למה מפגשיו של אבי גבאי עם התקשורת נראים רע? | דעה

ביותר מדי מקרים נדמה כאילו מפגשיו של יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי עם התקשורת הופכים להתנגחות שאינה מועילה לדימויו הציבורי. בראיון בשבוע שעבר ליעקב אילון, שאינו נוטה להתלהם או להתפרץ לדברי מרואייניו, לקח לגבאי פחות משתי דקות להטיח בו בדידקטיות, ללא פרובוקציה מיוחדת: "יעקב תתרגל, אני קודם כל אענה את התשובה שלי, אחרי זה תשאל שאלה". נזיפה דומה ספג אמיר בר שלום מכאן 11, בראיון עם גבאי בתחילת החודש: "רגע, סליחה, עכשיו אני עונה. שאלת, אני עונה, נכון? ככה זה עובד".

הראיון הקשה ביותר לעיכול של גבאי בזמן האחרון היה זה שהעניק ביום ראשון שעבר לרזי ברקאי בגלי צה"ל. התנאים ההתחלתיים פעלו לטובת יו"ר העבודה: הוא קיבל את המשבצת היוקרתית של הראיון הראשון בתוכנית, וזכה להשמיע את דבריו לכרבע מיליון ישראלים במשך 11 דקות. במקום למנף את ההזדמנות והמיצוב המחמיא, נכנס גבאי במהרה לקרב חפירות עם ברקאי, שטוב הוא לא יצא ממנו. היו שם חוסר סבלנות, הרמות קול, התנשאות, הטפה, התרברבות, התקרבנות, וגם מידה מסוימת של חוסר אמינות.

תחילת השיחה נסובה על מתקפתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ומקורביו על היועץ המשפטי לממשלה, והתנהלה בנינוחות. זה לא נמשך זמן רב. כמו בראיון לאילון, גם הפעם לקח לגבאי פחות משתי דקות לאבד את הסבלנות. זה קרה לאחר שברקאי הקשה על דבריו הנוקבים על נתניהו: "ועדיין הציבור לא משתכנע מהטיעונים שלך, עדיין נתניהו עם 32 מנדטים". כבר באמצע השאלה התפרץ גבאי וקרא "רזי, רזי", אות פתיחה לתשע דקות ארוכות, שהמחישו את הקושי של גבאי להתמודד עם ביקורת, תכונה הפוגמת במיומנות התקשורתית שלו.

"רזי, אתה יודע מה ההבדל ביני לבינך?", הטיח, "אני מסתובב הרבה יותר בציבור מאשר אתם, ואני יודע מה אני אומר לך". לא צריך להיות יועץ תקשורת דגול כדי להבין שהתנשאות מעוררת אנטגוניזם, וברקאי הגיב כצפוי בהתפרצות לדבריו: "לא לא, כל אחד יש לו את נהג המונית שלו". עכשיו היה תורו של גבאי להתפרץ, בתגובה אופיינית העוסקת בעצמו: "רזי, לי יש אח נהג מונית, אז אני יודע בדיוק מה קורה אצל נהגי מוניות".

לאחר כמה משפטים נוספים קטע אותו ברקאי בשאלה מדוע התמיכה אינה מזוהה בסקרים, וגבאי השיב בקוצר רוח: "רזי, רזי. אני אומר לך. אני יודע מה שאני אומר לך. אני כבר חודשים אומר לכם שיהיו שינויים גדולים, שהציבור בישראל רוצה שינוי". בנקודה הזאת ניסה ברקאי להכניס שאלה וזכה מגבאי ל"טיפול" דומה לזה שקיבלו אילון ובר שלום: "רזי, תרשה לי להשלים את המשפט…".

כאשר שאל ברקאי אם טענת גבאי בשבת תרבות יום קודם לכן כי צפויים "חיבורים מפתיעים" בגוש המרכז-שמאל היא "תקווה או ידע", גבאי השיב, נבוך מעט: "לא, הממ, אני חושב ש… אתה יודע, זה גם וגם".

בשלב הזה עבר גבאי לדבר על הדרך והערכים המהווים תנאי לחיבור בין מפלגות, וברקאי שאל אם כדי להפיל את נתניהו ולהגשים את ערכיו יוותר על המקום הראשון. בתגובה ציין גבאי כמה מצליח היה לפני שנכנס לפוליטיקה: "אתה יודע רזי, אני נכנסתי לפוליטיקה, בסדר? זה עניין אישי שלי. אני נכנסתי אחרי שהצלחתי בחיים, נכנסתי כדי לעשות בשביל החברים, והמשפחה והאחיינים ועם ישראל בכלל. בשביל זה נכנסתי לפוליטיקה, כדי לקדם גם אחרים לא רק זה שאני הצלחתי…".

כאשר הזכיר ברקאי שעדיין לא קיבל תשובה פטר אותו גבאי בכך שיענה בהמשך, וחזר שוב לבקר את התקשורת מעמדה קורבנית ולעומתית: "אתם מדברים פוליטיקה כל היום… עכשיו תשים לב, אתה בשנה וחצי האחרונות, מאז שנבחרתי בפריימריז, אין שבוע שאתה לא שואל שלוש פעמים מי יחליף את אבי גבאי. יחליף אותו ברק, ולבני ושלי יחימוביץ ועמיר פרץ".

ברקאי: "השמיעה שלך מאוד סלקטיבית (גבאי ברקע: "כולם, כולם"). אני בעיקר תוקף את אנשי מפלגת העבודה ונשות מפלגת העבודה, שלא מצליחים להישאר עם יו"ר יותר מאשר כמה חודשים. יותר מפעם אחת הוזכר כאן שזאת מפלגה שמאבדת את ראשיה. תשעה התחלפו מאז רצח רבין, אז בעניין הזה אל תתקרבן. אתה בחברה טובה".

"אני חס וחלילה לא מתקרבן, אני יותר חזק מכל הדברים האלה", ענה גבאי ברהב אופייני לא מאוד משכנע, וכאשר ברקאי התעקש שוב לקבל תשובה על שאלת מיקומו בגוש מרכז-שמאל רחב, השיב יו"ר העבודה בקוצר רוח: "רבותי, אין. אין, אתה יודע, זה מסוג השאלות שלא עונים עליהן. אני באתי להיות הדבר שבא לעשות שינוי במדינת ישראל. ולכן, בסופו של דבר…".

לכאורה, הסתירה בין הבטחת גבאי להשיב לשאלה לבין חזרתו מהבטחה זאת אינה עניין גדול. פוליטיקאים נתפסו בעבר באי דיוקים חמורים בהרבה ולא ניזוקו. אלא שהקהל השמאלני פחות נוטה מהקהל הימני לקדש את האמצעים בדרך למטרה, ודאי כאשר מדובר בפוליטיקאי שמלכתחילה אינו נהנה מאשראי ציבורי גדול. הבעיה רק מתחדדת כאשר בוחנים את המאזן של גבאי באתר ארגון בדיקת העובדות "המשרוקית": מתוך שבע אמירות שלו שנבדקו, חמש נמצאו לא נכונות או לא נכונות ברובן, ושתיים נוספות נכונות חלקית בלבד. "המשרוקית", יש לציין, אינה נמנעת מפרסום בדיקות שבהן עולה שנבחרי ציבור דיברו אמת צרופה.

בהמשך הראיון ביטא גבאי עמדה עקרונית ראויה נגד הצטרפות לממשלת נתניהו ללא קשר לחקירות הפליליות, אך היה קשה להשתחרר מהרושם שהוא עסוק בעצמו לא פחות מבניצחון בבחירות. חוסר הבהירות גרם לו לבטא סתירות פנימיות המייצרות דיסוננס אצל המאזינים. מצד אחד אמירות על רצון "ליצור קואליציה שתעשה שינוי", ו"אתה יכול לתאר לעצמך שמדברים" (על חיבורים), ומהצד השני פקפוק בתוחלת החיבורים הללו.

"חיבורים חיבורים חיבורים זה הכל בסדר גמור, תזכור רק דבר אחד – שגם כל החיבורים האלה שמדברים עליהם, שאני בעדם, בסדר? אני בעדם, הם לא מעבירים קולות מימין לשמאל. ובלי להעביר קולות מימין לשמאל, אנחנו מאלצים ויכוח גדול מאוד די לא חשוב על מי יו"ר האופוזיציה הבא". אם זהו המצב, מדוע גבאי תומך בחיבורים? ובהתחשב בתמיכתו בחיבורים, מדוע אינו מוכן לוותר על ההובלה? הרי טענתו שרק הוא יכול לחולל את השינוי הנדרש חסרת משמעות לאור מצבו הקשה בסקרים.

סימן השאלה המרחף מעל אבי גבאי נוגע יותר מכל לאופיו, כפי שבא לידי ביטוי חד בסצנה המביכה של ההיפרדות מיו"ר התנועה ציפי לבני. אף שנראה שכוונותיו טובות, יש משהו נוקשה ולא מנהיגותי בקושי שלו להתמודד עם ביקורת ועם המשמעות של נתונים לא נוחים. גם העמדה הקורבנית והלעומתית, שאין בה לקיחת אחריות, אינה משדרת מנהיגות; וככל שהוא ממשיך לדבר על עצמו כמועמד לראשות ממשלה, מתחזק הרושם שהוא מנותק מהמציאות ולא ראוי.

הזמן שיש לגבאי לבצע תיקון הולך ומתקצר. לאחר מועד סגירת הרשימות יצטמצם מרחב התמרון הפוליטי שלו, וכל שיוכל לעשות מעבר למאמצי הקמפיין השגרתיים הוא להמתין לתבוסה הצפויה בקלפי ולהדחה שתבוא בעקבותיה מראשות מפלגת העבודה. אם היה פוליטיקאי מוצלח, היה מודיע עכשיו שכדי להדיח את נתניהו הוא מוכן לחבור לכל קואליציה שתתחייב לערכי בסיס, בה ישמש שר בכיר. זהו כנראה המהלך היחיד שעשוי להותיר אותו בעמדת הנהגה לאורך זמן, שממנה יוכל להתמודד שוב על ראשות הממשלה. על אף שזה סלידתו הידועה מכך, קשה שלא להכיר בעובדה שהמכשול הגדול ביותר בפני המשך הקריירה הפוליטית הוא כרגע האגו שלו עצמו.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website