לפני שמתרוקנת הרחבה: רגעים אחרונים של סליחה וחסד מול הכותל המערבי

זה היה ערב היסטורי. אולי השימוש בתיאור זה נשחק בשנים האחרונות, אבל כאן הוא מוצדק לחלוטין – לראשונה מזה 53 שנים רחבת הכותל תהיה ריקה ממתפללות ומתפללים בעשרת ימי תשובה. אמש (חמישי) היה הערב האחרון בו המוני ישראל יכולים היו להגיע אל קיר האבנים העצום, הטומן בחובו מליוני פתקים, תפילות, תקוות וציפייה, בשלושת שבועות הסגר הצפויים בחגי תשרי.

שחר ישראל: "למדתי מהשופר שמי שאלו שצועקים עלי זה סיממן להתעוררות". סיור סליחות בכותל המערבי, 17 בספטמבר 2020. (צילום: אור גואטה)

"כל שנה אי אפשר לזוז, אבל השנה קרה משהו מיוחד", אומר חסיד ברסלב שחר ישראל, או כפי שמכנים אותו ‘שחר שופר’. "היו באים מאתיים אלף איש וכל אחד התפלל על עצמו, ועכשיו כל מי שבא מביא את התפילות והפנימיות שלו, אלף איש באו והם מתפללים על עוד מאתיים אלף איש. זה לא הכמות זו האיכות, וזו שנה איכותית יותר מבחינה רוחנית". ישראל מסתובב ברחבי הארץ ומגדיר את עצמו ככותל נייד. כל רגע הוא מקבל עוד בקשה לברכה, התכוונות ותפילה.

טהורה סמג’ה עובדת בקרן למורשת הכותל, ויושבת בעמדת המודיעין מתחת לכניסה המאובטחת מאד לרחבת הכותל. סמג’ה מספרת שלמעלה מ-40 סדרנים מוודאים שאין יותר מ-30 מתפללים ומתפללות בכל קפסולה, ושיש הגבלת זמן ליד הקיר, "בשונה משנים קודמות הסדר הלא נורמלי. יש אווירה שלא רוצים שתישאר הרבה זמן, כדאי שהתפילה תהיה זריזה. הרבה אנשים מתעצבנים כי מגבילים בזמן את הזמן בקפסולות, מה שמקשה להיות פה ב-100 אחוז, כבר יצא לי להפסיק תפילה באמצע, אבל הרוב מבינים. כן", היא מודה, "יש גם כאלו אבל שמקללים, ולכן צריך להיות אסרטיביים".
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

קפסולות מחכות למתפללים ברחבת הכותל. סיור סליחות בכותל המערבי, 17 בספטמבר 2020. (צילום: אור גואטה)

בר פצחול, ספיר בן אבות, הדר חג’ג’ בנות ה-17 וגלית חלבי אמא של אור שהלך לעזרת הגברים, כולן מהיישוב מיתר שבנגב, הגיעו לכותל בספונטניות, "בעלי החליט שהוא רוצה לבוא והזמנו את הבנות", מספרת חלבי. "עצוב לראות את הכותל ריק", אומרת חג’ג’, "אבל ביקשנו בריאות ופרנסה לכל עם ישראל, ושהקורונה תגמר בקרוב".

בר פצחול, ספיר בן אבות, הדר חג’ג’ בנות ה-17 וגלית חלבי, שהגיעו בספונטניות ממיתר. סיור סליחות בכותל המערבי, 17 בספטמבר 2020. (צילום: אור גואטה)

יונתן מרקוס, (22) תלמיד ישיבה מחיפה מגיע כל שנה באלול לסליחות בכותל, "אני אשכנזי, אז אצלנו זה רק שבוע לפני ראש השנה ובעשרת ימי תשובה", ומספר שהשנה האווירה קשה מאוד. "בשנה רגילה מגיעים הרבה הרבה יותר, גם לבתי הכנסיות אצלנו בחיפה, וזו אווירה קשה. זה כן מחזק להתפלל פה ולקוות שבשנה הבאה יהיה רגיל. ביקשתי בריאות ושנה טובה, שאברה יחזור, קראתי עליו, בריאות ופרנסה טובה לכולם. פרנסה מעצמה לא רק המענקים".

יונתן מרקוס (22) תלמיד ישיבה מחיפה, מקווה שבשנה הבאה תהיה פרנסה טובה מעצמה, ולא רק המענקים. סיור סליחות בכותל המערבי, 17 בספטמבר 2020. (צילום: אור גואטה)

ניקול רוזנבאום, שעלתה מצרפת לפני 44 שנים, היא מהבודדות וברות המזל הגרות ברובע היהודי, ומהיחידות שרשאיות בשבועות הקרובים להגיע לרחבת הכותל. "כשהתפללתי הרגשתי שאני שליחה של עם ישראל, וביקשתי כמו תמיד גאולה שלמה ושנראה את הרבי מלובביץ. המגיפה זה לא דבר פשוט", אומרת רוזנבאום, "אבל אני מאמינה שיש לה מטרה אלוקית,לכל מטבע יש שני צדדים, כמו מטבע הסנט שהרבי נתן לי", היא משוויצה בשרשרת המיוחדת שעל צווארה. "כשאת פה, פתאום רואים ניסים בכותל, ומרגישים משהו לא נורמלי".

ניקול רוזנבאום, מציגה את המטבע שקיבלה מהרבי מילובביץ’, "לכל מטבע שני צדדים". סיור סליחות בכותל המערבי, 17 בספטמבר 2020. (צילום: אור גואטה)

ארון וויינשטיין, (19) מניו-יורק עוד לא עלה לישראל, אבל מקווה לעשות את זה אחרי שילמד ויבסס עצמו כלכלית. בשנה האחרונה למד בבית שמש, והגיע למעמד הסליחות בכותל, "כי זו הנקודה לבוא לבוא אליה בישראל, לראות כל כך הרבה יהודים. כנכד לניצולי שואה", הוא אומר באנגלית, "אני מקווה שכולם ידעו כמה זה מדהים שאנחנו פה, וגם שהעולם ידע שהמקום הזה שלנו".

עינב קסאי (29) מקריית מלאכי מספרת שהיא מגיעה כל שנה בסליחות לכותל, ושהשנה זה שונה, "היינו צריכות לישון פה בירושלים בגלל התחבורה פקקים. יש הרגשה שונה, בדרך כלל יש יחד בזמן הזה, ועכשיו מרגישים יותר את הלבד. ביקשתי בריאות למשפחה", היא מספרת, "רפואה לסבתא ולידה קלה לאחותי. וגם כוח לחיים האלה שאמשיך להיות מי שאני. ביקשתי גם שכל המצב הזה יגמר.

אבישי בן חיים בהפסקה מהצילומים: הכותל המערבי, 17 בספטמבר 2020. (צילום: אור גואטה)

קסאי מספרת שהיא ואמה עושות את החג הקרוב שתיהן, באופן מצומצם, "אני מקווה שבחגים למרות ההפרדה, שעדיין תהיה שמחה בבית, שיהיה לכולם חוזק להמשיך. מה אני מאחלת לעצמי אני מאחלת לכולם, ובעיקר יותר שמחה".

בין המתפללים ניתן היה לפגוש בדר’ אבישי בן חיים, עיתונאי חדשות 13, ואושיה משמעותית בשיח העדתי בשנה האחרונה, עם הניתוח שלו על ישראל השנייה. בין סלפי, להוראות מהמפיק, בן חיים מספר מה הוא מבקש לשנה הבאה, "אני מאחל לכל עם ישראל פיוס, ולהרגיע", הוא אומר מלא כוונה.

"אתה כהן?" שואלת גברת אחת את בעל התקיעה, הכותל הנייד ישראל. למרות שהוא משיב שלא היא ממשיכה "אתה יכול לברך את נתן ורבקה לזיווג הגון?". "בזכות השכינה" הוא מתפלל, "בזכות האמהות", המשלחת מודה לו, וממשיכה לדרכה. "כל אחד יכול לעשות את זה בעצמו", הוא אומר, "אבל אנשים צריכים ברכה. 20 שנים אני מקורב לרבי נחמן, ואני חושב למה קיבלתי את השופר מתנה. כל אחד מחפש נתיב התקרבות לאמת. אני מצאתי שופר בעסק של חבר, תקעתי כל יום 8 שעות, ואז השם האיר לי את הנקודה של השופר, זו היתה נקודה של התעוררות. הצליל של השופר מזכיר לנו מאיפה יצאנו, וכמה מתוק הקדוש ברוך הוא. שופר זה שיפור, עושה ריח טוב בנשמה".

"יש כל מני התנהגויות של אנשים כשאני תוקע בשופר", מספר ישראל בין ברכה לברכה. "יש כאלו שאומרים ‘הערת אותי איזה כיף’, יש את אלה שאומרים ‘עשית לי חור בראש’, ויש כאלה שעוברים לידך ולא שומעים. למדתי מהשופר שאלו שצועקים עלי זה סימן להתעוררות, הם קיבלו זץ בנשמה".

אוריה (ג’ינג’י) פז (18), מאי אמסלם (17), ובנימין פז (17) מדריכים בבני עקיבא בנתיבות, "השנה יש פחות תרומות ויותר משפחות נזקקות". סיור סליחות בכותל המערבי, 17 בספטמבר 2020. (צילום: אור גואטה)

על המדרגות המובילות מהכותל ואליו, אפשר לפגוש באוריה פז ג’ינג’י (18), מאי אמסלם (17), ובנימין פז (17), מדריכים וחניכים בבני עקיבא, המגייסים לטובת הגמ"ח ‘אפיקי אורות’ בנתיבות. "כל אלול כל חבריה ב, הבוגרים בסניפי בני עקיבא, מגיעים יום יום לכותל לטובת התרמה", אומר ג’ינג’י. "את האריזות של סלי המזון שאנחנו קונים בכסף הזה אנחנו עושים בסניפים. אבל האלול הזה קשוח. ריק. בשנה שעברה כולם הגיעו, היו סלבס בכמויות, ועכשיו ריק. זה מצב קשה כי יש גם פחות תרומות וגם יותר משפחות נזקקות".

גם הרחובות המובלים לכותל ריקים יותר מבדרך כלל. הקניון הפתוח של ממילא, הנהנה לרוב מתיירות הסליחות נראה כמו ערב קיץ רגיל, הרוכלים הערבים בסמטאות המובילות לכותל יושבים בשעמום, והמאבטחים לאורך הציר נראים כמי ששמחים מהשקט.

שדרות ממילא בדרך לכותל, לעומת שנים עברו היו ריקות מאוד. סיור סליחות בכותל המערבי, 17 בספטמבר 2020. (צילום: אור גואטה)

 

"בשבועות הקרובים רק האנשים שגרים ברובע היהודי יוכלו להכנס", מבהירה סמג’ה את הנהלים. "הקורונה באה לעם ישראל כדי לעצור אותנו מהמירוץ המטורף אחרי מותגים", מסביר את הדברים ישראל, "רבי נחמן אומר לדון כל אדם לכף זכות, ואילו אנחנו רגילים לשפוט איפה הוא לא דומה לי. יש מלא נקודות דמיון ושיתוף, צריך להתחזק בהן להתגבר על המחסומים. מה שמשותף בינינו – חילונים, דתיים וחרדים – זה שכולם מרימים עיניים לשמיים וצועקים לאבא, זו הנקודה שאיבדנו".​

Leave a Reply

Name *
Email *
Website