“להפוך את המטרד למשאב”: זה הפתרון להצפות הגשמים בערים

הסופה של סוף השבוע האחרון גרמה לנזקים רבים לרכוש, ואף לאבדות בנפש עם מותם של דין שושני וסתיו הררי ז"ל שנהרגו כשנלכדו במעלית שהוצפה בבניין מגורים בשכונת התקווה, וטבעו למוות. כמויות הגשם שהגיעו ל-83 מ"מ בשעתיים וחצי בתל אביב הפכו את גשמי הברכה של החורף לסכנת חיים, אך האם זה חייב להיות המצב?

"צריך להפוך את המטרד הזה למשאב", קורא ד"ר ירון זינגר מנהל המרכז לערים רגישות מים בישראל. "מי הנגר של ישראל מוערכים ב-340 מלמ"ק בשנה, שזה כמו 3 מתקני התפלה" מעריך זינגר את כמות המים ש"מתבזבזת" כשהיא זורמת לים. חמור מזאת מדגיש זינגר כי "המים האלה לא רק שבמקום להיות מנוצלים לשתייה, מתנקזים לים. הם גם מזהמים אותו במתכות כבדות, נוטריינטים ועוד דברים שהם סוחפים איתם. ובסוף לוקחים את המים מהים ומתפילים אותם".

צומת חולון אחרי הסופה, 4 בינואר 2020. (צילום: עמרי גונן)

שתי מגמות תורמות להתגברות של הצפות בערים מרכזיות. הראשונה משבר האקלים שגורם על פי הערכות בין היתר לקיצור החורפים, והתגברות אירועי מזג אוויר קיצוני וסופות גשם ממוקדות. לצידה ההתרחבות העירונית על חשבון השטחים הפתוחים, בעיקר כביש החוף, שמניחה אספלט ומלט על האדמה הטבעית ומונעת חלחול של המי הגשמים אל מי התהום. לכל אלו תוסיפו תשתיות ישנות, ותקבלו תמונה של חסקה וגלשנים בלב תל אביב של המאה ה-21.

ערים רגישות למים

עקרון "ערים רגישות למים" הקיים כבר משנות ה-90, מבקש להתמודד עם התופעה באמצעות שלל פתרונות ירוקים שרואים במי הנגר העירוניים משאב מים ציבורי, ולא מטרד שיש לסלק אל מחוץ לעיר על ידי מספר פעולות עיקריות של קצירה, השהייה וטיהור מי הגשמים, בעיקר על ידי טכנולוגיות ביופילטרציה. "בעיר רגישה למים למשל לוקחים שטחים ציבוריים פתוחים כמו כיכר, ובמקום שהיא תהיה מוגבהת ותייצר זרימת מים הלאה, היא מונמכת ויש בה מערכת של ביופילטר שזה נראה כמו גינה רגילה והמים מתנקזים אליה ועוברים תהליך של טיהור ואז אנחנו מחדירים אותם למי התהום." מסביר זינגר על אחת מדרכי הפעולה האפשריות.

"אנחנו עושים כרגע שלושה פרויקטים, בכפר סבא, בת ים ורמלה בשיתוף קק"ל, קק"ל אוסטרליה רשות המים ומקורות", מתאר זינגר את הפעילות העכשווית של המרכז לערים רגישות למים שהוא עומד בראשו. "הפרויקטים של ערים רגישות למים לוקחות את מי הנגר והופכות אותו למי תהום באמצעות ביופילטרים. הפרויקט בכפר סבא אפילו כעובד בימי הקיץ כשאנחנו משקים את הגנים עם הביופילטרים במי התהום המזוהמים ובעצם עושים להם מעין ‘דיאליזה’".

לאן הולכים מי הגשמים? (מרים אלסטר פלאש90)

מלבד ניצול של נכון של מי גשמים כמשאב מים, רואה זינגר ברעיון של "ערים רגישות למים" גם כהחזרה של מנגנון הפעולה הטבעי של החלחול שנמנע בשל הפיתוח, למרחב העירוני. "האספלט והפיתוח העירוני מונעים בעצם מהמים לחלחל ולהגיע למי התהום, שהם האקוויפרים שלהם. עד שהתפלנו, שאבנו מים רבים מהאקוויפרים ובעצם נוצר מצב של המלחה של מרבית האקוויפרים, כי שאבנו יותר מדי ומי הים חדרו פנימה לעומק של כקילומטר". כך באמצעות החדרת המים הנקיים מהביופילטרים חזרה למי התהום, ניתן לאגור מחדש מים באקוויפרים לצרכי משק המים הישראלי.

"הרצון שלנו הוא שכמו שאדם שמשתמש בפאנל סולארי יכול להזדכות מול חברת חשמל על כמות החשמל שהוא ייצר, אז אותו דבר שעיריות שיתקינו מערכות של עיר רגישה למים יוכלו להזדכות על המים שהם טיהרו והחזירו למערכת מול רשות המים, ושזה יתקזז עם המים שהם צרכו לגינון של העיר. יש ערים שמקבלות נגר בכמות של פי שלוש מהצריכה השנתית שלהם”, אומר זינגר.

יש גם שאלה של ניקוז

"תשתיות הניקוז בישראל ישנות ולא ערוכות להתמודד עם כמות מים כזאת", מתייחס זינגר לאירועי סוף השבוע בת"א, אך מחדד כי לא מדובר רק בבעיה עירונית. "במי הנגר צריך לטפל בצורה אגנית (אגן ניקוז. מ.ה) הטיפה לא יודעת אם היא נחתה בגבעתיים או תל אביב."

לגבי השאלה מדוע מרבית ההצפות התרחשו דווקא באזורי דרום ומזרח תל אביב שכידוע סובלים שנים מהזנחה מצד הרשויות והעירייה, משיב זינגר כי "כן רואים שבמקומות שיש בנייה ישנה, יש יותר בעיות ניקוז כי התשתיות לא ערוכות מספיק.  לפעמים גם בנייה חדשה יכולה ליצור בעיות, למשל רחוב חדש עם כביש מנזקים מים ביעילות אבל הם מחוברים לרחובות קטנים יותר שהם עם תשתיות ניקוז ישנות וזה יוצר גלי הצפה כדוגמה מה שראינו בשבת. "עם זאת מדגיש זינגר כי "רוב הבעיות לא נוצרות ברחובות עצמם אלא במעלה הזרימה ושם צריך לפתור את הבעיה."

"חשוב להגיד כי שינוי האקלים גורמים לשינוי במשטר הגשמים ואנחנו רואים שהחורפים נהיים קצרים יותר ואירועי הגשם עוצמתיים יותר. ובצירוף ההתרחבות העירונית התופעות האלה של הצפות עלולות להחמיר", מזהיר זינגר ומסכם "אסור שדבר כזה כמו המוות של השניים במעלית ייקרה שוב".​

Leave a Reply

Name *
Email *
Website