לא מתרגשים מהחקירות ולא מפחדים לדבר על השטחים: קולות מהפריימריז באשדוד

אם לשפוט על פי הלך הרוחות בקלפי הפריימריז של הליכוד באשדוד, גדעון סער בבעיה. מי שיודע זאת טוב מכולם הוא דוד, הצעיר שמאייש את הדוכן של סער, ומדווח שלצד אנשים שנענים להזמנה לקחת את הפלאייר של הטוען לכתר בליכוד, יש לא מעט אחרים שמגיבים במלמול מהיר ובריחה ברגע שהוא פונה אליהם.

מנגד, מצבם של הליכוד ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו, חזק מאי פעם. האשדודים המצביעים בפריימריז מסכימים כולם שישראל הפכה למעצמה, ושהחשדות נגד נתניהו עשויים להסתיים בלא כלום. באופן מפתיע יש ביניהם רבים שישמחו להחזיר את השטחים הכבושים בהזדמנות הראשונה.

שלום שלמה אלפסי (צילום: נתי יפת)

שלום שלמה אלפסי, יו"ר סניף הליכוד באשדוד, מוכר לאשדודים כמתנגד חריף של ראש העירייה יחיאל לסרי, שזכה בבחירות האחרונות בזכות קולות החרדים והדתיים, אך סיעתו קיבלה שני מנדטים בלבד במועצה. הוא מציג תמונה מורכבת ומסויגת יותר משאר המרואיינים. "יש היום 3,500 מתפקדי ליכוד באשדוד, אבל בפריימריז הקודמים היו 8,000", אומר אלפסי. "זה קורה כי אין כאן דמות חזקה. ראש העיר קיבל מהליכוד 2 מיליון שקל למרות שרץ בסיעה עצמאית, אבל איבד את הציבור. הוא לא מביא מתפקדים".

אלפסי לא חושש לומר שהמהלך של ראש הממשלה בנימין נתניהו נגד גדעון סער הוא פגיעה בדמוקרטיה הפנימית בליכוד. "מה זה דמוקרטיה? זה אומר שלכל אחד יש זכות לקום ולהתמודד, ואנשים מעריכים דווקא את מי שעומד ולא מפחד לדבר, כמו גדעון סער, ולא את אלה שלא מעזים להרים את הראש. אם נתניהו היה דואג לתנועה, הוא היה צריך לטפח דור המשך. חבל שהוא לא עושה זאת".

ח’, מפעילי יואב גלנט בקלפי, מעדיף להימנע מזיהוי בגלל דברים שאמר על הסניף המקומי, שמתנהל לדעתו בצורה לא מיטבית, הרבה בגלל אלפסי. גם הוא חושב שסער בבעיה, בגלל רשימות מועמדים שהוכתבו מלמעלה, ושסיכוייו להשתחל לחמישייה הראשונה נמוכים. הוא עצמו עוד לא החליט אם יבחר בו. ח’ הוא איש קבע שהשתחרר לאחרונה, והתחבר לגלנט שתחתיו שירת במפקדת זרוע היבשה. לשאלה אם הוא מתנדב או עובד בשכר הוא משיב "גם וגם. אני מקבל שכר, אבל תורם אותו לסניף הליכוד המקומי".

ח’ מתאר את שלטון הליכוד כהצלחה מסחררת. "תראה את הכבישים, איזה מכוניות. אין אבטלה, כולם עובדים, קונים בלי הפסקה, טסים לחו"ל". זה רק שליש מהישראלים שחוגגים, אמרתי, והשאר או חנוקים מהלוואות או עניים. אך הוא בשלו. "משפחה זה כמו עסק, ככה גם אני מתנהל. ממחזרים הלוואות ומתגלגלים".

שאלתי אם לא מפריע לו שגלנט, שמתנגד כיום נחרצות למדינה פלסטינית, הטיף לפתרון שתי המדינות רק לפני ארבע שנים, כשהתמודד לכנסת במסגרת כולנו. הוא מגיב בביטול. "אנשים אומרים הרבה דברים בבחירות, אין לזה שום משמעות. ממילא אין כרגע עם מי לדבר. אם יהיה מצב שאפשר לדבר עם מישהו, ברור שצריך ללכת לשתי מדינות. הרי מה כולנו רוצים? שקט. זה מה שחשוב. הרי מה עוזרת האדמה? זה כמו אנשים עשירים, עוד מיליון או פחות מיליון זה לא העניין. צריך לחיות טוב".

אבל אנחנו לא עשירים באדמה, השטח כאן קטן, הקשיתי. "אנחנו צריכים להיות עשירים בשטח הקטן הזה, לדאוג שהמדינה תהיה מצליחה". מתפקד נוסף שמצטרף לשיחה לוקח את זה צעד קדימה: "צריך לקדם את שתי המדינות גם בלי ביטחון שהפלסטינים לא ינסו לפגוע בנו. אין לנו מה להיות תלויים בהם, הביטחון שלנו הוא רק באחריותנו".

ישראל ארדן (צילום: נתי יפת)

ישראל ארדן, בן 65, הוא עצמאי בתחום הביטוח, ודודו של השר לביטחון פנים גלעד ארדן. ארדן הדוד מפתיע גם הוא בתשובה לשאלה על פתרון שתי המדינות, בניגוד חריף לעמדת אחיינו: "אני חושב שכשהערבים ירצו שלום, יהיה כל שינוי. זה הכל נתון להחלטתם, כשהם יהיו בשלים הם רק ירוויחו. שמאלן, ליכודניק, ימני – זה בכלל לא חשוב. כולם רוצים שלום בסופו של דבר ומוכנים לכל פשרה, רק שהם יסכימו. שייקחו את השטחים".

אבל האחיין שלך מציג קו אחר ומאוד בתקיפות, אמרתי. ארדן משיב בפתיחות מפתיעה, ולא עוזרים ניסיונותיה של בתו – שבאה לסייע לבן הדוד המוצלח – לרסן אותו. "זה כי אסור להתפשר לפני שהם מוכנים, בינתיים אין טעם לדבר. אהוד ברק ניסה לעשות את זה, נתן להם הכל על הנייר, ואחרי זה הם רצו שכירות 60 שנה מאיתנו על כל השנים שישראל שלטה בשטחים. ברגע שהם ירצו שלום, כל אחד יושיט יד לזה. גלעד וכל אחד אחר".

דעתו של ארדן על סער מאוד מסויגת. "אם הוא עשה את מה שנטען עשה, אסור לו להיכנס לרשימה. היום בבוקר אומרת עיתונאית (איילה חסון, נ"י) שיש דברים בגו. אני לא אצביע לו, ולא בגלל התחרות עם גלעד. דווקא גלעד אמר לו לפני כמה שנים ‘בוא נמשיך לרוץ יחד מבלי להיאבק על ההנהגה כל עוד נתניהו נמצא’, וגדעון סער לא רצה. אצא לו הדרך. המטרה של גלעד היתה לחזק את הרשימה בחבר’ה צעירים ומוכשרים".

כמו כמעט כל הליכודניקים, גם ארדן הבוגר לא מתרשם ממצבו המשפטי של נתניהו בסקרים, מה שמלמד שהקמפיינים של ראש הממשלה נוחלים הצלחה מסחררת בקרב קהל הבית: "עד שאין נגדו פסק דין הוא חף מפשע ויכול להיות ראש ממשלה. לא יכולה להיות עלילה? ואם כן, מה יהיה אחר כך? הרי ביבי, אם היה רוצה, היה יכול לעזוב ממילא והיו יורדים ממנו. עובדה שהוא ממשיך. העיתונאים אוהבים לנפח".

עמדתו של ארדן היא שרק לאחר הרשעה – אך טרם מיצוי הערעור בעליון – נתניהו יידרש לעזוב. עד שנגיע לשם הוא מתייחס למהומה סביב ראש הממשלה כהתלהמות מיותרת. "בינתיים לא רע לנו במדינה. אנחנו אימפריה. מבחינה חברתית, הכל טוב. אנחנו מעצמה, אנחנו לא יודעים את זה. התל"ג לנפש אצלנו הוא כמו של צרפת וגרמניה". הוא מזדהה גם עם מדיניות ההכלה הביטחונית של נתניהו בעזה. "לא נפגע פה אף אחד מכל הבלונים האלה, אין טעם במהלך צבאי. זה לא שווה חיים אפילו של חייל אחד".

ארדן מעיד על עצמו, שההשתלחות של נתניהו ואנשי הליכוד בשמאל ובשומרי הסף הוא רק רעש רקע שלא מחלחל. כמוהו גם ח’, שמעיד על עצמו שהוא איש שלום שמאמין בחיבורים, ואומר "חבל שיש בינינו את השנאה הזאת". מבחינתו, הרעש התקשורתי סביב חקירות נתניהו הוא מהומה רבה על לא דבר, ושנתניהו צודק בגישתו. על פרשה 1,000 הוא אומר שכולם מקבלים מתנות. "כמה זה 700 אלף שקל על פני עשר שנים? כלום, 70 שקל בחודש". לא משכנע אותו החישוב שמראה שעל פני חמש שנים, תקופה קרובה יותר לזאת שבה קיבל נתניהו מתנות מארנון מילצ’ן ואחרים, מדובר ב-11.5 אלף שקל בחודש.

"תאמין לי שביבי אוהב את השוטרים ודואג להם, כי הם שומרים על המדינה", ח’ מוסיף. "השוטרים עובדים 24 שעות, שבתות וחגים, הם שומרים לו על הבית. אבל בתוך המשטרה יש קבוצות שונות. נתניהו יכול לעזוב את הפוליטיקה ולעשות מליארדים, אבל איכפת לו מהמדינה".

הוא מצדיק גם את יחסו של נתניהו לתקשורת. "התקשורת לא אוהבת את הימין, לא יעזור כלום. הם שולטים בכל הרשתות. העיתונאים הימנים טובים אבל גם הם מושפעים מהסביבה. זה כאילו שמתאמים ביניהם. התקשורת נוהגת ככה כי היא לא רוצה לאבד את השפעתה, הם רוצים לנהל את המדינה". אברי גלעד והילה קורח מסמלים לדעתו את האלטרנטיבה השפויה. "אני רואה אותם ונהנה. אין אצלם שנאה, מביאים את כל הצדדים. אנשים אמיתיים. אנשים לא מסוגלים לראות ערוץ 10 וערוצים אחרים".

Leave a Reply

Name *
Email *
Website