משפחת זאידל אורבך מאשדוד

מיקי זאידל (43) ואדם אורבך (25) גרים באשדוד עם שני הארנבונים שלהם: שימי  ומארשה. ערב השנה החדשה הציע אדם למיקי למסד את הקשר והם החליפו טבעות. שניהם עובדים חיוניים – מיקי קב"ט מוסדות חינוך בעיריית אשדוד ואדם עובד כסייע בבית ספר לחינוך מיוחד.

איך נראית שגרת היום שלכם?
אדם: "בסגר הראשון החינוך המיוחד היה סגור, אחרי זה החזירו אותנו לפעילות בקפסולות, עם צוות מצומצם. לקח בערך חודשיים עד שחזרתי לעבוד. עכשיו שגרת היום שלי די רגילה. המסגרות פתוחות מהבוקר, בערך מ-7:30 עד 14:3. בשיגרה הן היו פתוחות עד 17:00. בערבי החג לא עבדנו, אבל בחינוך המיוחד עובדים גם בחול המועד כי מדובר בילדים שזקוקים לשגרה".

"האמת, שהעבודה בתקופה הזו מאתגרת. יש ילדים שהמסיכות מפחידות אותם, יש ילדים שחוששים ממים וקשה להם לשטוף ידיים. אנחנו מקפידים הרבה על חיטוי של ציוד, ידיות, שולחנות וכו’. יש סיטואציות של אנשי צוות שנאלצים להיכנס לבידוד. כל פגיעה בשגרה המוכרת יכולה להיות מורכבת מאוד לילדים".
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מיקי: "בתי הספר סגורים אז אנחנו עוסקים בצרכי החירום של העיר. אתמול הייתי שותף לתפעול של מתחם בדיקות קורונה דרייב אין ענק יחד עם פיקוד העורף ומד"א. אנחנו נותנים מענה לפניות של אזרחים, מתאמים מול גורמי החירום השונים וכו’. אם אני במשמרת בוקר אז אני פוגש את אדם כבר בצהרים, אבל בימים שאני במשמרת צהרים אנחנו נפגשים רק בערב המאוחר".

מה ההשפעה הכלכלית של הקורונה עליכם?
אדם: "אצלי המשכורת ירדה מעט אבל בגלל שיש פחות הוצאות זה מתאזן".

מיקי: "אני המשכתי לעבוד באותו היקף אבל באמת יש הרבה פחות הוצאות. צריכת המזון בבית עלתה ומוציאים יותר כסף על סופר אבל הרבה פחות מסעדות כי אנחנו מבשלים יותר".

איך עושים באמת קניות?
מיקי: "אנחנו עושים גיחות קטנות החוצה או הזמנה חודשית גדולה. יש לנו ירקניה קבועה בשוק. תמיד יש לנו בראש כמה שיותר לתת פרנסה למקומות קטנים ומקומיים".

איך מעבירים את הזמן בבית?
אדם: "בניגוד למיקי שרק מתכתב כל הזמן, אני אוהב לדבר עם חברים בטלפון. אז אני מתקשר לאנשים. בסגר הקודם לקחתי קורסי העשרה פתוחים בחינוך מיוחד ובתחומים קרובים כמו עבודה עם ילדים במשבר".

מיקי: "אחת ההחלטות הראשונות שקיבלנו בסגר הראשון הייתה לתגבר ולהרחיב את שירותי האינטרנט והסטרימינג בבית. סיימנו כבר כמה סדרות כמו מחשבות פליליות ופאודה והתחלנו לראות סדרות חדשות. אני התחלתי לראות את ‘בפנים’ ואני מנסה להגיע לפרק שאדם ראה כדי שנמשיך לראות ביחד. אתמול גילינו את החטא הקדמון עם ג’יליאן אנדרסון".

שימי (צילום: אלבום פרטי)

אדם: "אני בעיקר אוהב להיות עם שימי ומארשה הארנבונים. שימי אצלנו כבר שנתיים וחצי ובאוגוסט אימצנו את מארשה ממש לקראת הסגר. אז זה היה נחמד שהיינו הרבה בבית ללוות את החיבור והבונדינג ביניהם ולשמוח מהם".

 

מארשה (צילום: אלבום פרטי)

הם מסתדרים ביניהם?
מיקי: "זה סיפור אהבה, אבל לא רומנטית. יותר כמו שותפים לחדר. יש להם חדר משלהם, ושימי שהוא עצלן לא כל כך יוצא ממנו. מארשה דווקא מטיילת בבית, אבל הם לא הורסים את הבית. יש ארנבים שאוכלים כבלים – אבל שימי מה שאין בו קלוריות הוא לא אוכל. מארשה קצת יותר שובבה אבל היא לא עושה נזק. היא גם גורה בת חצי שנה אז אנחנו סולחים לה על הכל".

 

למה הכי מתגעגעים?
מיקי: "פגשתי את ההורים שלי, שגרים גם הם באשדוד, אולי רק פעמיים בחצי שנה האחרונה שלא דרך המרפסת. אנחנו מדברים כשהם יושבים במרפסת בקומה הראשונה ואני למטה. רק ביוני הרשינו לעצמנו להיכנס אליהם הביתה פעמיים".

אדם: "אני מתגעגע מאוד לחברים, שלא פגשתי מאז תחילת הקורונה. רוב חיי החברה שלנו הם לא בעיר עצמה. פעם היינו הולכים גם להצגות וזה משהו שחסר לי. ממש ביום שביטלו את התיאטראות היינו אמורים לראות את ‘אפס ביחסי אנוש’ ומאוד ציפינו לזה".

מיקי: "למרות הכל, אנחנו מקפידים על דייט שבועי. זו מסורת שלנו עוד מלפני הקורונה וזה חשוב לנו כי אפשר לשקוע בשגרה ואנחנו רוצים לשמר את הלהבה. אז עושים מה שאפשר, או שמבשלים ארוחה רומנטית, או שמזמינים ממסעדה שווה. כשהייתה הקלה היה חשוב לנו גם לצאת כדי לתת פרנסה למסעדות".

יש גם משהו טוב שצמח מהתקופה הזו?
אדם: "אני מרגיש שלפחות באשדוד, יש המון הירתמות להתנדבויות, תרומות למשפחות. צוות בית הספר שלנו מתנדב להתקשר לקשישים, לסייע עם קניות בסופר או אפילו סתם להפיג את הבדידות. לי יש שני קשישים שאני מתקשר אליהם פעמיים בשבוע".

טיפים למשפחות אחרות
מיקי: "התקופה הזו מאופיינת במרחק ובחוסר מגע. אז חשוב לתת כמה שיותר קרבה, מגע מהלב וחיבוקים לבן או לבת הזוג. זה בין המקומות היחידים שאפשר לממש בו את הצורך הזה היום".

אדם: "להקדיש זמן למשפחתיות, לתת לזה מקום בשגרה. להבין שזו תקופה לא קלה ולהשתדל לא להוציא את זה האחד על השני, ואם זה יוצא להשתדל להבין ולהכיל".

"יש לי גם בקשה. עם כמה שזה קשה, צריך להתחשב בכלל ולא לחשוב רק על עצמינו. להקפיד על הכללים, הריחוק והמסיכות כי בסופו של דבר זה מה שיוציא אותנו מהמצב הזה. אם אנשים ישמרו, יקפידו וירגישו אחראיים לעניין".

Leave a Reply

Name *
Email *
Website