למידה משמעותית וחיזוק מעמד המורים: 5 משימות לשר החינוך הנכנס, יואב גלנט

משרד החינוך הוא מינוי מפתיע לשר שמגיע ללא רקע חינוכי ולוקח על עצמו משרד גדול ומורכב כל כך. לרגל המינוי החדש, חמש עצות לשר החינוך הנכנס, יואב גלנט, מפי הפרופסור יורם הרפז, מומחה לחינוך לחשיבה ומרצה במכללת בית ברל.

עצה ראשונה: אל תקפוץ למסיבת עיתונאים ותמחק את כל מה שעשו קודמיך. "זה דבר שמאפיין כל כך הרבה שרי חינוך בישראל. עליך ללמוד את התחום המורכב הזה ולא לצאת עם תוכנית חדשה שמטרתה היא הישג תקשורתי והצלחה מדידה. בחינוך אין הצלחות נראות לעין ויכול להיות שמי שיהנה ממעשיך יהיה השר שיבוא אחריך, לא אתה".

עצה שנייה: הגדרת האיזונים בין מטרות העל של מערכת החינוך – חברות, תרבות וייחוד. "שר חינוך חייב להחליט מה מטרות החינוך שלו. יש שלוש מטרות על שנלחמות אחת מול השנייה". מטרת הייחוד היא להצליח לעזור לילדים לממש את עצמם ולהעשיר אותם בעולמות ידע וכישורים. "כל הזמן מופעלים על הילדים לחץ להתאים את עצמם למאה ה-21, לקבל ג’וב טוב ולהרוויח 40 אלף ש"ח בחודש בהייטק, אבל יכול מאוד להיות שאנחנו צריכים שר חינוך שיגיד שקיבלנו כאן חברה של אגואיסטים וקרייריסטים וחייבים לשים דגש על החינוך ההומני".
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"הקמנו מערכת חינוך כדי לתרבת את הילדים, ולא רק לחברת אותם," הוא מוסיף. "הקמנו אותה כדי להקנות להם ערכים ולעשות אותם בני אדם טובים יותר. אפשר להמשיך עם מבחני הבגרות אבל שאלו יהיו מכוונים סביב תכנים תרבותיים ולא מקצועות".

מורה מלמדת בכיתה עם ציוד המגן מפני מגפת הקורונה. 3 במאי (צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש90)

עצה שלישית: אתגר השבטים. ישראל מורכבת מארבעה שבטים – אך רק שני שבטים קיבלו עצמאות חינוכית בעוד שני שבטים מקבלים תכתיבים חינוכיים. "לחינוך החרדי יש את העצמאות שלו ולא צריך להתערב מעבר לכמה מקצועות ליבה, בחינוך הדתי לאומי יש המון אוטונומיה וזה בסדר גמור – אבל דווקא החינוך החילוני, שהקים את מערכת החינוך הישראלית, מתוחזק היום על ידי שרי חינוך דתיים ומשרד חינוך דתי".

"גם לחינוך הערבי צריכה להיות אוטונומיה. שילמדו על הנכבה, שילמדו על ההיסטוריה הפלסטינית. חייבים להבין ששר אמיץ היה אומר שאנחנו צריכים כאן ארבעה משרדי חינוך עם המון אוטונומיה לכל שבט – אבל, גם לחפש את המשותף ביניהם".

עצה רביעית: מהפכת הלמידה. אם השר יתבונן על בית הספר מנקודת מבט של תנאים ללמידה הוא יבין שצריך לייצר בית הספר כמקום בו הילד זוכר את מה שהוא לומד, שהדברים משפיעים עליו ומשנים אותו וזה אפשרי רק על ידי הפיכתו למקום שרוצים להיות בו. "בית ספר לא מאפשר למידה. ילדים לומדים שעות רבות אנגלית, בקושי לומדים לדבר וגם את זה בעיקר מהטלוויזיה. הם שוכחים משוואות ופרטים בסיסים על ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה. הם למדו את כל זה אבל כלום לא נשאר. אז איזה עוד הוכחה צריך כדי להבין שזה לא עובד?"

פרופ’ יורם הרפז.  (באדיבות המצולם)

עצה חמישית: מורים, מורים, מורים. התנאי ללמידה טובה היא מורים טובים ועם כל הטכנולוגיה, אנחנו עדין צריכים מורים טובים. "הדרך היחידה להעלות את רמת המורים היא להביא אנשים ברמה גבוהה להוראה. צריך אנשים עם עושר תרבותי, עולם אסוציאציות רחב ובטחון. אנחנו צריכים למשוך את האנשים האלו להוראה על ידי הפיכתה לאטרקטיבית באמצעות העלאת שכר, צריך להעלות את משכורת המורים לפחות בעוד 50 אחוז אבל זה לא מספיק כי גם פרנסה טובה לא בהכרח מובילה ליוקרה." הרפז מספר שבפינלנד מורה חייב תואר שני שבשביל להתקבל אליו יש לסיים תואר ראשון בממוצע של 95. הוא קורא גם להגביר את האוטונומיה של המורים, להקטין את מספר התלמידים בכיתה ולשפר את תנאי העבודה של המורים.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website