לבתי המשפט הקהילתיים היכולת להשיב את אמון הציבור במערכות החוק
בתי המשפט הקהילתיים בישראל החלו לפעול בנובמבר 2014 במטרה לצמצם את תופעת הפשיעה החוזרת של העוברים על החוק. השיקום נעשה באמצעות שימוש במגוון השירותים והמענים הקיימים בקהילה המקומית כתחליף לעונשי מאסר.
ההליך מתקיים בבית משפט שלום, במסגרת ההליך הפלילי ובהתאם לכלליו. זאת, תוך התאמתו לעקרונות הייחודיים של המודל הנשען על כמה אדנים מרכזיים, ואלה הם: התמקדות בשיקום הנאשם ומתן מענה מקיף לצרכיו ולבעיותיו; הסכמה ושיתוף פעולה של כל הצדדים להליך; שילוב גורמי הרווחה של הרשות המקומית ושותפות עם הקהילה; צוות מקצועי קבוע; פיקוח צמוד של בית המשפט.
במהלך שנת 2018 בהתנדבותי בתוכנית זו נחשפתי ליתרונותיה. בשנה זו ליוויתי באופן צמוד משתתף בתוכנית בכל שלבי הדיונים בבית המשפט יחד עם קצין המבחן, רשויות הרווחה, התביעה והסנגוריה. בשלב מימוש וקידום התכנית סייעתי למשתתף במיצוי זכויותיו בביטוח לאומי, בוועדות רפואיות, בהשגת דיור ציבורי וסיוע בהוצאה לפועל, והן בפעילות חברתית כגון שיחות אישיות בחברותה. כמתנדב בתוכנית זכיתי לחוויה אישית ובקשר הדוק עם המשתתף מעבר לסיוע במיצוי זכויות, אלא גם בהתעניינות במצבו, לשבת יחד לשיחת חולין, לשתות כוס קפה ולתמוך בו בתקופה המורכבת. במשך הזמן נוצר אמון הדדי והשיחות בינינו נגעו לפרטים שאינני יודע אם סיפר אותם לאחרים.
בתכנית השיקום על המשתתף להוכיח כי הינו עומד במשימות המוטלות עליו על ידי בית המשפט כאשר בסוף התהליך נקבע עונשו. התכנית בת שלבים רבים הנמשכים מעל לשנה בליווי צמוד של הגורמים החברתיים, הפרקליטות, התביעה, קצין המבחן והמתנדב אשר בסופה מביאה לשיקום, לאמון במערכת ולהשתלבות בחברה. ללא ההשתלבות בתכנית אין כל ספק כי חומרת עונשו הייתה נקבעת בהתאם לחומרת פשעיו, וכי תהליך שיקומו והחזרתו כאזרח פעיל ומועיל לחברה היה מוטל בספק.
ישנן גם דעות המתנגדות לתכנית שיקום זו. המתנגדים טוענים כי לא ניתן לשקם עובר חוק שפשע גם אם הרשויות המוסמכות מאמינות שניתן להחזירו למוטב. עוד מוסיפים המתנגדים כי אדם שפשע יחזור לפשוע, ולראיה מפנים לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: "מכלל האסירים הבגירים חוזרים לכלא מיום שחרורם ממאסר תוך שנים ספורות כ-42%. בקרב צעירים עד גיל 25 שיעור זה אף גבוה יותר. נתונים אלו מצביעים על הקושי הרב של עוברי חוק לצאת ממעגל הפשיעה ולהשתקם."
הזנחת הטיפול בעוברי חוק שהרשויות המוסמכות זיהו כניתנים להחזרה למעגלי החברה משולה לפצצה חברתית מתקתקת. אותותיה ניכרים בחברה ותוצאותיה הינן חברתיות וכלכליות. עלויות הטיפול בעבריין החוזר למעגל הפשע רבות מההשקעה הכלכלית בניסיון לשקמו.
החוסן החברתי נמצא בין היתר במטען שנושאים העבריינים, באפשרויות השיקום, בהוצאתם ממעגל הפשע ובהחזרתם לפעילות יצרנית וחברתית. הדבר בא לידי ביטוי בשילובם בחברה וביצירת אמון במערכות הציבוריות בכלל ובמערכות החוק בפרט.
לבתי המשפט הקהילתיים ולעוסקים במלאכה תפקיד חשוב בעיצוב פניה של החברה בשיקום עבריינים אשר זוהו על ידי הרשויות כניתנים לשיקום.
הקשיים לדעתי הם מיעוט בתקציבים, בתקנים ובמיוחד במתנדבים בעלי כישורים מתאימים המוכנים להקדיש מזמנם – הן בליווי המטופלים בכל שלבי השיקום הכולל נוכחות בדיוני בית המשפט וסיוע במיצוי זכויותיהם, והן להיות להם אוזן קשבת בהיבטים החברתיים.
לדעתי, הישועה טמונה בפיתוח התוכנית, בהקצאת תקנים ובשילוב גורמים נוספים, כגון מתנדבים מבתי ספר למשפטים, מבתי ספר לעבודה סוציאלית וכיוצא באלה, ובשילוב המשתקמים במקומות עבודה אשר לא יירתעו מעברם הפלילי ויסכימו לקלוט אותם.
תכנית זה מועילה יותר מהמשוער. היא נותנת כלים, הכשרה, עוזרת להתבסס בחיים, והחשוב ביותר – מעניקה את היכולת להאמין במערכת המשפט ובקהילה ומבססת את היכולת להשתלב ולהשתקם, לכן יש להשקיע בה, לפתחה ולהעצימה.
**
הכותב הוא סטודנט שנה ג’ למשפטים במכללת ספיר