נדיבות כמו של בני הזוג חנה ורונן בורוכוב לא פוגשים כל יום

חנה ורונן בורוכוב, הורים לשישה, מתגוררים בשכונת שפירא בדרום תל אביב. הוא, בן 41, שרברב, טכנאי דודים וחשמלאי מוסמך. היא, בת 33, מאמנת למרחב בזוגיות. ועד כמה הם מיוחדים אפשר ללמוד משתי מודעות, שתלויות זו מעל זו על לוח המודעות השכונתי: רונן מציע שירות תיקונים בחינם לקשישים בודדים בני 80 פלוס, וחנה מציעה את שירותיה בחינם לנשים שלא מצליחות להשתחרר מזוגיות אלימה. נדיבות כזו לא פוגשים כל יום.

המודעות של חנה ורונן בורוכוב. "אנחנו חיים בעולם מאוד ציני, אבל יש אנשים טובים שמחפשים טוב, וזה מדבק" (צילום: יעל אלנתן)

"עבדתי הרבה עם קשישים בתשלום, ראיתי את מצוקתם וזה נכנס לי ללב", מספר בורוכוב, "אני רואה את המצוקה וכמה הם לבד, לפעמים הילדים שלהם עסוקים בחיים של עצמם ולא כל כך באים ועוזרים להם, אז אמרתי, אני יכול לספוג כלכלית את המחיר ולעזור למי שאין ילדים ולמי שהילדים שלו זרקו אותו".

סבו וסבתו נפטרו לפני כשנה בשיבה טובה. "אנחנו משפחה גדולה וחזקה", הוא מספר, "נדהמתי לראות אנשים במצב אחר. הייתי בשוק שילדים לא עוזרים. עד שלא נכנסתי לתחום, לא ידעתי. רואים בחדשות, אבל זה רחוק. פתאום נתקלים בזה".
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

ואיך הקשישים מגיבים?
"הם בוכים הרבה. את רואה את הבדידות ואת העיניים הנוצצות שלהם כשמגיעים אליהם הביתה. זה לא רק הכסף, התשוקה הגדולה היא שמישהו חושב עליהם ועושה להם משהו בחינם. פתאום ערך החיים שלהם עולה. זה יותר חזק מלתקן להם את התקלה הספציפית. פתאום יש להם מקום בעולם. זה תפס אותי חזק".

כשניסח עם רעייתו את מודעת הפרסומת הם חשבו על כך שהרבה אנשים מטילים ספק באמינותם של בעלי מקצוע, חשים נפגעים – מרמת התיקון, מהמחיר. כדי להבטיח ללקוחות פוטנציאליים שקט נפשי, החליט בורוכוב לשים במקום בולט בראש המודעה את המשפט "שתהיו בטוחים שזה עובד, משלמים אחרי שבוע".

"בהתחלה", הוא מספר, "חשבתי שזה יהיה העניין שימשוך אנשים. אבל כשהוספתי את זה שלקשישים בודדים מעל גיל 80 התיקון יהיה בחינם, גיליתי שזה מה שמושך אנשים באמת. הבנתי שאם אפרסם את זה שאני עושה לקשישים בחינם, הקהל הצעיר יותר יראה את זה ויעריך. אנשים מתקשרים אליי ורוצים לפרנס אותי. זה סוג של תרומה. הם מפרנסים אותי, ואני עוזר לקשישים. במקום להשקיע כסף בפרסום גדול, אני משקיע בקשישים". כיום הוא מבקר, לדבריו, בביתו של קשיש או שניים ביום.

אנשים מתקשרים אליי ורוצים לפרנס אותי. זה סוג של תרומה. הם מפרנסים אותי, ואני עוזר לקשישים. במקום להשקיע כסף בפרסום גדול, אני משקיע בקשישים"

מאחורי הרעיון היפה לא עומדים משרד פרסום מבוסס או מומחים לשיווק, אלא רק רגישות חברתית ורצון טוב. "כמות הפניות עלתה, אני עובד ימים מלאים", הוא אומר, "זה יצא ככה. קפצתי ראש למים בלי לדעת איפה הקרקעית, וזה הצליח. יש עדיפות לאנשים להזמין אותי, הערך הנוסף שאני מביא, זה הגיוני. אתה תיתן מעצמך למי שזקוק ואנחנו ניתן לך".

"הבדידות מורגשת יותר"

חנה בורוכוב עבדה במשך השנים כשכירה והכשרתה כמאמנת לזוגיות עם מרחב היתה עיסוק על אש קטנה. "בדיוק לפני הקורונה רציתי שזה יהיה הדבר היחיד", היא מספרת. "התחום שלי הוא תחום הזוגיות, ובתקופת הקורונה התחיל הדיבור על המצוקה של הזוגות והקשיים שזה יוצר והאלימות במשפחה. הבנתי שזה הזמן שלי".

להבדיל מתיקונים, אימון לזוגיות הוא מוצר שנצרך בקצב אחר. "אנשים שפונים לאימון זה לא אינסטלציה", היא אומרת, "לא פרסמתי בהיקפים שרונן מפרסם. זה לוקח זמן. הפרסום שלי מתקדם יותר לאט". אבל הרעיון המוצלח להציע שירות חינם התאים גם לה.

לפעמים אישה נמצאת במצוקה וכשאומרים לה שיש לה מקום, זה משנה חיים. כשמושיטים לה את היד, היא אומרת או.קיי, אולי אקבל עזרה. והיא צריכה את העזרה הזאת"

ונשים פונות?
"לאשה שנמצאת בקשר אלים קשה יותר לדבר על הנושא הזה מיד בהתחלה, אבל אפשר לזהות את הרגישות. אני מבינה מהשיחה ישר את העניין, ושואלת בעדינות האם היא מתקשרת בעקבות השורה התחתונה במודעה (המבטיחה טיפול בחינם למי שנמצאת בזוגיות אלימה- י.א). אני חושבת שיש במשפט הקטן הזה הושטת יד. לפעמים אישה נמצאת במצוקה וכשאומרים לה שיש לה מקום, בואי תתקשרי אליי, אני אעזור לך, זה משנה חיים. כשמושיטים לה את היד, היא אומרת או.קיי, אולי אקבל עזרה. והיא צריכה את העזרה הזאת".

תקופת הקורונה הדגישה גם את הבדידות בקרב רווקים ורווקות. "אני רואה עלייה במספר הפניות כי הבדידות מורגשת יותר", היא אומרת, "הרבה מהמתאמנות שלי מחפשות זוגיות, ועכשיו בזמן הקורונה זה עולה. יש כאלה שמתקשרים ואומרים שקשה להם, אז אני הולכת לקראת".

"יש לנו זוגיות יוצאת דופן"

בני הזוג הכירו לפני כ-12 שנים. רונן היה שיפוצניק גרוש ואב לבן, והקים עם חבר, בסיוע העירייה, בית תמחוי לילדים שלצדו מועדונית ("כדי שהילדים לא יתביישו לבוא לאכול"). חנה, צעירה דתיה מרמת הגולן, הגיעה לשירות לאומי בתל אביב, והיתה רכזת במועדונית. "כל דבר שהייתי צריכה למועדונית", היא מספרת, "הייתי צריכה לבקש ממנו, והוא היה מוציא את הכסף ממש מכיסו ונותן. הבנתי אז שהוא האיש שאני צריכה לפנות אליו בנושא המועדונית וכדאי שנהיה בקשרי ידידות, שיהיה נעים לעבוד".

חנה ורונן בורוכוב. "יש לנו זוגיות יוצאת דופן" (צילום: אלבום פרטי)

הקשר בין השניים התחזק וכעבור כשנה הם החליטו להתחתן. "לי לא היה בראש שאני מתחתנת כל כך מוקדם. 21 זה די תינוקת. גם לא חיפשתי זוגיות. סתם הייתי חברתו הטובה. לא ידעתי שזה יוביל לזה".

אבל זה הוביל. "יש לנו זוגיות יוצאת דופן", היא אומרת, "אנחנו כל כך שונים. ילדה דתייה מרמת הגולן פוגשת בחור מזרחי גרוש עם ילד מדרום תל אביב. עולם הערכים שלנו הוא מה שמחבר בינינו".

"לעשות טוב זה מדבק"

את הערכים הם מקנים גם לילדיהם. "בזמן הקורונה", היא מספרת, "רונן נסע עם הילדים באוטו והם ראו קבצן. הילדים שאלו מה איתו. רונן הסביר להם שבגלל הקורונה אנשים מפחדים לתת לו כסף, כדי להימנע ממגע. אם הם רוצים לעזור לו, הדבר הנכון יהיה להכין לו מקל שאליו מחוברת פחית, והוא יוכל להשתמש בזה, ואנשים לא יפחדו להשאיר לו כסף".

והילדים הכינו?
"כן, הילדים הכינו מקל עם פחית ויום למחרת הלכו להביא לו, אבל הוא כבר לא היה שם. אנחנו מלמדים אותם לראות. זה בראש שלהם. הם רואים עם רונן סרטונים שהוא עושה עם הקשישים. הם רואים את העולם דרך הנתינה. זה נמצא אצל רונן, רונן הוא אדם שרואה. הוא רואה אדם שצריך עזרה, אז הוא בא לעזור".

שניהם שמחים לראות שיש פה ושם עוד בעלי מקצוע שמציעים סיוע בחינם לקשישים. "ראיתי מישהו בחדרה ועוד אחד בגוש דן שגם עוזר", מספר רונן, "זה משמח. שיהיו כמה שיותר כאלה. היום התקשר אליי מישהו שאמר לי שהוא הנדסאי חשמל, ואם יש קשישים שצריכים להחליף מנורה, או לתלות מדף, או משהו, אז שאשלח לו אותם. הוא מתלמד וזה יוריד לי מהעומס".

"אנחנו חיים בעולם מאוד ציני", אומרת חנה, "אבל יש אנשים טובים ומחפשים טוב, וזה מדבק, זה ממגנט. אבל אי אפשר לרמות בזה. אם זה רק עסקי ולא מהלב, אנשים מרגישים את הציניות. כשאתה במקום של נתינה אתה בחוויה חיובית של העולם".

Leave a Reply

Name *
Email *
Website