מה עם הזקנים ואיך סופרים צמיחה: 7 הערות על תכנית היציאה שעל הפרק

בימים האחרונים התפרסמו חלקים מתכניות היציאה מהמשבר שתובא לדיון בישיבת הממשלה של יום ראשון. ניכר שבמשרד האוצר רוצים יציאה מהירה ככל הניתן: חלקים מהמלצות המשותפות לאוצר לבנק ישראל ולמועצה הלאומית לכלכלה שפורסמו, מדברים על חזרה מדורגת לעבודה כבר בימים הקרובים, בעדיפות לענפים בסיכון נמוך ובתרומה גבוהה לתוצר ולתעסוקה. מסמך נוסף שהוכן על ידי צוות מומחים של המועצה לביטחון לאומי מתאר את סטטיסטיקת הנדבקים הדרושה כדי לחזור לשגרה תוך שמירה על יכולת הכלה של מערכת הבריאות. מסמך זה כולל גם המלצות לפן הכלכלי של היציאה מהמשבר ולפן החברתי פסיכולוגי.

עיון במסמכים השונים שהופצו ובדיווחים של כלי התקשורת השונים על מה שידוע ומה שפחות מעלה מספר נקודות

  • ההדלפות הפכו לנורמה
  • כמו התנהלות הממשלה בכל המשבר, ולמען האמת גם בימים שלפני שהגיע הנגיף לחיינו, כך גם תכנית היציאה מהמשבר הודלפה בחלקים לכלי התקשורת. את מה שבעבר נלחש בזהירות, אומרים היום הפרשנים במהדורות החדשות מבלי להתרגש: אנשי האוצר מוציאים תכנית קיצונית להחזרה מהירה של המשק לפעילות כדי לייצר משקל נגד להצעות המובאות מאנשי משרד הבריאות הדורשים לשמור על סגר מלא. הפקידים מעלים את המחיר כדי שנבחרי הציבור יסגרו על משהו באמצע שכולם יהיו מרוצים ממנו. כך נראה המשא ומתן שקובע את חיינו.
    דבר העובדים בארץ ישראל
    כל בוקר אצלך במייל

    אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

  • הזקנים, אפילו מקום במסדרון לא סידרו להם
  • כבר כמה ימים מסתובבת האמירה הזו באוויר על הזקנים ואוכלוסיות בסיכון שיצטרכו להישאר בבידוד עוד תקופה ארוכה בזמן שהמשק מתאושש. גם בתכנית שתידון מחר תופיע הנקודה הזו. ככל הנראה ללא פירוט נרחב על מה אמור לקרות עם אותם מאות אלפי אנשים שיישארו בבידוד. מי ידאג להם? למה צריך לדאוג להם? האם זהו קיום שאנחנו מוכנים לסבול אותו ולחיות איתו בזמן שאנחנו חוזרים לשגרה? האם באמת תוכל להתקיים שגרה ישראלית שכזו, שהורינו נמקים לבדם בדירותיהם המבודדות ואנחנו מסתובבים בחיוניותנו?

    עובד מד"א לוקח בדיקות קורונה בבית לדיור מוגן, נופים בירושלים. 27 במרץ (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

    רגע, ומה יהיה על אותם זקנים שעוד לא קלטו שהם זקנים ומתעקשים לשמש כמנכ"לים, בחברות גדולות, מנהלי מחלקות בבתי חולים, חברי כנסת, שופטים, עורכי דין, ראשי ממשלה… האגודה הישראלית לגרונטלוגיה יצאה אתמול בקריאה לא להפלות את הזקנים על פי גילם ולקבוע בידוד רק לאלו מהם שנמצאים בסיכון. כלומר לא להפוך את מדד הגיל למדד בלעדי שעל פיו יקבע האם לבידוד האדם או לשגרה. הגרונטולוגים צודקים. זה אכן לא יהיה המדד. רמת הסיכון תתחשב גם במדד הכוח, או השווי הכלכלי של אותו זקן.

  • עורכי דין או עובדים סוציאליים?
  • אחת ההדלפות שמסתובבות כוללת תרשים צירים המצליב בין ההשפעה של ענף כלכלי על התוצר לבין רמת הסיכון בפעילות אותו הענף. תרשים נוסף מצליב בין רמת הסיכון למספר המועסקים. האמירה שמאחורי התרשימים – צריך לשחרר לפעילות את מנופי התוצר – ההי טק, התעשיה, הפיננסים, וענפי שירותים מרחוק כמו עורכי הדין ורואי החשבון. מחברי הדו"ח מתייחסים ברצינות גמורה לפיקציה שהיא מדידת תוצר אחידה לענפים שונים. כן, עורכי דין ורואי חשבון מתומחרים גבוה ברמת התוצר, כך גם סטארט אפ שמפתח אפליקציה שמתריעה על סלב בקרבת מקום. מנקי הרחובות מתומחרים נמוך במדד התרומה לתוצר, יחד עם עובדות סוציאליות, פיזוטרפיסטים ומוזיקאים. ככה זה כשהמדד נקבע על פי כמה השוק החופשי מתמחר את התוצר שלך או בשפה פשוטה יותר – כמה משלמים לך? עדיף לנו שקודם יחזרו לעבוד מנקי הרחובות, אח"כ המקצועות הפרא רפואיים, הקצב, הספר, הנגר, הפחח והזגג… עורכי הדין? אתם יכולים להישאר בבידוד בינתיים נקרא לכם כשנזדקק לכם.

    כשחושבים על זה, הרבה מהענפים שמתומחרים גבוה במדד התרומה לתוצר נפגעו הכי מעט במשבר הזה והמשיכו לעבוד. מהבית, בתפוקה נמוכה, אבל עובדים. יש בתכנית הזו התייחסות מוגבלת לעובדה שענפים אלו נשענים בפעילותם על ספקי משנה. לאורך זמן, שום חברת היי טק ואף פירמה של עורכי דין לא פועלת באופן אוטרקי. כדי שאופרציות כלכליות משמעותיות יחזרו לפעול בהיקפים משמעותיים נדרשת חזרה לפעילות של כל שרשרת הייצור. המשק הוא כמו יצור אורגני שלם שמלא ביחסי תלות בין חלקיו השונים. בקצה בקצה, יש גם בתי הספר וגני הילדים שמפנים את העובדים לייצר תפוקה למשך כמה שעות.

  • האשליה שבשליטה
  • בכל פעם שעלה ראש הממשלה לדבר לאומה בתקופה האחרונה, הוא הביא אתו הנחיות חדשות. חלקן הנחיות של ממש – סגר על ערים, עוצר נסיעות בכבישים, איסור על פתיחת מסעדות ותאטראות. בחלק מהמקרים היו אלה הנחיות מהסוג הפחות ממשי. הפעלה של 30% מהמשק שלאחר מכן ירדה ל 10%. שמירה על מרחק של שני מטרים או הפעלת מרכולים בהגבלה של מספר קונים לקופות. ההבדל בין שני סוגי ההנחיות הוא בכך שההנחיות מהסוג הראשון הן כאלה שניתן לתקף בצו, לאכוף ואפילו למלא אחריהן בצורה וולונטרית מצידם של האזרחים. הסוג השני של ההנחיות הוא דימוי כללי של מציאות משקית שאנחנו רוצים ליצור. הרי מי יכול למדוד 10% מפעילות החברה? זה משנה איזו חברה זו?  כיצד צריכים אנשים שהולכים זה מול זה ברחוב או קונים במכולת לשמור על מרחק של 2 מטרים?

    מדוע ההבחנה בין שני סוגי הנחיות אלה חשובה דווקא עכשיו? כי על פי ההדלפות השונות ניתן להבין שהתכנית להוצאת המשק מהמשבר מלאה בהנחיות והנחות מוצא דווקא מהסוג השני. בסופו של דבר, הפעלה של חלקים במשק והשבתה כפויה של חלקים אחרים דורשת יכולת הבחנה משפטית בין החלקים השונים ויכולת אכיפה. בישראל כמו בישראל, גם כשהוכרז עוצר כללי לקראת ליל הסדר, הסתובבו אנשים ברחובות. כיצד יבדילו בין ענף חיוני יותר לחיוני פחות ומי יאכוף את ההבחנה הזו? התכנית חייבת להתמקד בחלקים שלממשלה יש שליטה לגביהם. קודם כל המגזר הציבורי, החזרתו לפעילות תאפשר לשאר חלקי המשק לחזור גם כן. הוצאה תקציבית, הרחבה מוניטרית תעודד עליה בתוצר. צעדי חנק תקציבי יביאו למיתון שאחרי המשבר.

  • צוות המומחים
  • מסמך נוסף שמסתובב הוא דו"ח מספר 3 – הבטחת הבלימה ותכנון שלב היציאה. רשימת מומחים, גאונים בתחומם חתומה עליו. חבל שלא תמיד מדובר בתחומים רלוונטיים. כך למשל הוועדה כוללת שישה פיזיקאים, אחד מנהל קריה גרעינית לשעבר, שני כלכלנים שהם במקרה בכירים באוצר לשעבר,  פסיכולוג, תת אלוף ושני סגני אלופים, נציג של רפא"ל ומומחה לעיבוד אותות. אפשר בטעות לחשוב שהמטרה של המסמך היא להצניח ביצה מהמגדל של הטכניון חמישית מבלי שתישבר. אין רופא, אין אפידמיולוג, מישהו שראה פעם וירוס במיקרוסקופ? זאת כמובן מבלי לזלזל ביכולות הרבות שככל הנראה יש לכל אחד מ 29 הגברים ושתי הנשים (עוזרות מחקר אם שאלתם) שנבחרו לצוות.

  • הזדמנות היסטורית
  • על דו"ח מספר 3 לא נפרט יותר מדי. סה"כ כמו המומחים שחברו אותו גם אנחנו לא מומחים לאפידמיולוגיה, לניהול משברים או לאכיפת חוק. נמליץ לכל אחד לעין בו ולשפוט בעצמו האם מדינת ישראל עובדת על פי תכנית רצינית וסדורה?  נמליץ במיוחד על עיון בפרק ג’ של ההמלצות שעוסק בשלב השהיה ומסתיים במילים "תובנה מרכזית: פעולה נכונה עשויה לייצר הזדמנות היסטורית לתיקון ומתוך המשבר הגדול לשנות מהיסוד את יחסים של מגזרים רבים החשים מנוכרים למדינה". זה יכול להישמע רעיון טוב אלמלא בפירוט ההמלצות היה נכתב "שימוש בקציני התנהגות אוכלוסייה  היושבים במחוזות וברשויות המקומיות כדי "ליישר קו" בין הרשויות החזקות והחלשות יותר" וגם ההצעה ל"הקמת צוותי חירום קהילתיים בערים/עיירות על בסיס בניין, רחוב. הרעיון כבר הוצג בפני ענף שיטור קהילתי ומשרד בט"פ". כן, העברת הטיפול בממדים החברתיים מלשכות הרווחה, העובדים הסוציאליים, המחנכים במוסדות החינוך ושאר אנשי המקצוע לקציני צבא ומשטרה. זו הדרך שבה ממליצים מחברי הדו"ח לנצל את המשבר להזדמנות היסטורית ולשנות את יחסם של מגזרים החשים  מנוכרים למדינה.

  • חושבים על המשק, לא על האנשים
  • בשורה התחתונה, מכל ההדלפות של ליל אמש, ברור דבר אחד, שאותו כנראה שידענו כבר קודם. ממשלת ישראל, על נבחריה, פקידיה ומומחיה מחפשת את הדרך להחזיר את הכלכלה לשגרה. האנשים? הם יכולים להמשיך במצב החירום, עם האוברדרפט שלהם, החרדות והבעיות שלהם. הממשלה מחפשת לראות איך תשלומי המסים מתאוששים, איך מדדי החשבונות הלאומיים חוזרים למצב פטריוטי. כשיסיימו שם לכופף ידיים ולסחור בצעדי מדיניות ויפרסמו את התכנית בצורה רשמית, ישאל עצמו כל אדם, האם התכנית הזו מתמודדת עם הבעיות שלי? נותנת מענה לצרכים שלי? של הורי? של ילדי? אם התשובה היא לא, סימן שזו תכנית להצלת הכלכלה. האזרחים – פחות חשובים.​

    Leave a Reply

    Name *
    Email *
    Website