נגיף ללא גבולות: איך מתמודדות כלכלות העולם עם משבר הקורונה?

ממשלות ברחבי העולם מתחילות לעכל את עוצמת המשבר שנגרם בשל התפשטות נגיף הקורונה, ובוחרות להזרים תקציבים למשק. תכניות התמרוץ לכלכלה במרבית המדינות המפותחות מבוססות על שילוב בין הגדלת ההשקעה הציבורית, חלוקת כסף ישירות לאזרחים, והפחתות מסים שיסתכמו במאות מיליארדי דולרים. אחרי ארבעה עשורים בהם הקו המרכזי של המדיניות הכלכלית בעולם היה ריסון ההוצאה הממשלתית כמעט בכל מחיר, התמונה מתחילה להשתנות. לעומת זאת, בישראל עדיין לא ננקטה מדיניות של הרחבת התקציב, ותכניות הסיוע מתבססות על הלוואות או הסטת תקציבים קיימים.

ארה"ב: 1,200 מיליארד דולר

לפי הפיננשייל טיימס, נשיא ארה"ב דולנד טראמפ מקדם את ביטול מס השכר עד סוף השנה, המוטל על מעסיקים ועובדים. ההכנסות השנתיות ממס זה עומדות על כ-1,200 מיליארדי דולרים. חבר הקונגרס הדמוקרטי ריצ’ארד ניל, המרכז את ועדת הקונגרס העוסקת במסים, סבור שתמרוץ זה אינו מכוון היטב למטרה, משום שהוא יעזור רק למי שימשיך לקבל שכר, ולא לעובדים חולים או מפוטרים (בארה"ב אין חופשת מחלה בתשלום). "הוועדה עובדת על חופשה בתשלום בגין צעדי חירום, וחקיקת ביטוח אבטלה", אמר ניל.

איטליה: 28 מיליארד דולר

לפי דיווח בבלומברג, ממשלת איטליה החליטה על חבילת תמריצים בגובה 25 מיליארד יורו (כ-28 מיליארד דולר), שתובא לאישור הפרלמנ. מנהיג האופוזיציה, מתיאו סלביני, דרש להוציא 50 מיליארד יורו בהשקעות בכלכלה האיטלקית במסגרת צעדי החירום. התכנית האיטלקית הוגדלה כבר מספר פעמים וייתכן כי תוגדל עוד. צעד זה מנוגד לקונצנזוס באיחוד האירופי, שעדיין מתנגד להשקעה ממשלתית, אך קרן המטבע בראשות קריסטין לגארד תומכת בצעדים תקציביים.
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

התפשטות נגיף הקורונה ברומא, איטליה, מרץ 2020 (AP Photo/Andrew Medichini, File )

קוריאה הדרומית: 13.7 מיליארד דולר

לפי אתר סטיירט טיימס, קוריאה הדרומית הודיעה על חבילת תמריצים בגובה 13.7 מיליארד דולר לפני שבוע. מתוכם, כרבע מהסכום נועד לפצות על גירעונות הקשורים למשבר, והשאר הם ‘כסף חדש’ להגדלת ההשקעה, שיגויס ברובו באמצעות הנפקת אגרות חוב.

בריטניה: 37 מיליארד דולר

לפי בלומברג, בריטניה מתכוונת לעקוף את הכללים המגבילים הוצאה את ההוצאה הממשלתית, כדי לאפשר לממשלה ללוות כספים לטיפול במשבר. ההמשלה מתכוונת לאשר שילוש של ההשקעות בתשתיות, לכדי 100 מליון פאונד (כ-128 מיליארד דולר) בחמש השנים הקרובות. לפי הפיננשייל טיימס, הממשלה הבריטית מתכננת נסיגה מלאה ממדיניות הצנע, תוך הזרמת 30 מיליארד פאונד (כ-37 מיליארד דולר) לתקציב המדינה. הכסף יממן, בין השאר, חופשה בתשלום לאזרחים שנמצאים בבידוד. בין הצעדים הנוספים המתוכננים: ערבות מדינה לבנקים על הלוואות לעסקים שנפגעו במשבר, ומימון מלא לכל צרכי מערכת הבריאות ללא מגבלה. המימון ייעשה באמצעות אגרות חוב ממשלתיות.

עובדת במפעל לייצור מסכות נגד קורונה ביפן (Photo by Tomohiro Ohsumi/Getty Images)

יפן: 9.6 מיליארד דולר

לפי האסיין רוויו, ממשלת יפן מתכננת צעדי תמרוץ נוספים, לאחר שכבר אישרה השבוע חבילת תמריצים בגובה 9.6 מיליארד דולר. התמריצים יכללו חלוקת קצבאות להורים שילדיהם נמצאים בבידוד ביתי.

הונג קונג: כ-8 מיליארד דולר

לפי פורצ’יון, בהונג קונג החליטו לכפני כשבועיים על תשלום של כ-1,284 דולר, לכל תושב בעיר מעל גיל 18. בנוסף, הוחלט להקל במסי חברות ובמס הכנסה, להעניק ערבות מדינה להלוואות לעסקים בריבית נמוכה, ולהוסיף השקעה של כ-7 מיליארד דולר למערכת הבריאות, 77 מליון דולר השקעה בתיירות, תקציבים נוספים לתמיכה בתרבות ובאומנות והגדלת יעדי ההשקעה בדיור ובאזורי התעשייה.

גרמניה: מדיניות הצנע נשמרת

למרות לחצים רבים להצגת תכנית תמריצים, ממשלת גרמניה ממשיכה להוביל את הקו הכלכלי התומך בצנע תקציבי והימנעות מהשקעות בתקציב המדינה. לפי אתר fxstreet, הודיעה אתמל הקנצלרית אנג’לה מרקל כי "אנו לא זקוקים לתמרוץ קלאסי, אלא לנזילות על מנת להתגבר על השלכות הקורונה". הלחצים לתמריצים כלכליים בכסף ממשלתי בגרמניה לא נובעים אך ורק מהשלכות הקורונה, אלא גם, למשל, ממצב תשתיות מוזנח, בגינו מציע שר האוצר להעביר חובות של רשויות מקומיות לממשל הפדרלי, בכדי לאפשר להם השקעה בשיקום התשתיות.

ישראל: הלוואות והסטת תקציבים קיימים, ללא הרחבת ההוצאה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון הכריזו אתמול (רביעי) על חבילת תמריצים למשק הישראלי בגובה 10 מיליארד ש"ח. בפועל, חבילה זו לא צפויה לתמרץ את המשק: רוב הסכום, 8 מיליארד שקלים, מהווים ‘כסף על הקרח’ – כספים שיעדם הלוואות זמניות לעסקים בריבית נמוכה, שאין לדעת כמה מהם ינוצלו ואיזו תועלת תצמח מהם. 2 מיליארד ש"ח יוקצו למערכת הבריאות ושירותים ממשלתיים אחרים לצורך התמודדות עם התפרצות הקורונה, אך גם כספים אלו מבוססים על העברות תוץ תקציביות – כלומר הן מחייבות קיצוץ תקציבי בסעיף אחר, שלא נאמר עדיין מהו. בחודשיים האחרונים מתנהלת ישראל תחת קיצוץ דרמטי בהוצאות הממשלה, עקב היעדר תקציב מדינה מאושר לשנת 2020. גם התקציב שמותר לממשלה להוציא בתנאים אלו (תקציב המשכי) לא נוצל עד תום: הממשלה נמנעה מהוצאת 9.7 מיליארד ש"ח, בטענה שבחודשים הבאים תצטרך לבצע תשלומי חובות מוגברים.

לממשלת ישראל קיימים מספר מקורות כספיים אפשריים לשימוש בזמן חירום: גיוס חוב כמעט ללא הגבלה, בייחוד כאשר שערי הריבית הם אפסיים ואף שליליים; הכרזה על "קופסא" תקציבית כפי שנעשה בעת ההתנתקות, למימון הוצאה מיוחדת וחד פעמית, שזכתה לפטור מכללי המגבלות על הוצאות תקציביות; שימוש כספים בקרנות חוץ תקציביות לזמני חירום, שימוש ביתרות המט"ח של בנק ישראל ואף הדפסת שקלים.

פריצת מגבלות התקציב אמנם מנוגדת לכללי התקציב ההמשכי הנהוגים בעת כהונת ממשלת מעבר שלא העבירה חוק תקציב בכנסת, אך ניתן להתגבר עליהם באמצעות שימוש בתקנות לשעת חירום.​

Leave a Reply

Name *
Email *
Website