיברנו על אחותו "הגדולה" בת ה-4 , ועל היחסים בינה לבין בעלה מאז נולד התינוק.

"הוא לא מוכן לוותר", היא אומרת. "מתעקש עם הילדה על הרגלי שינה, לא לרדת מהמיטה, נתפס לקטנות ומנסה לחנך אותה, דווקא עכשיו כשנולד לה אח קטן והיא עוברת תקופה קשה". "אני חושבת שצריך לוותר לה – גם ככה כל עולמה התהפך".

הורים רבים מגיעים להדרכה אחרי הולדת הילד השני. משהו באיזון, בהרמוניה, בתא המשפחתי הראשוני שנוצר – עומד במבחנים חדשים. צריך יותר את שיתוף הפעולה של שני ההורים, יש חששות ודאגות רבות לילד הבכור שחייו משתנים ואנחנו – כשסוף סוף הבכור כבר ישן טוב יותר, חולה פחות וכו’, מרגישים ששוב חזרנו לקשיים של תינוק בן יומו, והפעם כשיש לנו ילד נוסף עם צרכים, רצונות ולו"ז משלו.

עוזר, לדעתי, לזכור את שני הדברים הבאים על מנת לעבור את התקופה הזו בשלום:
1. הבכור/ה שלכם לא מסכן/ה. נכון שהמציאות שלהם משתנה. נכון שנולד/ה להם אח/ות חדשים ושחייהם כיחידים בבית הסתיימו. אך אם נאמין שמחשבה יוצרת מציאות – נבין שאם נתייחס אליהם כאל "מסכנים" ונתנהג כאילו הם "מסכנים", אז הם ירגישו "מסכנים". וככאלה הם עלולים לפתח התנהגויות שונות המתאימות והגיוניות לגמרי ל"מסכנים". ואילו אם נחשוב שהגעת אח/ות חדש/ה למשפחה הוא אירוע משמח ומצמיח לכולנו – נוכל אולי להעביר מסר של ברכה, שמחה, שותפות, משפחה וכו’. נחזק אותם על ידי כך שנשתף אותם במה שקורה עם התינוק החדש, ניעזר בהם במטלות סביבו ונעודד אותם על עזרתם, נקדיש להם זמן אחד על אחד, וננסה לא לעשות שינויים גדולים (כמו גמילות למיניהן, שינויי מיטה וכו’) בתקופה הקרובה ללידת התינוק. ובעיקר נבין את הקושי שלהם אך לא "נתערבב" איתם בתוכו.

2. גם אנחנו ההורים עשויים לחוות קושי בתקופה זו – ילד נוסף יכול להכניס תחושה של אי יציבות. התינוק הראשון נולד ל"פנטזיה ההורית", הרבה פעמים לקחנו אותו אתנו לכל מקום, והיו ארבע ידיים לטיפולו שחלקו ביניהן את המטלה. כשנולד הילד השני, יש כבר לו"ז משפחתי כלשהו והילד הנוסף מעמיד את הזוגיות במבחן מחדש. ראשית, צריך להיות מודעים לכך שילד שני זה לא More of the same. ילד שני יכול להיות שונה לחלוטין בטמפרמנט, צרכים ובכלל מהילד הראשון, ועכשיו יש ארבע ידיים לשני ילדים. מה שעוזר זה שיח פתוח, תיאום ציפיות, חלוקת עבודה, והבנת קשיי וצרכי בן/בת הזוג במצב החדש שנוצר. המשפחה עוברת שינוי, וככל שנדבר על זה יותר וננסה להבין מה נכון למשפחה הקטנה שלנו ולכל אחד מאתנו, כך נוכל לצלוח את התקופה בשלום.

בשיחה עם האם ותינוקה, ניסינו לחשוב למה האב מתנהג כפי שהוא מתנהג. מסתבר שהוא זה שקם בלילות אל הגדולה, שמתעוררת יחד עם התינוק, כבר כמה שבועות. הוא עייף ומתוסכל ומנסה בכל דרך להחזיר את המצב לקדמותו. כשהאם מעירה לו על כך שהוא נאבק בילדה "המסכנה" ואינו מקשיב לה, היא רק מחזקת אצלו את תחושת התסכול והבלתי נראות. דיברנו על כך שאם תוכל להיות שיחה ביניהם בה יינתן מקום גם לקושי שלו, נוכל להחזיר לו את התחושה שרואים אותו ושיש לו מקום בבית, ויתכן שנושא המאבקים בלילה עם הילדה יירגע.

כשילד או מבוגר מתנהגים באופן מסוים השאלה הנשאלת היא – מה הסיבה? ילדה קטנה לא משתגעת כי נולד לה אח והיא לא רוצה אותו – יתכן שהיא בודקת מחדש את מעמדה בבית, בודקת שהיא שייכת ואהובה. אבא שנאבק פתאום בבתו ומתעקש על הרגלים וחוקים לאחר לידת תינוק חדש, אולי בעצם אומר לנו – תראו גם אותי, גם לי קשה, ואני מנסה להחזיר בטחון ושקט על ידי החזרת דברים מסוימים לקדמותם.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website